מאת: רחלי שוורץ-צחור, אבי פרבולוצקי, רפי, יונתן, גידי נאמן dan22@barak-online.net
מזה כתריסר שנים משולבת רעיית בקר בפעילות הממשקית ברמת-הנדיב כאמצעי להפחתת סכנת שרפות. הרעייה מסייעת בהסרת הקמל העשבוני המהווה, בעת שרפה, "פתיל" המוליך את האש במהירות. מחקר זה עוסק בהשפעת ממשק הרעייה ברמת-הנדיב על אוכלוסיית צמחי הכלנית המצויה ופריחתם. במסגרת המחקר נעשתה השוואה בין חלקות חשופות לרעייה לבין חלקות מוגנות מרעייה לגבי: 1. פנולוגיית הפריחה והפרי של הכלניות, 2. חנטת הפירות וצפיפות הצמחים. בכל החלקות נערכו בדיקות קרקע, מדידות קרינה, אומדני ביומסה עשבונית ומדידות גובה של הצומח העשבוני ושל הכלניות. תוצאות של חמש שנות מחקר מלמדות, שהפסקת רעייה מביאה להצטברות של חופת קמל עשבוני, המקטינה את עוצמת קרינת האור המגיעה לקרקע. המחסור באור גורם לירידה משמעותית במספר צמחי הכלנית הפורחים, במספר נבטי הכלנית ובגודלה של אוכלוסיית הכלניות בכלל.
להורדת המאמר המלא