לקוראים שלום.
לאחר אחד-עשר גיליונות של כתב העת 'יער' חזר לצאת לאור הרבעון 'אקולוגיה וסביבה', בשיתוף עם קק"ל. במהלך עשר השנים האחרונות היה 'יער' הבמה היחידה לפרסום מאמרים מדעיים בתחומי היער, החורש והשטחים הפתוחים.
השתדלנו להביא בפני הקוראים סיכומי מחקרים בתחומים מגוונים הקשורים ביער, בחורש ובסביבה, החל בהשפעת חורשות בעיר על האקלים בסביבתם, המשך בפיזיולוגיה וגנטיקה של עצי היער וממשק היער הנטוע וכלה בחישובי הערך הכלכלי של עצי היער לתעשייה, הערך הכלכלי של הנופש ביער וערכו של הנוף החקלאי הכפרי.
גיליון זה, השנים-עשר, והבאים אחריו, יופיעו בפורמט מקוון באינטרנט בלבד. הדבר ייתן לנו גמישות רבה יותר בהיקף, במועדי הפרסום ובתמונות הצבע. אנו נמשיך לפרסם מחקרים, מאמרים ודעות בנושאי היער בפורמט של "גיליונות", על-פי תכיפות ההגעה של מאמרים מתאימים, וכמובן נציג גם נתונים סטטיסטיים של הייעור בארץ. אפשר יהיה לאתר את הגיליון ואת המאמרים (וכמובן גם את הגיליונות הקודמים) במנועי החיפוש, בחיפוש באתר קק"ל ובקישורים מאתרים שונים.
בגיליון זה, אנו פורסים בפניכם כמה דעות לגבי עתידו, יעדיו ואופיו של היער הנטוע. דיון זה, שהוא יצרי לא פעם, מתנהל מזה שנים רבות, במקביל לשינויים החלים בתכנון היער, ובוודאי עוד ימשיך ויסעיר את הרוחות בעתיד. פרופ' אבי פרבולוצקי שוטח את משנתו ופרופ' צביקה מנדל, ד"ר נעם זליגמן, ישראל טאובר ואנוכי מציגים את תגובותינו.
שלושה מאמרים אנו מקדישים הפעם לנושא המיקוריזה – פטריות הקוּרים אשר מסייעות לשורשים בקרקע לקלוט מינרלים ומים ומשפרות את גידולו של הצמח או את עמידותו. אירה מור-חייטין וחובריה חקרו את המועד המתאים ביותר להוספת מיקוריזה לשתילים במשתלה, ואביגיל הלר וחובריה בחנו את השפעת תוספת המיקוריזה לשתילים גדולים, במהלך נטיעתם ואף לאחר מכן, כאשר העצים כבר השתרשו בקרקע.
מבין מיני הנטיעה שהם עצי בר בארץ, החשוב ביותר הוא אלון התבור. זהו עץ גדול, מצל ומאריך ימים ושנים. תחום תפוצתו המקורי בארץ נכבד – מהגולן, דרך הגליל התחתון, לאזור מנשה ועד דרום השרון. היערנים נוטעים שתילים אלה באלפיהם זה שנים רבות, ובאזור מנשה של קק"ל ניסו בשנים האחרונות לגדל יערות אלונים בזריעת בלוטים, וזאת בהיקף רחב ביותר. ניר הר וחובריו מציגים בפנינו את התוצאות החיוביות כהמלצה להקים יערות פארק של אלוני התבור בזריעה.
אחד ממיני העצים המבטיחים לייעור באזורים היבשים הוא הטטרקליניס המפריק, שמוצאו בהרי האטלס. זהו מין עמיד ליובש ולמחלות הברוש השכיחות, אבל נביטתו המהירה בתנאי האזור הים-תיכוני מעלה את החשש שהוא עלול להוות עץ פולש. ענת מדמוני וחובריה מתארים את העץ ואת תכונותיו על בסיס החלקות הוותיקות, שבהן הוא נטוע ביערות הארץ, ומביאים את מסקנותיהם והמלצותיהם.
עצי הנוי הגדולים והוותיקים בארץ – כמה אנחנו תמיד גאים בהם, גם ברחובות וגם בפארקים. רק לאחרונה יצא ספר אלבומי נאה אשר מהלל את העצים הגדולים והמרשימים בארץ. אנחנו נוטים לשכוח, שככל שהעצים מוסיפים שנים וממדים, כך גדלה הסבירות להתמוטטות ענפים או אף העץ כולו.
בשנים האחרונות אירעו כמה מקרים מצערים של פגיעות בגוף ובנפש עקב נפילת ענפי עצים כבדים, והדבר מטיל אחריות כבדה גם על האחראים על השטח וגם על הממונים על בריאות העצים. אביגיל הלר וצוות מומחים דנים בסיכונים השונים ומציגים הנחיות לזיהוי מוקדם של עצים בסכנת קריסה ולצמצום הסיכונים מהם.
לסיום, אני מבקש כאן להודות קודם כל לעמיתי אריה הניג, שנשא אתי במעמסת העריכה בגיליונות הראשונים, לד"ר צביקה אבני, לשעבר מנהל אגף הייעור בקק"ל, ולדוד ברנד, הממלא תפקיד זה בהווה, על תמיכתם בהוצאת העיתון לאור, לחברי המערכת על עצותיהם המועילות, לחוקרים ולעמיתיי, ששימשו רפרנטים למאמרים, למימי קובנר מהמחלקה לפרסומים בקק"ל על הסיוע הרב בהפקה, לעורכות הגרפיקה והלשון על המקצוענות והאווירה הנעימה, שהקלו על המלאכה, וכן לצוות האינטרנט בקק"ל על העלאת הגיליונות לאתר האינטרנט של קק"ל.
ד"ר עמי זהבי