מאת:
נעמה טסלר, לאה ויטנברג, אלון חלוצי - החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה.
דן מלקינסון - החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה והמכון לחקר הגולן, אוניברסיטת חיפה, naamat@rmh.org.il
שריפות יער הן תופעה שכיחה בארץ, בעיקר בחודשי הקיץ. המאפיין הבולט של השרפות קשור בעובדה שהן אינן ניתנות לחיזוין והן מהוות גורם סביבתי לא רציף. שרפות יער גורמות לשינויים בתהליכים אקולוגיים וגיאומורפולוגיים ולעיצובו המחודש של הנוף, שתלויים בעוצמת השרפה, בחומרת השרפה ובמשטר השרפות באזור. במסגרת עבודה זו תועדו השרפות בכרמל ונבנה ארכיון המבוסס על מערכות מידע גיאוגרפיות (ממ"ג) של כלל השרפות שאירעו בין השנים 2006-1978. שיטות איסוף הנתונים כללו ניתוח תצלומי אוויר, איסוף מפות ממחקרי עבר, קליטת נתונים מגופים העוסקים בשמירת השטחים הפתוחים וכן מיפוי עצמי ועיבוד נתונים קיימים מתוך הארכיב של קק"ל.
באמצעות פלטפורמת הממ"ג נותחו הדגמים המרחביים של פיזור השרפות. נמצא כי ב-28 השנים האחרונות אירעו באזור הכרמל מספר רב של שרפות יער, מתוכן תשע שרפות בשטח העולה על 1,200 דונם. חלק מהשרפות פגע בשטחים שנשרפו בעבר. שתי השרפות הגדולות, האחרונות, התרחשו בינואר וביולי 2006. כמחצית משטח חורש הכרמל הגבוה והכרמל התיכון נשרף לפחות פעם אחת בתקופת המחקר. כמו כן, נמצא כי פיזור השרפות במרחב אינו אקראי, אלא בסמיכות לאזורים שבהם קיימת פעילות אדם מוגברת. ממצא זה תואם את ההנחה, כי כלל אירועי השרפות בארץ הן מעשה ידי אדם. השימוש בממ"ג מאפשר את שילובן של שכבות מידע נוספות – טופוגרפיה, אקלים, קרקעות, צומח, שימושי קרקע, ועוד במטרה להרחיב את ישימות הכלי ואת תחומי השימוש הפוטנציאליים במערכת המידע.
להורדת המאמר המלא