מאת:
נאוה סבר, טבעון odi@netvision.net.il
גידי נאמן, החוג לביולוגיה, אוניברסיטת חיפה – אורנים, קריית טבעון gneeman@research.haifa.ac.il
התייבשות מסיבית של העלווה בעצי אלון דווחה בעבר במקומות שונים בישראל. בשנת 2000 אירעה התייבשות שפגעה באלונים מצויים ברחבי ישראל, מהגליל שבצפון ועד הרי יהודה שבדרום. הפגיעה באלונים עלולה להיגרם כתוצאה מסיבות שונות – שנות בצורת, עקה זמנית של יובש קיצוני, ירידה חדה בפוטנציאל המים באזור בית השורשים של העצים, מזיקים, מחלות, זיהום אוויר או שילוב של כמה גורמים. בעבודה זו בוצע מעקב כמותי אחר אלונים באשדות יגור שבכרמל ובהר תורען שבגליל התחתון – 25 עצים שעליהם התייבשו בשנת 2000, ו-25 עצי היקש בכל אתר. נבדקו שיעור התמותה, קצב הגידול השנתי של העצים, התחדשות העלווה, פגיעה ממזיקים, פוטנציאל המים טרום-שחר בעץ כמדד להבדלים בכמות המים בבית השורשים, ומידת הפלורסנציה של הכלורופיל כמדד ליעילות המערכת הפוטוסינתטית.
העבודה התמקדה בקביעת השינויים בממדי התופעה בין השנים ובהערכת מידת האיום הפוטנציאלי שלה על חורש האלון המצוי בישראל. כמו כן, נעשה נסיון לאתר את הגורמים לתופעת ההתייבשות. העצים הפגועים בתורען היו קטנים מעצי ההיקש הלא פגועים, אך ביגור לא נמצא הבדל בממדי העצים. מתוך 25 העצים הפגועים, שסומנו בכל אתר בתחילת המחקר, מתו – עד 2002 – ביגור 12 עצים ובתורען שמונה עצים. הגידול השנתי בקוטר הגזע ובצפיפות העלווה היו נמוכים יותר בעצים שהתאוששו לאחר ההתייבשות. לעומת זאת, לא נמצאו הבדלים בפוטנציאל המים טרום-שחר ובפלורסנציה של הכלורופיל בין עצים פגועים לבין עצים לא פגועים ביגור. תופעת ההתייבשות לא התפשטה לעצים נוספים במהלך שנות המחקר, שהיו שנים גשומות לאחר שלוש שנים עוקבות שחונות.
תוצאות העבודה תומכות בהשערה, כי תופעת ההתייבשות שאובחנה בשנת 2000 נבעה מרצף של כמה שנים שחונות, שגרמו להאטת קצב הצימוח ולהתייבשות של פרטים רגישים במיוחד לעקת יובש. תופעת התייבשות שכזו היא, כנראה, תופעה מחזורית הפוקדת אזורים של חורש אלון מצוי בישראל מדי כמה שנים, בעקבות רצף של שנים שחונות. מסתבר שבמשטר האקלים הנוכחי היא אינה מהווה איום ממשי ואינה גורמת לפגיעה מתמשכת באוכלוסיית האלונים. עם זאת, עלייה בתדירות ההופעה של רצף שנים שחונות בעקבות שינויי אקלים באזורנו עלולה לגרום להגברת תופעת התייבשות האלונים ולסכן באופן משמעותי את אוכלוסיית האלונים בפרט ואת החורש הים-תיכוני בכלל.
למאמר המלא