דויד ברנד, ניר עצמון, יובל אשד, יעל ברנד ויוסי ריוב
תופעת האללופתיה מיוחסת להשפעה מדכאת של אורגניזם אחד על משנהו באמצעות הפרשת חומרים כימיים. בעבודה זו נבחנה האללופתיה בעשרה מינים עיקריים המייצגים את היער הנטוע והחורש בישראל, במטרה ללמוד את ההשפעה האללופתית של המינים הללו וגם בכדי ללמוד את ה"סיכון" הסביבתי של המינים הנטועים. ייחודה של העבודה הוא בהתמקדות במינים עציים של היער והחורש בישראל ובעריכת סקר לאיתור מינים בעלי פוטנציאל עיכוב גבוה.
השפעות של מיצויים מימיים של עלים וקליפה נבחנו על נביטת זרעי עגבניה. מיצויים גולמיים ומיהול של פי 10 שלהם נבחנו בשני מדדים: שיעור הנביטה ואורך השורשון. ההשפעה הגדולה ביותר היתה למיצוי הגולמי, ורמת העיכוב הרבה ביותר נמצאה בעלים; העיכוב התבטא הן בשיעור הנביטה של הזרעים והן בהתפתחות השורשון. מבין ארבעת מיני האיקליפטוס שנבחנו, איקליפטוס קלדוקליקס, איקליפטוס המקור, איקליפטוס קלופילה ואיקליפטוס פרסיאנה, מיצוי העלים הגולמי והמהול של שני המינים הראשונים עיכב את הנביטה באופן מובהק, ומיצוי העלים הגולמי והמהול של שלושת הראשונים עיכב במובהק גם את התפתחות השורשון. מיצוי הקליפה הגולמי של ארבעת המינים עיכב את הנביטה ומיצוי הקליפה הגולמי של שלושת הראשונים עיכב גם את התפתחות השורשון.
מיני החורש הטבעי שנבחנו, ער אציל, אלון תבור ואלון שסוע, הראו שמיצוי עלים גולמי ומהול עיכבו במובהק את התפתחות השורשון, ומיצוי עלים גולמי ומהול של שני הראשונים עיכבו במובהק את הנביטה. מיצויי קליפה גולמי של אלון תבור ואלון שסוע עיכבו באופן מובהק את הנביטה ואת התפתחות השורשון (ער אציל לא נבדק).
מבין שלושת מיני המחטניים, אורן הצנובר, ברוש מצוי וברוש אטלנטי, מיצוי המחטים הגולמי וגם המהול של האורן, ומיצוי העלים הגולמי של הברושים, עיכבו במובהק את הנביטה. התפתחות השורשון עוכבה ע"י המיצוי הגולמי והמהול של שלושת המינים. מיצוי קליפה גולמי ומהול של ברוש מצוי עיכב במובהק התפתחות שורשון, ומיצויי קליפה גולמיים בלבד של שלושת המינים עיכבו את הנביטה ואת התפתחות השורשון.
נמצא, שמיצויים של המינים שהראו את ההשפעה המעכבת החזקה ביותר על נביטה והתארכות השורשון בעגבניה, עיכבו גם את הנביטה באורן ברוטיה, אולם אפקט העיכוב היה קטן יחסית בהשוואה לזה שהתקבל בעגבניה. יתכן שהיעילות הפחותה של חומרים אללופתיים לגבי אורן ברוטיה נבעה מקצב הנביטה הממושך יחסית של מין זה. יתכן והמשך המחקר, לזיהוי המרכיבים המעכבים, יאפשר פיתוח חומרי הדברה טבעיים למניעת נביטת עשביה בחלקות הנטיעה.
להורדת הגיליון המלא