אורה משה 1, לירון ישראלי 2
1 משרד החקלאות, התחנה לחקר הסחף, 2 מכון וולקני
לאורך מאות שנים שינויים אנתרופוגניים הפחיתו את המורכבות ההידרומורפולוגית של נחלים ונהרות, והמערכת הביולוגית עברה שינוי ניכר. רצועות החייץ של נחלים באגני ניקוז חקלאיים בישראל סובלות מהתדרדרות מתמשכת של המערכת האקולוגית וברובן לא קיים צומח מעוצה. בנחלים מסויימים נצפית העדרות מוחלטת של צומח תפקודי מכל סוג שהוא בסמוך לנחל. גישות לשיקום המערכת האקולוגית ברצועות החייץ על ידי פתרונות מבוססי טבע נמצאו כבעלי מגוון רחב של יתרונות אקולוגים, כלכליים, וחברתיים. פרויקטים בהם שוקמה רצועת החייץ הנחלית עם צומח מעוצה הראו הצלחה בשיקום ושיפור המצב ההידרומורפולוגי והאקולוגי של הנחל.
קיימות מגוון אפשרויות לשילוב צומח מעוצה בתהליכי שיקום שיכולים לשמש תחליף למתקנים המלאכותיים והבולדרים בהם נהוג להשתמש. היתרונות בשיקום הצומח המעוצה ברצועות החייץ רבים: שיפור יציבות הגדות, הפחתת ארוזיה, שיפור ההידרוגיאומורפולוגיה, מיתון הצפות, שיפור בחלחול למי תהום, שיקום הצמחיה המקומית, יצירת בתי גידול, הורדת טמפרטורת המים, ושיפור עמידות המערכת האקולוגית. שילוב צומח מעוצה כחלק ממערכת אקולוגית נחלית משפיע על מבנה ותפקוד הערוץ, ואפשר לראותו כמהנדס של המערכת האקולוגית בסביבתו, המגדיל את מגוון בתי הגידול דרך שינוי תהליכים גיאומורפולוגיים, הידראולים, ואצירת סדימנטים.
נתונים מפרויקט לדוגמה של שיקום רצועות חייץ נחליות בנחל קייני מראים על מגוון יתרונות למערכת האקולוגית, הכוללים שיפור ביכולת לכידת סדימנטים, הפחתת שטפונות, ויצירת בתי גידול. ישנה חשיבות לבחירת מיני הצומח המקומיים המתאימים לכל פרויקט, לעיתוי השתילה מבחינה הידרולוגית, ולמיקום בפרויקט לאורך הנחל. תכנון מוקדם של פרמטרים אלו עשוי לקבוע את מידת הצלחת השיקום, את יכולת המערכת האקולוגית להשתקם ואף לשפר עמידות בפני שריפות. דרוש תכנון אסטרטגי ברמה האגנית על מנת לשקם את רצועות החייץ הפגועות בישראל, הכולל ביצוע הערכות גיאומורפיות שיטתיות ועקביות שאוספות נתוני בסיס, עוקבות אחר התקדמות השיקום, ומודדות את הצלחתו. לשיקום הצומח המעוצה ברצועות החייץ הנחליות יש תפקיד קריטי בעתיד הנחלים בישראל.