שילה נבון, חיים קיגל, נתיב דודאי ויוג'ין דוד אונגר
החורש הים-תיכוני בארץ ישראל הוא תצורת צומח בולטת, המותאמת היטב לתנאים המקומיים. מטרת מחקר זה הייתה לבחון האם בין פרטים שכנים של מין משיחי החורש תיתכן שונות משמעותית בתכונות חשובות בעלות משמעות אקולוגית. המחקר התמקד בפרופיל הנדיפים המרכיבים את השמן האתרי. כמין מודל למחקר נבחרה אלת המסטיק (Pistacia lentiscus L), משיחי החורש החשובים. נבחנה השונות הכימית בהרכב הנדיפים בין השיחים המאכלסים חלקת חורש מקומית מייצגת בדרום הכרמל, ששטחה כ-9.2 דונם. הבדיקות נערכו בכרומטוגרפיה גזית בשתי שיטות משלימות: מיצוי ו-SPME. נמצא כי השונות הכימית באוכלוסייה המקומית איננה רציפה וכי שיחי אלת המסטיק מתקבצים לארבעה כימוטיפים מובחנים ומוגדרים היטב. מרבית שיחי אלת המסטיק בחלקה משתייכים לאחד משני הטיפוסים: [Germacrene D, limonene] ו-[Germacrene D, β-pinene]. כמו כן, נמצאו בחלקה שני טיפוסים נוספים: שיח בודד, שבו הרכיב הבולט הוא -myrcene ושיח נוסף, שבו אחד מהרכיבים המרכזיים הוא β-ocimene.
בעבודה זו הודגם לראשונה קיומם של טיפוסים כימיים בתוך אוכלוסייה מקומית של מין בולט מבין שיחי החורש הים-תיכוני. ניתן להעריך, כי פוטנציאל דומה לשונות כימית משמעותית קיים גם במינים מעוצים נוספים בחורש.
להורדת המאמר »