מדיניות פיתוח בר-קיימא

1. העקרון האקולוגי: הטיפול במערכות האקולוגיות, ובכלל זה טיהור אוויר ומים, מיתון מזג האוויר, "יצירת" אדמה והגברת פוריותה, האבקה ועוד, הוא חיוני לרווחתם ולקיומם של תושבי המדינה, כמו גם לאנושות ולחיים בכללותם.
   
   ללא ניהול אחראי של משאבי הטבע ושל אותן מערכות אקולוגיות בישראל שבהן תלויים החיים, הם יקרסו תחת לחצי הפיתוח והגידול באוכלוסין ובצריכה. קק"ל תפעל לשמור ולשפר את כושרו של הטבע לספק שירותים אקולוגיים ולמנוע פגיעה בהם על ידי ניצולם ההרסני.
2. העקרון החברתי-תרבותי: הטבע והשירותים האקולוגיים שייכים לכלל הציבור, בהווה ובעתיד. הם נכס תרבותי ונדבך חשוב וחיוני במורשת מדינת ישראל וממלאים תפקיד חיוני ביצירת לכידות חברתית וזהות לאומית ואזרחית.
   
   איכות סביבה ירודה ושלילת ההנאה של חלקים נרחבים של האוכלוסייה מהנוף התרבותי, הטבע והשירותים האקולוגיים, מגבירים פערים חברתיים ומתחים. יערות קק"ל מהווים דוגמה של שירותי טבע הפתוחים לכולם ובחינם. לאור העובדה שהפיתוח המקיים מיועד להגברת תחושת האחדות הציבורית ולהקטנת המתחים החברתיים, קק"ל תמשיך לראות בטבע משאב חברתי-תרבותי של כולם, ותפעל לשמר, לשקם ולטפח אותו.
   
3. העקרון הכלכלי: פיתוח בר-קיימא מבסס את הפיתוח הכלכלי על העקרונות האקולוגיים והחברתיים. קק"ל שואפת לטפח הזדמנויות כלכליות תוך אסטרטגיה מושכלת וכוללת של שימוש ב"ריבית", ולא ב"קרן" של המערכות האקולוגיות לטובת הציבור כולו. מדיניות זה עשויה להבטיח מקורות פרנסה לאזרחים ולשמש נכס כלכלי משמעותי לרשויות ולמדינה.
   
4. העקרון הבין-דורי: קק"ל שומרת על קרקעות הלאום ומשאבי הטבע למען הדור הנוכחי ועבור הדורות הבאים, ותמשיך לפעול לשמירתם, ולמניעת הפיכתם לנכסים פרטיים או עסקיים, המיועדים ליצור רווחים כלכליים קצרי טווח.
   

"הרחבת אופקים בקבלת החלטות" – יישום עקרונות של פיתוח בר-קיימא מחייב הרחבת אופקים במהלך עיצוב המדיניות וביצועה. במסגרת תהליך גיבוש המדיניות הקיימת יש לקחת בחשבון את הגורמים הבאים:

1. ניתוח רב-תחומי של מדיניות קק"ל להערכת השפעתה על מכלול המדדים האקולוגיים החברתיים.
2. ניתוח מרחבי של מדיניות קק"ל להערכת השפעתה על מכלול האזורים הגיאוגרפיים, מהמקומי עד לגלובלי.
3. ניתוח השפעות ארוכות טווח של מדיניות הקק"ל והערכת השפעתה על הדורות הבאים.
4. "פעילות במחשבה תחילה" – קק"ל תפעל לעצב חזון "מקיים" בכל תחומי פעילותה. המדיניות העכשווית תיגזר מאותם יעדים עתידיים.
   "מדיניות מקיימת מעשית" – מדיניות ממוקדת, המתרגמת את העקרונות של "פיתוח בר-קיימא" המופשטים לנהלים וקריטריונים פרטניים, תעוצב בכל תחומי פעילות קק"ל.
5. עקרון הזהירות" – קק"ל עדה לסיכונים בלתי צפויים לערכי טבע ולסביבה הכרוכים פעילות לא מבוקרת של האדם.
6. במצבים של אי-ודאות מדעית, קק"ל תפעל באופן פרואקטיבי כדי להבטיח כי ערכי הטבע והסביבה לא ייפגעו.

במקביל לעיצוב וביצוע מדיניות "מקיימת" בכל תחומי פעילותה, קק"ל תיישם כלים כלליים לקידום "פיתוח בר-קיימא", הכוללים, בין היתר:

1. מעורבות ציבורית – כיוון שמדינות מקיימת מתבססת על תמיכה ציבורית-אזרחית רחבה, וכיוון שהפיתוח הוא למען הדורות הנוכחים והבאים, קק"ל תיזום את שיתוף הציבור ושקיפות במידע ובתהליכי קבלת החלטות, כחלק אינטגרלי של קביעת מדיניותה.
2. תסקירים ומחקרים – קק"ל תנקוט אמצעי זהירות בפעולות הפיתוח שלה, לרבות הכנת תסקירים סביבתיים הבוחנים את כל ההיבטים ל "קיימות" בטרם תבצע פרויקטים בעלי השלכות משמעותיות על הסביבה.
   בגלל הצורך של ההשפעה לדורות הבאים, תשקיע קק"ל משאבים מחקריים מדעיים ותכנוניים בלתי תלויים כדי לבחון השפעת פעילותה לטווח ארוך. כמו כן, קק"ל תאמץ קריטריונים לניטור ושימוש באינדקטורים למדידות מגמות, ככלים חיוניים בהערכת פעילותה.
3. חינוך – מערכת החינוך של קק"ל שואפת לקדם ראייה של פיתוח בר-קיימא בתוך החברה הישראלית. המערכת תקדם את הערך האקולוגי, החברתי- התרבותי, הכלכלי והבין-דורי של פיתוח בר-קיימא, כעמודי התווך של התפיסה החינוכית.
4. מדיניות ארגונית קיימת כוללת – מכיוון שפיתוח בר-קיימא דורש שינוי בדפוסי התנהלות, ומכיוון שקק"ל החליטה למלא תפקיד של "גוף ירוק מוביל", יחיל הארגון עקרונות פיתוח בר-קיימא על שלל פעילותיו. הנהלת קק"ל תקדם מדיניות העולה בקנה אחד עם עקרונות של "קיימות" בתחומים של מדיניות רכש, תחבורה, פסולת, וכיוצא באלה.