הכרמל - שנה אחרי

כשנה לאחר האסון הוקמה ועדת מומחים, ביניהם פקידי ממשלה, ארגוני טבע, אנשי אקדמיה ונציגי קק"ל, במטרה להפעיל בכרמל תכנית שיקום לאומית בכרמל. במקביל לפעילות האדם, הטבע כבר החל לשקם את עצמו במלוא המרץ.

מיכאל ויינברגר, מנהל אזור גליל מערבי וכרמל בקק"ל, מסביר שפעילות השיקום היערני מתמקדת בכריתת עצים שרופים ופינויים מהיער, שיפוץ טרסות, נטיעות חדשות באזור הטרסות ויצירת אזורי חיץ למניעת התפשטות השריפה הבאה. כריתה נרחבת תתבצע בכל האזורים שעלו באש. "חלק מהעצים התגברו והחלימו, אבל אלה מביניהם שאחרי שנה עדיין לא מראים סימני חיים, צריך לכרות אותם ולפנותם מהיער", אומר ויינברגר. היות שמדובר בשטח עצום, בלתי נגיש בחלקו, עבודות הכריתה והפינוי צפויות להימשך מספר שנים.

במקביל, החלה קק"ל ביצירת אזורי חיץ סביב יישובי האזור ובתוך היערות – תהליך ממושך ויקר, שכרוך בעבודה רבה ומורכבת. הנוהל כיום הוא שלא כורתים את כל העצים באזורי החיץ, אלא יוצרים מה שמכונה Shaded Fuel Breaks. הטכניקה היערנית הזו מבוססת על הסרת הצמחייה הסבוכה והעצים הנפולים, שעלולים לתפוס להבות בקלות, והשארת העצים הבוגרים, העמידים יותר בפני האש.

גורם מרכזי בשיקום היער הוא הטבע עצמו. פרחי החורף כבר החלו לפרוח ביער השרוף, והצמחייה העשבונית מתחילה לצבוע אותו בירוק. הפגיעה בשכבת האדמה ובמאגר הזרעים כתוצאה מהחום הגבוה של השריפה, אומנם מקשה על העשבים והפרחים, אבל לחיים יש את הכוח שלהם, והטבע מתעורר לחיים גם באזורים השרופים.

כמובן שתהליך התחדשות העצים ממושך הרבה יותר. העצים רחבי העלים, כגון אלון, אלה וכליל החורש, צומחים מחדש מהשורש, שבדרך כלל לא נפגע מהאש. מכל שורש עשויים לצמוח מספר גזעים, ועולה צורך לגזום ולטפל בעצים האלה. העצים המחטניים, כגון אורנים, מתחדשים מתוך זרעי העצים השרופים, שנפלטו מתוך האצטרובלים. תהליך זה, שכבר החל להתרחש, מניב יער צפוף ובלתי מבוקר. גם כאן נדרשת התערבות של היערנים לדילול העצים והבטחת התפתחות של יער בריא ומגוון.

"השאיפה היא להתערב כמה שפחות בתכנית השיקום של הטבע, אבל להגיש לטבע עזרה איפה שצריך", אמר יערן קק"ל בכרמל, מיכה סילקו. "עכשיו, כשאני כבר רואה את השינויים בשטח, אין לי ספק שנצליח לשקם את הכרמל".

במסגרת תהליך הפקת הלקחים מהאסון בכרמל, הוחלט להרחיב את אזורי החיץ ביערות בכל רחבי המדינה. מנהל האזור היערן הוותיק מיכאל ויינברגר אינו משלה את עצמו שזה פיתרון מושלם: "במקרה של סופת אש, אזורי החיץ לא יעצרו לחלוטין את הלהבות, אבל הם יעכבו את התפשטות השריפה".

בנוסף, עוסקת קק"ל בשיפוץ דרכי גישה לישובים. בעת שריפה, יש לנגישות תפקיד מרכזי – אפשרות לרכבי הכיבוי להגיע במהירות, ובמקרה הצורך אף לפנות את התושבים מפני הסכנה. בעת השריפה בכרמל, למשל, כ-17,000 איש פונו מבתיהם.

אחד המיזמים הייחודיים שנולדו לאחרונה הוא טיפוח בוסתן של עצי פרי על טראסות עתיקות, שנחשפו בעקבות השריפה. יערני קק"ל הופתעו לגלות את הטראסות החקלאיות, שקודם לכן הוסתרו על ידי הצמחייה העבותה. מיכה סילקו היערן מספר: "מצאנו עצי זית קטנים, שצומחים מתוך השורשים שנשארו בחיים. הוחלט לטעת כאן עצי בוסתן, כגון חרוב, תאנה ורימון, בשטח של כ-200 דונם, ולהחזיר את הנוף שפעם שלט כאן".

פרויקטים נוספים שנמצאים בשלבי תכנון וביצוע, בסיוע תרומות מרחבי העולם הם שדרוג נוף חוף הכרמל ביער עופר שאורכה 3.5 ק"מ דרך; הקמת אתר פיקניק ושבילי טיול בחניון חורבת חרמש; הקמת מקום לינה והתכנסות במרכז מתנדבים שמגיעים לסייע בשיקום הכרמל; החלפת מתקני משחק ישנים והוספת מתקני כושר בגן השעשועים בעין הוד; הקמת גינת מתקני כושר בניר עציון; הקמת מרכז מנוחה, פיקניק ומשחקים למטיילים, רוכבי אופניים ורוכבי סוסים ביער עופר.