המערכת האקולוגית הכורכרית. איך משקמים את מה שנותר?

ד"ר אביב אבישר, ד"ר אנה טרכטנברוט

המערכת האקולוגית הכורכרית היא פסיפס של בתי גידול הנוצרים משילוב של תהליכי בליית הכורכר, תנאי אקלים והשפעת מערכות אקולוגיות שכנות, כמו חוף הים ממערב ונחלי החוף ומגוון קרקעות ממזרח. שטחי הכורכר מספקים שירותי מערכת אקולוגיים חיוניים באחד האזורים הצפופים ביותר בארץ, כמו: החדרת מים לאקוויפר, מיתון סחף והצפות, מרעית למאביקים ואוכלי עשב ושטחי טיילות איכותיים. מטרת המחקר הנוכחי שבוצע ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף קק"ל ורט"ג, היתה לפתח כלים לשיקום יעיל ואיכותי של המערכת האקולוגית הכורכרית.

מניתוח בוטני של סקרי הטבע והנוף שנערכו על ידי מכון דש"א, עולה כי במערכת האקולוגית של הכורכר בישראל תועדו 66 מיני צמחים בסכנת הכחדה וכעשרה מיני צמחים ייחודיים לה. תועדו גם חמישה מיני חלזונות בעלי זיקה ברורה לכורכר, וככל הנראה גם אנדמיים למערכת אקולוגית זו.

המערכת האקולוגית הכורכרית ממוקמת רובה ככולה באזורי הביקוש של מדינת ישראל וחלקים גדולים ממנה עברו התמרה לטובת פיתוח וחקלאות, והיא נמצאת בתת ייצוג בשטחים מוגנים. מניתוח מצב השימור של הכורכר עולה כי רק בעשור האחרון (2021-2013) נגרעו 12.8% משטחי הכורכר הטבעי הנותר, ונותרו אך 81,460 דונם של כורכר טבעי. רובו של השטח הנותר זוכה להגנה סטטוטורית (כ29.6% מנוהלים על ידי רט"ג בשמורות הטבע והגנים הלאומיים ו 40.4% מנוהלים על ידי קק"ל בשטחי היערות), אך בשל נדירותה של המערכת האקולוגית ומיצוי עתודות השטח להגנה, קיימת חשיבות עצומה לשמירה על תפקוד אקולוגי מיטבי של השטחים הנותרים.  מהניתוח ייעודי הקרקע בשטחי הכורכר הנותרים עולה כי  36.6% משטחי הכורכר הנותרים נמצאים בייעוד של "יערות נטע אדם" , 4.2% נמצאים בייעוד "חקלאות נטושה", ו-0.7% הינן מחפורות ומחצבות. מדובר בשטחים שניתן לשפר את תפקודם האקולוגי עבור מגוון ביולוגי ייחודי באמצעות כלי שיקום.

חשיבות המערכת האקולוגית הכורכרית באה לידי ביטוי גם בתוכנית היער והממשק של יערות גבעות הכורכר בדרום מישור החוף, אשר נכתבה בקק"ל בשנת 2019. התוכנית הדגישה את החשיבות הייחודית של מערכת אקולוגית זו והנחתה לאפשר ולעודד את השיקום הטבעי של הבתה הכורכרית בחלק מעומדי היער בהם עצי האיקליפטוס מתנוונים בהדרגה, ובהתאמה לייעוד השטח היערני.

במטרה לגבש ארגז כלים יעיל לשיקום המערכת הכורכרית, ביצענו סקר שדה במספר אתרים וניתחנו מקרים של שיקום ספונטני ואקטיבי, למדנו לעומק שני חקרי מקרה: יער הנטוע על כורכר (יער יד מרדכי), ומחצבת מגדים שהינה מחצבת כורכר חופי נטושה. בהרצאה יוצגו כלי השיקום ומחקרי המקרה, אשר העמידו בפנינו אתגרים שונים.