בשנת 2022, קיבלה קק"ל החלטה אסטרטגית לפעול באופן אקטיבי במאבק במשבר האקלים - אם בהיערכות לאקלים קיצוני ביערות ובשטחים הפתוחים וגם ברשויות המקומיות, ואם בקידום פתרונות חדשניים למאבק במשבר, כולל אנרגיות מתחדשות, חקלאות מקיימת ועוד.
חזון זה מצטרף ומשתלב היטב עם החלטה אסטרטגית קודמת, משנת 2020, לפיה קק"ל תממש את חזון פיתוח הגליל והנגב באמצעות קידום מרכזי חדשנות וטכנולוגיה שישמשו מנועי צמיחה ומשרות להיי-טקיסטים וישאירו את הצעירים בגליל ובנגב. במילים פשוטות: פיתוח וקידום הפריפריה.
האם אכן ניתן לשלב בין שתי האסטרטגיות הללו, שלכאורה אין ביניהן כל קשר? התשובה חיובית באופן מוחלט.
לצאת מהיער – אל אתגרי העולם הגדול
בליבו של משבר האקלים ניצבת ההתחממות הגלובלית. למעשה, אנו כבר "מגרדים" אותה עלייה במעלה וחצי מפורסמת שממנה חששו מדענים וחוקרי סביבה במשך שנים. יש מי שמעריכים שאף נגיע לעלייה של 2 מעלות ויותר מהטמפרטורה הממוצעת של שנות ה-70. התוצאות נראות ברחבי העולם כבר עתה: גלי חום, שריפות ענק, שיטפונות ובצורות קשות".
כידוע, הגורם העיקרי לפליטת פחמן דו-חמצני (CO2) הוא שריפת דלקים פוסיליים (פחם, דלק וגז מתאן). במקום השני ניצבים בירוא ושריפת יערות, מה שמדגים היטב עד כמה היערות והטיפול בהם משמעותי בהתמודדות עם משבר האקלים. מסיבה זו, יש לשמר את היערות – ובעיקר להביא את הבשורה הזו לעולם. במרחב שבו יש יותר יערות, יש עבודת פוטוסינתזה טובה (הריאקציה שבה פחמן דו-חמצני ומים הופכים להיות חומר אורגני וחמצן). ואם לפשט את הדברים, הרי שיערות בעולם קולטים כמויות עצומות של פחמן – כ-12.9 מיליארד טונות CO2 מדי שנה. הבעיה היא שאנו פולטים יותר פחמן ממה שאנחנו קולטים. המשימה של האנושות היא להפחית פליטות של פחמן - ולהגדיל קליטות שלו.
נשאלת השאלה כיצד עושים זאת? ברמה הבסיסית ביותר, מפחיתים פליטות בעיקר באמצעות מעבר לאנרגיות מתחדשות וחיסכון בשימוש באנרגיה בכלל, ומגדילים קליטות על ידי נטיעת יערות נוספים מצד אחד, ועצירת כריתות ובירוא יערות מצד שני.
משבר האקלים ו"ארגז הכלים" של יחידת המדען הראשי
כאשר יורדים מפסגת הרעיונות התיאורטיים אל קרקע המציאות, יש צורך בכלים מעשיים כדי לקדם את ההתמודדות עם משבר האקלים. "כלי העבודה" שאומצו בידי יחידת המדען הראשי בקק"ל הם בראש ובראשונה מחקרים ופיילוטים בשטח. לאלו מצטרפים כלים נוספים, בהם הקמת מרכזי חדשנות משותפים בגליל ובנגב וכן הענקת מלגות, פרסים ותחרויות טכנולוגיות. וזהו בדיוק השילוב המנצח שהוזכר קודם לכן – המיזוג הטבעי בין שתי האסטרטגיות שקבעה לעצמה קק"ל: המאבק במשבר האקלים וקידום הפריפריה.
ישנם לא מעט מחקרים ופיילוטים שמתקשרים לנושא. כך למשל, מחקר ייחודי העוסק בלימוד השפעות שינויי האקלים על המערכת הצמחית הטבעית באמצעות סככות המונעות את הגשם הטבעי וייצור "גשם מלאכותי" (חוקר ראשי: פרופ' מרסלו שטרנברג, אוניברסיטת ת"א). מחקר נוסף נועד לחקור את מאזן המים ביערות קק"ל באמצעות שילוב של חישה לוויינית ומדידות שונות ביער ובקרקע, בהקשר של היערכות לשינויי האקלים (ד"ר טרין פז-כגן, אוניברסיטת בן גוריון וד"ר יגיל אוסם, מכון וולקני). שני המחקרים הללו נועדו לענות על השאלה הגדולה: כיצד תשפיע עליית הטמפרטורות והפחיתה בכמות הגשם על היערות בעתיד.
מחקרים נוספים נוגעים בנושא החשוב של המגוון הביולוגי ביערות ובסביבות לחות, בעוד שאחרים מתמקדים בנושא הפחתת הפליטות באמצעות לכידת פחמן ביערות קק"ל. באחד המחקרים המרתקים מסוגו, הוקמה כבר לפני שני עשורים תחנת אקלים ביער יתיר שבדרום (פרופ' דן יקיר, מכון ויצמן). התחנה מודדת את הקצב שבו היער "פועל" ללכידת פחמן, ואחד הממצאים המדהימים הוא שלמרות שמדובר ביער שמבוסס על מעט מאוד משקעים, בנטו (פוטוסינתזה פחות נשימה) - הוא מקבע בערכים הפחותים אך במעט ביחס ליערות אירופאיים.
אנרגיה סולארית ידידותית – גם בלילה
דוגמה למחקר נוסף שהגיע לשלב הפיילוט, נערך באזור הגלבוע בשיתוף עם מעלה גלבוע אנרגיה ודוראל אנרגיה, ובוחן שילוב של פאנלים סולאריים בחקלאות בישראל (אגרי-וולטאי). טכנולוגיה מסוג זה תאפשר לקק"ל להעמיק בנושאי ההיערכות לשינויי אקלים והפחתת פליטות גזי חממה. את הפיילוט מלווה מחקר הבוחן את השפעת השימוש בפאנלים הסולאריים על יבול הגפנים (ד"ר עומר קראין, מכון מיג"ל) וכן מחקר העוסק בניתוח הפוטנציאל בישראל ליישום ייצור האנרגיה במודל אגרי-וולאטי (פרופ' רם פישמן, אוניברסיטת ת"א).
בהקשר זה, ראוי לעצור לרגע ולהבין מה כל כך מיוחד בשילוב חקלאות ופאנלים סולריים. ביחידת המדען הראשי בקק"ל סבורים כי הדרך שבה ישראל תצליח לעמוד ביעדים האנרגטיים שלה, חייבת לעבור באנרגיה סולארית, במיוחד במדינה שטופת שמש כישראל. עם זאת, החיסרון הוא שמדובר בשיטה שתופסת שטח עצום. כדי להגיע לאיזון אנרגטי בישראל, יש צורך בכמיליון דונמים של פאנלים סולאריים. איפה יניחו אותם? מסיבה זו, הדו-שימושיות היא כה חשובה – הרעיון הוא להציב אותם במקום שכבר משמש למטרה אחרת, כמו חקלאות, וזה בדיוק הכיוון של הפיילוט האגרי-וולטאי.
זאת ועוד: האנרגיה הסולארית מיוצרת רק ביום ולא בלילה. לכן יש צורך לאגור אותה במשך היום, כדי לאפשר שימוש באנרגיה בשעות החשיכה. כיום עושים זאת באמצעות ליתיום – המזהם את הסביבה. ביחידת המדען הראשי בוחנים פתרונות שיחליפו בעתיד את הליתיום, ובהקשר זה מתבצע בערבה הדרומית פיילוט מרתק בנושא אגירת אנרגיה סולארית באמצעות נתרן גופרתי, שרמת הזיהום שלו פחותה בהרבה. בפיילוט הזה שותפים אילת אילות אנרגיה, חברת רטאנרג'י ומו"פ מדבר וים המלח.
באופן טבעי, וכחלק מהאסטרטגיה של הארגון, מקודמים הנושאים הסביבתיים של קק"ל גם באמצעות מרכזי חדשנות צמודי-אקדמיה בגליל ובנגב: במכללת תל חי, במכללת כנרת, בבאר שבע (אוניברסיטת בן גוריון) ובמכללת ספיר. במרכזי החדשנות מופעלות תוכניות אקסלרציה (האצה), צ'אלנג'ים מהשטח הקק"לי ותוכניות יזמות שונות. ביחידת המדען הראשי גאים במיוחד בשותפות של קק"ל במרכז חדשנות כנרת, שם מושלם בימים אלה מרכז המדע והחדשנות קק"ל-צמח-כנרת, שיכול לשמש כ"גיים צ'יינג'ר" במימוש החזון של פיתוח הגליל והשארת הצעירים בצפון.
בנוסף, ישנו כלי נוסף בדמות "פרס האקלים": JNF קנדה מעמיד פרס יוקרתי של מיליון דולר עבור מחקרים פורצי דרך ברמה העולמית. בין המחקרים יוצאי הדופן: התאמת מיקרוביום אופטימלי בקיבת מעלי גירה להפחתת פליטת מתאן (פרופ' יצחק מזרחי, אוניברסיטת בן גוריון), יצירת אמוניה זולה, בטוחה וירוקה לאנרגיה וביטחון תזונתי (פרופ' בריאן רוזן, אוניברסיטת ת"א) ועוד.
אין ספק כי קק"ל יוצאת מתחום היער, אל אתגרי העולם הגדול. עם זאת, אסור לשכוח שהיער הוא עדיין ה"כלי" העיקרי בידי האנושות, שיאפשר לתקן את מה שקלקלנו, כך שיש צורך להרחיב את עולם האתגרים הסביבתיים, אבל גם לזכור שהיער הוא ליבת העשייה של קק"ל.
בימים קשים אלו, של מלחמה בצפון ובדרום, ושריפת יערות נרחבת, חשוב שנזכור שמשבר האקלים לא נעלם, הוא אף מחריף ובמוקדם או במאוחר נדרש לטפל בו.
שילוב של פאנלים סולאריים בחקלאות. צילום: ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל