חמש שנות ממשק בלימה של שיטה כחלחלה ביערות קדושים ונווה אילן – מה למדנו?

עודד כהן 1, עידן קופלר 2, שני גלייטמן 3, מנחם פריד 4, אילן שיפמן 4, אנה טרכטנברוט 5, דרור פבזנר 6, תמר רביב 5, יהל פורת 3
1. המעבדה לצמחים פולשים, אוניברסיטת חיפה, קצרין
2. מיגל - מכון מחקר יישומי בגליל, אזור תעשיה דרומי, קריית שמונה.
3. מחלקת אקולוגיה, אגף הייעור, קק"ל
4. רשות הטבע והגנים
5. אגף שטחים פתווחים ומגוון ביולוגי המשרד להגנת הסביבה
6. אגף מים ונחלים, המשרד להגנת הסביבה.


התערבות אקטיבית של הרשויות בצמצמום התפשטות של צמחים פולשים כרוכה בהשקעת משאבים רבה. מאידך, הקצאת המשאבים בדרך כלל מעטה, ונדרש הליך חשיבה לקביעת סדרי קדימויות לטיפול. בלימת התפשטות השיטה הכחלחלה ביערות הקדושים ונווה אילן מהווה מודל ליישום ממשק אזורי המבוסס על תוכנית פעולה רב-שנתית. יישום התוכנית שהוכנה בשת"פ מוצלח בין קק"ל, הג"ס ורט"ג, במימון הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, יצאה לדרך בינואר 2018.

במסגרת התוכנית טופל שטח של 2,000 דונם בקירוב, הכולל צפיפויות שונות של שיטה כחלחלה. על סמך מודל מרחבי שפותח לצורך הפרויקט, ניתנה עדיפות גבוהה לטיפול בשטחים סמוכים לשבילים ולערוצי נחלים, ברום טופוגרפי גבוה, בעלי ערכיות אקולוגית גבוהה, המרוחקים מליבת ההתפשטות (מדרונות כביש 1). בשנה הראשונה העצים נכרתו וגדמיהם הודברו. בשנים הבאות נעשו טיפולים חוזרים בהתחדשויות מבנק זרעים, מסורי גזע ושורש.

הממשק היזום לווה בניטור ובסקרי שדה, שבהם נבחנו: (א) יעילות הטיפולים בהדברת העצים וההתחדשויות; (ב) השפעת הטיפולים הכימיים על הצומח המקומי; (ג) תרומת הממשק היזום לבלימת התפשטות השיטה הכחלחלה ביער. הממצאים הראו יעילות רבה של שיטות ההדברה השונות (כריתה והדברת הגדם וריסוס עלווה) בהדברת הצמח הפולש;  הטיפולים החוזרים לא פגעו בצומח המקומי; וכמו כן, נמצא שבהעדר התערבות ייזומה, השיטה הכחלחלה ממשיכה להתפשט ביער, ובכך מהווה איום לתת היער ולשטחי הבתה. ההתערבות היזומה הרב-שנתית בולמת את ההתפשטות ועלותה הכספית והמאמץ המושקע בה מצטצצמים עם השנים באופן ניכר.

ממצאי המחקר מראים מעבר לכל ספק את החשיבות בהכנתתוכנית פעולה רב-שנתית, יישימה, המבוססת על איסוף נתונים כמותיים לגבי השפע של האוכלוסיות והפיזור שלהן במרחב כבסיס לקבלת החלטות ממשקיות. במסגרת ההרצאה נציג את השלבים השונים של המיזם, מהתכנון, דרך הביצוע, הניטור ועד להסקת המסקנות, חמש שנים ממועד תחילתו. תוכנית הפעולה של המחקר הנוכחי עשויה לסייע לקידום תוכניות פעולה בכלל היערות של קק"ל ובשטחים הפתוחים בכלל. אנו נשאף לפרסם את ממצאי המיזם במטרה להרחיב את גוף הידע המקצועי לטיפול בצמחים פולשים בישראל.