ד"ר עמרי בונה, המדען הראשי, מינהל פיתוח הקרקע, ועורך כתב העת
לקוראים שלום,
לפני כ-15 שנים החלה קק"ל בפיתוח שבילי אופניים ביערות שבניהולה. מה שהחל כבניית מבואות כניסה לשבילי האופניים, סימון ושילוט דרכי יער, הפך במהרה, על פי העדפות רוכבי האופניים, לביצוע צרשבילים (סינגלים) איכותיים. קק"ל גם ארגנה השתלמויות בנושא, חלקן בשיתוף מומחים לנושא משירות הייעור האמריקני, שאתו יש לקק"ל קשר אמיץ מזה שנים רבות. גסול וישראלי סוקרים במאמרם את התמורות שחלו במאפייניהם של רוכבי אופני השטח, תפיסותיהם וצרכיהם בתקופה זו, בהתייחס למגמות העולמיות. מדור "אי ירוק" (המופיע לקראת סוף הגיליון) עוסק אף הוא בתכנון שבילי האופניים מזווית ההתבוננות של זוהר צפון, מנהל מחלקת התכנון במרחב דרום ורוכב אופניים בעצמו.
תמ"א 22 היא רק בת 20, אך מאז אישורה הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהשפה התכנונית בישראל. לאחרונה, אנו עדים לקידום תהליכי תכנון אגרסיביים על ידי מינהל התכנון הארצי בגישה ריכוזית של "מלמעלה למטה", המאיימים לבטל במחי יד השקעה אדירה שנעשתה בהכנת תכניות מפורטות על פי תמ"א 22 (ותמ"אות אחרות), בגישה הפוכה בתכלית של תכנון "מלמטה למעלה". המאמר של הר וחובריו על נחל לבנים, מהווה דוגמית לאדישות, אם לא לאטימות, של מובילי הגישה התכנונית בהווה לדמות הארץ שאנו משאירים לדורות הבאים. בסוף המאמר משולבים במסגרת נפרדת דבריה של דינה רצ'בסקי, שעמדה בראש מינהל התכנון בעת הכנת תמ"א 22, ושימשה בעת כהונתה מופת לתכנון תכניות מתאר ארציות נושאיות ותכניות מתאר מחוזיות. איפה הימים האלה?
מקורו של הברוש המצוי הוא, כפי הנראה, ממזרח אגן הים התיכון ויש המזהים פרטים של ברוש מצוי הגדלים בנחלי הגליל המערבי כעצי בר. לברוש המצוי מקום של כבוד בנוף ובתרבות הים-תיכונית ולאחרונה גם כמין העמיד באופן יחסי בפני התפשטות שרפות. שילר וחובריו סוקרים את ההישרדות וההתפתחות של מקורות שונים של ברוש מצוי בשלושה בתי גידול בארץ וממליצים על המקורות המצטיינים.
שילה וחובריו מצאו לראשונה את קיומם של כימוטיפים באוכלוסייה מקומית של אלת המסטיק, מין בולט מבין שיחי החורש הים-תיכוני. ניתן להעריך, כי פוטנציאל דומה לשונות כימית משמעותית קיים גם במינים מעוצים נוספים בחורש. לשונות זו יכולות להיות מספר משמעויות, כמו למשל, על התנהגות שיחור המזון של הרביבורים אשר תיבחן בניסוי נפרד.
האם שינויי האקלים משפיעים על מועד הופעת גופי הפרי של פטריות יער? על פי תצפיותיה של לוינסון, במאמרה "פטריות טועות ביער — האם בעקבות שינויי האקלים?" כנראה שהתשובה היא חיובית. ממצאים דומים, שעלו גם מתצפיות בתופעה זו באירופה, מחזקים הנחה זו.
גולדשלגר וחובריו מתארים במאמרם את המאפיינים של הנגר והרכב הקרקע בחלק העלי והתחתי של מדרונות אגני ניקוז קטנים בצפון הנגב. הם מצאו שבעוצמות גשם נמוכות, קרקע הלס קולטת את רוב מי הגשם וכתוצאה מכך הסיכויים ליצירת נגר נמוכים. כאשר נוצרת זרימה, זמנה קצר מאוד והיא אינה רציפה.
אורן ימי, מין שתפוצתו בעיקר במערב אגן הים התיכון, ניטע בעבר בארץ גם באזור מישור החוף וגם בשדרת ההר, כאשר החלקה המפורסמת של מין זה הייתה בקרבת היישוב קדימה. לימים התברר, שמרבית עצי האורן הימי, גם כאלה שהתפתחו יפה בגיל צעיר, התנוונו ומתו בהמשך ברוב אתרי הנטיעות בישראל. על תופעת התנוונות זו ועל ניסיונות האקלום של מין זה בארץ — במאמר של מדר וחובריו.
לשימוש בצמחי בר ומינים פורחים טבעיים בגינון ובשיקום נופי בסביבה עירונית יכולים להיות יתרונות אקולוגיים, אסתטיים, חינוכיים וכלכליים. גם בנטיעת יערות ובשיקום הנחלים גובר העניין לשלב מיני צמחים חד ורב-שנתיים להגברת המגוון הביולוגי. מדמוני וחובריה מצאו, שניתן לבסס בהצלחה מגוון גדול של מיני בר, אך לשם כך יש לאמץ שיטות מתאימות לריבוי ולגידול השתילים, להשקות ולמנוע התפתחות של צמחייה מתחרה לפחות למשך שנתיים מהנטיעה וכן למנוע בהמשך נזק מבעלי חיים ובני אדם.
במדור "עצי תפארת" בחרנו להציג הפעם עץ גדול במיוחד של אלון התבור, נדיר במקום גידולו — בשולי רמת ברעם, וכן אלון התבור המיוחד בגובה בו הוא גדל ביישוב בירייה בגובה 850 מ'. כמו כן, אנו מציינים את חורש עצי לבנה רפואי מהיפים שאנו מכירים בגליל, סמוך ליודפת העתיקה.
במדור "חדשות מהשטח" אנו מדווחים על התארגנויות של אנשים פרטיים ושל החברה האזרחית, שמטרתן להגביר את נטיעתם של עצים, ובמקרה זה של עצי אלון התבור בשרון. לפעילות זו, הנעשית בהתנדבות וכחלק מתפיסה חינוכית שאותה רוצים להנחיל לנוער ולציבור הרחב, חשיבות רבה ונעשה ככל שביכולתנו לסייע לה. אנו קוראים מעל במה זו לגורמים נוספים, העוסקים בנטיעה, בחינוך לנטיעה ובשימור עצים, לפנות אלינו ולספר לנו על פועלם.
במדור חדש, העוסק בתחום הצפרות, אנו מדווחים הפעם על תוצאות ראשוניות ממספר מחקרים שמתקיימים בתמיכת "כנפי קק"ל", תכנית הפעולה של קק"ל בתחום הצפרות. הכרה טובה יותר של אוכלוסיות בעלי הכנף ביערות ובשטחים הפתוחים ולימוד הדרכים לעודד בממשק נכון את המגוון ותפוצה שלהם, הם מהמטרות החשובות של מחקרים אלה. כמו כן, הכרה של דינמיקת החריפה והנדידה של העגור האפור בישראל מהווה נושא מרתק, שבו אנו מצויים בחזית המחקר העולמי, עם הזדמנות לייעל ולשפר את ממשק העגורים החורפים בעמק החולה.
ולסיום, גבי שילר העביר אלינו, עם הקדמה שלו, את החיבור "יער" מ-1926 מאת דוד איזמוז'יק אשר מתאר בשפה עברית נהדרת את כמיהתו ליער בארץ ישראל.
בברכת קריאה מהנה,
ד"ר עמרי בונה
המדען הראשי, מינהל פיתוח הקרקע, קק"ל
ועורך כתב העת