שוש אשכנזי
אכילת פירות וזרעים על-ידי בעלי חיים היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בהפצת פירות של עצי חורש ויער. פירות עצי יער אשר מבשילים בו-זמנית, מדי שנה או אחת לכמה שנים ונאכלים על-ידי בעלי חיים מכונים mast. המינים העיקריים, שפירותיהם נאכלים ומופצים על-ידי בעלי חיים בחורש הים-תיכוני, הם אורן ירושלים Pinus halepensis, מיני אלון Quercus spp. ומינים בעלי פירות עסיסיים. בישראל, כ- 80% מהעצים, מהשיחים או מהמטפסים בחורש הים-תיכוני הם בעלי פירות הנאכלים על-ידי יונקים ועופות. לכל מין העדפות שונות באכילה על-פי תכולת השומנים, החלבונים והסוכרים בזרעים ובפירות ועל-פי הצרכים הביולוגיים והעונתיים (גדילה, רבייה, נדידה).
מרחקי ההפצה משתנים על-פי רוב בהתאמה לגודל הפרי. פירות קטנים של עצי יער הם לרוב אדומים או שחורים בהבשלה, נאכלים בעיקר על-ידי ציפורי סבך, כמו סיבכים ואדום-חזה ומופצים למרחק של מטרים מעטים. פירות בגודל בינוני נאכלים על-ידי ציפורים גדולות יותר, כמו שחרור וקיכלי ומופצים למרחקים של מאות מטרים עד קילומטרים אחדים. פירות עסיסיים גדולים של ליבנה, חוזרר ושיזף מופצים על-ידי יונקים למרחקים של עד מספר קילומטרים מעצי האם.
חלק מהבלוטים ומזרעי אורן אשר נאספים על-ידי בעלי חיים מוטמנים בקרקע או בין ענפי עצים, כמאגרי מזון לתקופות שבהן המזון מועט. נמצא שלהטמנת בלוטים ואצטרובלים יש תפקיד בהורדת רמת הרעילות והטעם הדוחה של מטבוליטים משניים (טאנינים tannins) וכן בשיפור הערך התזונתי (ריכוז החלבונים).
לבעלי החיים המפיצים יש השפעה גדולה על שינוי מבנה האוכלוסייה של הצמחים שפירותיהם מופצים. הטמנת בלוטים על-ידי ציפורים ויונקים היא אחת הדרכים המרכזיות להתחדשות מינים ביערות אירופה. בגרמניה מייחסים לעורבני את הפיכת יערות האורן הנטועים, החד-מיניים ליערות מעורבים של אורן-אלון. ההנחה היא, שהעורבני Garrulus glandarius הנפוץ מאוד באזור הים-תיכוני, גורם לאותה תופעה ביערות אגן הים התיכון וגם ביערות אורן ירושלים נטועים בישראל.
להורדת הגיליון המלא