שנת 2024 היתה השנה שבה ציין מרכז האקלום לחיות בר אגמון החולה 5 שנים להיווסדו. אך שנת 2024 היתה גם שנת מלחמה בצפון, מלחמה שהשפיעה על המרכז ברבדים שונים. ולמרות כל הקשיים - שפעת עופות, מלחמות ועוד – המרכז ממשיך לגדול ולהתפתח.
אבל לפני שנגיע להווה, הנה קצת רקע הכרחי, עבור מי שעדיין לא מכירים: מרכז האקלום לחיות בר אגמון החולה הוקם בדצמבר 2019 בשיתוף פעולה של קק"ל ומכללת תל חי, ובהובלת ירון צ'רקה, הצפר הראשי של קק"ל וד"ר רונה נדלר ולנסי, וטרינרית ומנהלת מרכז האקלום.
המרכז שוכן בשטח אגמון החולה והוא כולל מרפאה קדמית, גוזליה וכלובי אקלום. המטרה העיקרית של המרכז היא מצד אחד לשקם חיות בר פצועות ויתומות, ומצד שני - לספק עבורן סביבה מיטבית לשחרור עתידי מוצלח אל הטבע. כיאה לשמו, המרכז מקבל לטיפול חיות בר ישראליות מוגנות בלבד, מאזור אצבע הגליל, רמת הגולן וסובב כנרת. בשנים האחרונות, רוב המטופלים הם ציפורים ממינים שונים – מציפורי שיר ועד עופות דורסים. עד כה, הצליח המרכז להציל אלפי חיות בר, שהושבו אל הטבע.
2024 במספרים
בשנת 2024, השפעות המלחמה ניכרו כמעט בכל תחום בחיינו, ומרכז האקלום אינו יוצא דופן בכך. במהלך אותה שנה, הגיעו לטיפול במרפאה 210 חיות בר - זוהי כמות המטופלים הנמוכה ביותר מאז שנת ההקמה. רק לשם השוואה, בשנת 2023 המספר עמד על 337, ובשנת 2022 - על 286.
בנוסף, 20 עופות ויונקים הגיע למרכז לטובת אקלום, הישר מבית החולים לחיות בר בספארי. בתום תקופת האקלום, הם שוחררו ב"שחרור רך" (תהליך מדורג).
בסך הכל, הגיעו השנה 60 מיני בעלי חיים שונים, מתוכם 3 מינים חדשים במרכז: סלמנדרה כתומה, פרוש הרים וחוגת עצים.
עיקר המטופלים (84.7%) משתייכים למחלקת העופות: 178 ציפורים, ואחריהם בפער ניכר – יונקים כשועלים, תנים, נמיות, דורבנים, זאבים, גיריות ועוד (20) וכן זוחלים ודו-חיים (12).
ועוד נתון מעניין לטובת חובבי הטריוויה: החודש הכי עמוס היה מאי (50 מקרים), והחודש הכי פחות עמוס היה פברואר, עם 4 מקרים בלבד.
גורמי הפגיעה העיקריים – ומי מביאים לכאן את החיות?
מרתק גם לדעת מהם גורמי הפגיעה עיקריים שהביאו ל"אשפוז" במרכז. על פי הדוח המסכם, גורם הפגיעה הישירה המוביל הוא גוזלים שנאספו (30%). אחריו, בפער גדול יחסית ישנם גורמים כמו "לא ידוע" (16%), דריסה (15%) וציד או ירי (12%). גורמים נוספים כוללים התחשמלות או התנגשות בקו מתח גבוה (7%) וכן גורמים נוספים (3%).
חלק הארי של החיות שהגיעו למרכז האקלום הובאו בידי אזרחים וחיילים (42%). 31% מהם הובאו ע"י פקחי רשות הטבע, 12% ע"י מתנדבי "חיבולנס", 8% ע"י צוות מרכז האקלום, 3% ע"י עובדי האגמון, 2% מהספארי ו-1% ממרפאות וטרינריות באזור.
טיפול בשקנאי במרכז האקלום. צילום: צוות מרכז האקלום
קיבלו מכתב שחרור: סטטוס סיום טיפול
40.5% מהמטופלים - שהם 83 פרטים - הושבו לטבע בשיטות של שחרור רגיל, שחרור רך והשבה לקן. פרט אחד שנמצא עדיין באקלום, עומד לקראת שחרור. 6% מסה"כ המטופלים הועברו להמשך טיפול בבית החולים לחיות בר. 32% מתו במהלך האשפוז, ו-19% עברו המתת חסד עקב פציעות שלא מאפשרות שיקום. 2% - שהם 5 פרטים - הועברו למתקנים ברחבי הארץ מאחר שלא ניתן להשיבם לטבע ועל כן נמצא להם מקום חליפי.
26% מסה"כ המטופלים - שהם 54 פרטים - שהו בכלובי האקלום השונים: 24 דורסי יום, 19 דורסי לילה, 9 ציפורי שיר ואחרים ועוד 2 יונקים. שעיר מצוי הינו הפרט שעבר את האקלום הארוך ביותר: 139 יום.
בשנת 2024 מושדרו במרכז האקלום 37 פרטים ב-GPS ותגי "אטלס" (מערכת ייחודית למעקב אחר חיות בר). מדובר ביונק אחד והיתר - עופות דורסים.
מרכז האקלום במלחמה – והציפיה לעתיד
במהלך רוב שנת 2024, האגמון ובו מרכז האקלום היו תחת מלחמה עד לחודש נובמבר, בעת שהפסקת האש נכנסה לתוקפה. מרכז האקלום פעל באופן חלקי עם מעט כוח אדם ומעט מטופלים בתחילת המלחמה, כאשר הצפון היה ריק מאזרחים ובעיקר נוכחות צה"ל אפשרה חילוץ חיות בר פגועות.
הצוות, שהיה תחילה מפוזר במוקדי הפינוי, התעקש לחזור לעבוד – והחל מחודש יולי שב לפעול באופן מלא. צוות מתנדבים מסורים המשיך לתמוך ולהגיע למרכז האקלום בכל ימי המלחמה, ורץ לא פעם למרחב מוגן.
בנוסף, הסתיים מחקר שרידות לאחר אקלום של דורסי יום, מחקר בנושא שרידות לאחר אקלום של דורסי לילה נמצא בתהליך מתקדם – ויש עוד מחקרים שמתוכננים לעתיד.
לאור הפעילות הענפה ונחיצותו של המרכז, הוא צפוי לגדול ולהשתדרג בשנים הקרובות. כך למשל, מאמצים רבים הושקעו בתוכניות המבנה החדש ובתוכנית ההמסרה החדשה (המסרה היא שם כולל למערך של מסרים המועברים באופנים שונים למבקרים במוזיאונים, אתרי מורשת, אתרי טבע ועוד). המרכז קיבל לאחרונה היתר לבניית מבנה הקבע שיאפשר גם קליטת קהל, והתקווה היא להתחיל בבנייה של המרכז החדש וכלובי אקלום נוספים בקרוב. כך או אחרת, המרכז ממשיך לגדול ולהתפתח – ולהוות שחקן משמעותי בכל הקשור בטיפול בחיות בר.
• הכתבה מבוססת על דו"ח סיכום 2024, לו שותפים בכתיבה יולי ון דר מיר ועמנואל לוריא. עריכה: ד"ר רונה נדלר ולנסי. עיבוד נתונים: יולי ון דר מיר ועמנואל לוריא.