מאת:
עפרית שביט, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה, חיפה. ofrit@betalfa.org.il
אבישי שמידע, מחלקת אס"א והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
גדעון נאמן, החוג לביולוגיה, אוניברסיטת חיפה באורנים, טבעון.
הצאלון (Delonix regia), שמקורו בסוואנות היבשות של האזור הטרופי, גדל בר רק באי מדגסקר. משם הופץ כעץ נוי לארצות רבות וביניהן ישראל, בעיקר בשל פריחתו האדומה והשופעת. הפרח גדול מאוד ומייצר צוף רב. ניתן להבחין בקלות בין פרחים צעירים שטרם הואבקו, אשר להם מפרש צהוב פרוש, לבין פרחים מבוגרים שבהם המפרש אדום ומקופל ולבין הפרחים הזקנים הנמצאים בשלבי קמילה. יש עדות לכך שהצאלון מואבק באפריקה על ידי ציפורים ממשפחת הצופיתיים (Arroyo 1981), אולם בישראל אין הדבר כך, ולא ברור לנו מדוע הצופית, המותאמת להזנה בפרחים אדומים מרובי צוף בארץ ישראל (זבולוני ואיזיקוביץ' 1985), אינה מבקרת באופן קבוע בפרחי הצאלון. המאביק העיקרי של הצאלון בישראל הוא דבורת העץ ((Xylocopa.
פרחי ציפורים (Bird flowers) מוגדרים כפרחים אשר מותאמים במיוחד להאבקה על ידי ציפורים (זבולוני ואיזיקוביץ 1985). הם אינם שייכים לקבוצה סיסטמטית אחת אלא למספר רב של סוגים ומשפחות (זבולוני ואיזיקוביץ, 1985). התכונות המאפיינות פרחי ציפורים הן: הפרחים הפורחים ביום הם בצבעים בולטים, לעיתים קרובות צהוב או אדום; לפרחים אין משטח נחיתה ורקמת הפרח קשיחה, כלומר זירי האבקנים קשיחים או מאוחים והשחלה מוגנת או נישאת על עוקץ; בנוסף לכך, פרחים אלה שופעים צוף ואין להם ריח.
מחקר זה בודק האם קיים קשר בין התכונות של פרח צאלון להתנהגות המאביקים: האם פרח הצאלון מותאם להאבקת ציפורים? האם הוא מותאם להאבקת חרקים? האם הדבורים המאביקות את הפרח קולטות את השדר שהוא משדר, ומעדיפות לבקר בפרחים הצעירים, שהם בעלי מפרש פרוש וצוף רב כגמול, על פני הפרחים מבוגרים שסיימו את השלב המיני, שהם בעלי מפרש מקופל ואינם גומלים בצוף.
התוצאות מראות כי לפרח הצאלון מספר תכונות הנראות לכאורה כהתאמה להאבקה על-ידי ציפורים: הן רואות את הצבע האדום של הפרח והדבורים אינן רואות אותו; הוא פורח ביום ומייצר כמות צוף גדולה יחסית; צינור הפרח המוביל אל כוסית הצוף הוא ארוך, נוקשה ורחב דיו להכנסת מקור ציפור; החלקים הבסיסיים של עלי הכותרת - האבקנים ודופן השחלה - עבים במיוחד ויכולים להגן מפגיעה מכנית של ציפורים; זירי האבקנים ארוכים ומפושקים והאבקה דביקה.
כמו-כן מצאנו כי דבורת העץ מיטיבה להבדיל בין שלבי הפרח השונים ומעדיפה לאסוף אבקה וצוף בפרחים צעירים, המצויים בשלב המיני, שהם בעלי פרסומת בולטת וגמול רב, מאשר בפרחים מבוגרים שהואבקו או סיימו את השלב המיני שלהם, שהם בעלי גמול מועט ופרסומת מעטה. כך, למרות שהפרחים המבוגרים נשארים על העץ ותורמים בכך לפרסומת הכללית של העץ ולמשיכת יותר מאביקים, הם אינם מתחרים עם הפרחים הצעירים על המאביקים ואינם מורידים את הסיכויים להאבקתם.
להורדת המאמר המלא