התפיסה התכנונית הכוללת לשטחים פתוחים בנגב המערבי בראי תובנות מהשפעת המלחמה

טל פודים, סגן מתכננת מחוז דרום, מנהל התכנון

לאחר אירועי ה-7/10/2023 והרצון לקדם מיזמים רבים לפיתוח בחבל תקומה, הוחלט במנהל התכנון להתמקד תחילה בהתווית המסדרונות האקולוגיים באזור זה, תוך שמירה על קישוריות לשטחים הגובלים בחבל התקומה. על-כן, מנהל התכנון מקדם תכנית מתאר ארצית למסדרונות אקולוגים, תמ"א 26/1. לתכנית זו, קדמה עבודה מעמיקה שנעשתה בוועדה המחוזית במסגרת תמ"מ חלקית למסדרונות אקולוגיים- חקלאיים בתחומה, בתיאום עם בעלי עניין רבים ובהם:  משרדי ממשלה, גופים ציבוריים האמונים על שמירת טבע, רשויות מקומיות ועוד.

העבודה כוללת קביעת עקרונות תכנון ויצירת מתודולוגיה להתוויה של מסדרונות אקולוגיים ארציים והוספת  שטחים מוגנים במסדרון האקולוגי במרחב הנגב המערבי. העבודה במסגרת התמ"א  תהיה  בהתאם לקריטריונים כגון: קרבה לישובים עירוניים, רוחב המסדרון האפשרי,   רמת העבירות במרחב וכן שיקולים סביבתיים ותכנוניים.

בנוסף, מנהל התכנון בשיתוף עם רשות מקרקעי ישראל מקדמים תכנית אסטרטגית לאזור הנגב המערבי עד לאזור הגבול עם רצועת עזה. זאת, תוך שמירה על התפקיד האזורי של חבל התקומה כחלק מהטבעות המטרופוליניות של באר-שבע. מדובר במרחב הכולל בתחומו התיישבות מגוונת הכוללת אוכלוסייה עירונית וכפרית המתאפיינת בקהילתיות. למרחב זה ישנה חשיבות רבה בהיבטים החקלאיים לכל הארץ בהתייחס לביטחון התזונתי הלאומי (אסם התבואה), לצד השטחים הפתוחים, ערכי הטבע והתיירות.

כמו-כן, במסגרת ההערכות של מדינת ישראל לשנת היעד 2050 ובהתייחס לפיתוח הנדרש לשנים הבאות, עלינו לבחון את צורכי השימור, הסביבה והשטחים הפתוחים במחוז הדרום בכלל  ובאזור הנגב המערבי בפרט, על-מנת לאפשר פיתוח מיטבי ומידתי, תוך הימנעות ככל הניתן לפגיעה בערכי טבע.