מערת אלג'ריר (מאגורה) – במערה ישב המושל התורכי יחד עם מחלקת חיילים והמתין לסיום בניית מבצר פטיש בשנת 1894. המבצר שימש כמרכז המנהלי הראשון מחוץ לעזה אותו בנו התורכים, אמצעי לביסוס מדיניותו של השולטן עבדול חמיד השני בקרב שבטי הבדואים באזור: הטראבין והתייאהא. בפתח המערה, ששימשה מאגר מים קדום, ישנה מחצבה. במחצבה נחצבו אבני בניין לאתר ביזנטי סמוך, שמהריסותיו נלקחו האבנים לבניית מבצר פטיש. החוצבים הותירו עמודי סלע לתמיכת תקרת המערה.
מבצר פטיש – מבצר פטיש (קלעת פוטיס) נבנה על ידי העות'מאנים בשנת 1894, כדי להשליט סדר בנגב הצפוני, שם פרצו סכסוכי דמים בין השבטים הבדווים. בסמוך לכאן, בנחל גרר, התרחש בשנת 1917 "תרגיל התרמיל" אותו הגה קולונל ריצ'ארד מיינרצהגן, איש המודיעין של הגנרל אלנבי, שהפעיל את אחת מתכניות ההטעיה הגדולות של מלחמת העולם הראשונה.
בשנה זו התנהלה בנגב מלחמת מוחות, שתכליתה הייתה לפרוץ את קו הביצורים התורכי בין עזה לבאר שבע. הקולונל הבריטי מיינרצהגן, שפעל למען היהודים ואהד את הרעיון הציוני, גיבש לאחר שתי תבוסות שנחלו הבריטים בגזרת עזה, תכנית לאגוף את הכוח התורכי שבעזה ולערוך התקפת פתע על באר שבע. תכנית ההטעיה כללה איבוד מכוון של תיק ובו חומר אישי שייפול, כביכול, מילקוטו של קצין בריטי, בעת היתקלות עם פטרול תורכי. מתוכנו יובן כי הבריטים מתכננים את קרב עזה השלישי.
מיינרצהגן יצא לבדו, רכוב על גבי סוס, התגרה בתורכים, שירו עליו ואף פצעו את סוסו. כשהחל לסגת שמט את תיק המסמכים שהיה מלאכת מחשבת מודיעינית. התורכים התלהבו מהמידע שנפל לידיהם ולכן כה הופתעו ב-31 באוקטובר משיצאו הכוחות הבריטיים להתקפה רבתי על באר שבע. כך נפרצה הדרך לכיבוש ארץ ישראל כולה בידי הבריטים.
מאבני המצודה הארוכות התקינו ארבעה קמרונות. התל הבולט מעברו השני של הנחל, כקילומטר אחד מדרום-מזרח למצודה, הוא תל מנוח. הארכיאולוגים מצאו בו סימנים להתיישבות אדם מתקופת ההתנחלות של בני ישראל ועד התקופה הפרסית (מאות 5-11 לפני הספירה). המצודה שוקמה על ידי קק"ל ורשות הניקוז בשנת 2004 ובעתיד עשויה לשמש ליזמות עסקית.
לפירוט מסלולי טיול בפארק אופקים