פארק ז'בוטינסקי - שוני

במסגרת החפירות, נחשף תיאטרון רומי מרשים. בריכות מים גדולות, מרוצפות פסיפס, נמצאות מאחורי הבמה, כך שהן נראו לעיני הצופים ביציעים. רוב הספסלים הנראים כיום משוחזרים, למעט שורות ספסלי האבן הראשונות אשר שימשו את אורחי הכבוד בתיאטרון.

לעומת זאת, כל אריחי האורכסטרה – היא הרחבה שלפני הבמה, ששימשה את מקהלת התיאטרון – מקוריים! כדאי לשים לב לפתח הניקוז שבמרכז רצפת האורכסטרה. החוקרים משערים שבתיאטרון נערך פולחן לרגל חגיגות המים, שכלל גם הקרבת קורבנות והדם הניגר התנקז דרכו החוצה.

בתקופה הביזנטית הפכו רוב התושבים באזור לנוצרים. ברוח התקופה ובמסגרת הגזרות האנטי פגניות, פסקו בהדרגה פולחן המים והצגות התיאטרון. מושבי התיאטרון חרבו ובמקומם נבנו מתקני תעשייה. אחד מהם הוא בית בד גדול, שחלקיו העיקריים מוצגים כאן לראווה. מאוחר יותר בנו הצלבני מבצר קטן על שרידי התיאטרון.

המבנה הנראה כיום בשטח, הוקם בתקופה העות'מאנית (המאה ה-18). חדריו מנצלים את הקמרונות של ח'אן, שבנויים בחצי גורן עגולה לפי קווי המתאר של יציע התיאטרון. כיום שוכנים בהם חדרי תצוגה ומשרדים.

אפשרות לביקור נגיש בתיאום מראש, בימים א'-ה'.

המוזיאון אוצר את פסליו של האומן אחיעם שושני (1916–2005), שהתמחה בסיתות אבנים והציג מיצירותיו בפריז ובמקומות נוספים בעולם. הפסלים מזכירים באופיים את יצירות אמני "הקבוצה הכנענית" באמנות הישראלית, אך אחיעם טען שמעולם לא היה שייך להם. הוא תרם לקק"ל מעל 90 פסלים מיצירותיו והם מוצגים בבריכת המים העתיקה של שוני ובחדרי התצוגה בתוך אולם המוזיאון. כדאי מאוד לצפות בסרטי וידאו המתארים את גלגולה ההיסטורי של שוני ואת סיפורו של אחיעם שושני, המתאר את חייו ואת דרך עבודתו.

הכניסה בתיאום מראש בלבד. יש אפשרות לתיאום של ביקור נגיש.

החוויה האור-קולית מתעדת את הפרק הציוני בתולדות שוני. הברון רכש את קרקעות שוני למען צעירי זכרון יעקב, שתרמו את המקום להתיישבות של אנשי בית"ר ומשפחותיהם. אנשי בית"ר, שייסדו את מחתרת האצ"ל, הקימו בשוני את בית הספר למפקדים של המחתרת, שהיה גם בסיס יציאה לפעולות ובהן השתלטות על רכבת הכסף, התקפה על מחסני הנשק של מחנה 80 (ליד פרדס חנה), והמבצע המפורסם ביותר – הפריצה לכלא עכו. לאחר קום המדינה שימשה שוני בסיס הכשרה ליישובים חקלאיים שקמו בסביבה.

ב-4 במאי 1947 יצאו משוני מרבית הלוחמים של כוח האצ"ל שפרץ לכלא עכו הבריטי. בראש הכוח עמד דב כהן ("שמשון"). מטרת הפריצה הייתה לשחרר 41 מאסירי המחתרות שחלקם עמדו לפני הוצאה להורג. כלא עכו נשמר היטב בידי הבריטים, ולכן הפעולה חייבה את הלוחמים בתכנון מוקפד ובאומץ לב. הכוח הצליח במשימת הפריצה והשחרור אך בדרכם החוצה מן העיר הפתיעה אותו כיתת חיילים בריטיים. בקרב נהרגו שישה אסירים ושמונה נתפסו והוחזרו לכלא. מקרב הפורצים נהרגו שלושה, ובהם המפקד דב כהן. שלושה לוחמים שנלכדו חיים נשפטו והוצאו להורג. 

אתר ההנצחה נמצא בראש מדרון המדשאה של הפארק. מוצבות בו המצבות המקוריות שהונחו במקום קבורתם המקורי של החללים, לאחר שמשרד הביטחון הציב על הקברים מצבות חדשות. באתר נמצאת אנדרטת מתכת, עשויה עמודים ומשולשים הצבועים כחול, מעשה ידיה של האומנית איילת ביתן שלונסקי (1990).