גולן

יער מבוא חמה, דרום רמת הגולן. צילום: אמיר הרמס

קק”ל נוטעת בגולן חורשות, בדרך כלל של עצי בר כגון אלון מצוי, אלון התבור, אלון התולע, אלה אטלנטית, חרוב, כליל החורש ומיני אורן. חורשות רבות מעניקות צל ומפלט משמש הקיץ לבקר הרועה בשטח. קק”ל ממשיכה להכשיר קרקעות לחקלאות, בונה פארקים ואתרי הנצחה לחללי היחידות שלחמו בגולן, משפרת את הנוי הציבורי ומפתחת תשתיות תיירות.

תעודת זהות

  • איך להגיע

    נסיעה לרמת הגולן בהתאם ליעד המבוקש. ראו אפשרויות ביקור מטה.

  • מרחב-

    צפון
  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    גליל עליון וגולן
  • חניונים-

    חניון הרעם, חניון הלוחמים, חניון דליות, חניון יער קצרין, חניון בג'וריה.
  • אתרים נוספים בסביבה-

    פארק מעיינות עדן - סלוקיה, פארק הירדן, עין קשתות (אום אל־קנאטיר), יער מבוא חמה, מצפה עמרי טל.

הודעות למטיילים

אזהרה חשובה: בגולן פזורים שדות מוקשים וכולם מתוחמים בגדרות תיל ומסומנים בשלטים של משולשים אדומים על רקע צהוב. בטיוליכם בגולן, אל תיכנסו למקומות מגודרים בגדרות תיל.

גיאוגרפיה

הגולן נמצא בצפונה של ישראל, ממזרח לנהר הירדן. אורכו כ-60 ק”מ ורוחבו המרבי בתחום ישראל מגיע ל-26 ק”מ. נחל סער מציין את גבולו הגיאוגרפי של הגולן ומצפון לו מתנשא הר חרמון, ההר הגבוה בישראל. מזרח הגולן מוגדר בקו הפסקת האש המפריד בין ישראל לסוריה, והנהר ירמוך מציין את גבול הגולן בדרום. במערב גובל הגולן בנהר ירדן ובכנרת, שהם חלק מהבקע הסורי אפריקני. הגולן מתנוסס מעל לכנרת כצוק זקוף ומרשים, שגובו כ-500 מ’.

צפון הגולן מתנשא כ-1,200 מ’ מעל פני הים ומשם הוא משתפל בהדרגה דרומה, עד מעט מתחת לגובה פני הים. המראה הרמתי המאפיין את הגולן הוא תולדה של התפרצויות געשיות, שהתרחשו בעיקרן לפני מאות אלפי שנים ואף מעט קודם לכן. הלבה הנוזלית כיסתה את פני השטח ויצרה מפלסים מישוריים, שמהם בולטים לועות הרי געש (תִּלֵּי הגולן). בגולן נפוצים גם סלעים געשיים אחרים כגון סקוריה וטוף. 

לצפייה במפת האזור

פרות רועות למול נופי החרמון

פארק מעיינות עדן - סלוקיה

מקבץ המעיינות, הפלגים הזורמים ובריכות השכשוך הם לבו של פארק טבע קטן, המספק מפלט מחום הקיץ. בפארק עובר מסלול מעגלי שאורכו כחצי קילומטר. שלטי הסבר, חקוקים באבני בזלת מלוטשות, מלווים את השביל. בשולי הפארק נראים שרידי בתי הבזלת שנותרו מהכפר קצביה אל־ג’דידה. בעבר נשאבו המים ונמכרו תחת המותג “מי עדן”, ועתה מטפחת קק”ל את המקום.

בין חורבות קצביה התגלו שרידי יישוב קדום ובהם אבנים מגולפות המתארות עופות דורסים כגון חיוויאי אוחז במקורו נחש. ייתכן שאבנים אלה שייכות לבית כנסת קדום שפעל במקום בתקופה הביזנטית. בעבר זיהו את המקום עם סלוקיה (סלאוקיה), עיר שייסד בגולן המלך סלאוקוס הרביעי פִילוֹפָּטֶר, שחי במאה ה־2 לפנה”ס. מאוחר יותר כבש המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי את סלוקיה מידי שליטי בית סלאוקוס והעביר אותה לתחומי המדינה היהודית.

חניון לילה גבעת זאב
ההיסטוריון בן התקופה הרומית, יוסף בן מתתיהו, שנודע בתיאוריו המדויקים, כתב שסלוקיה נמצאת בקרבת ים סָמָכוֹנִיטִיס (החולה) ושהמקום בעל ביצורים טבעיים. תיאור זה אינו מתאים למעיינות סלוקיה.

קרן קימת לישראל ומועצה אזורית גולן יקימו באתר מרכז מידע שיספק מידע למבקרים על האתרים, שבילי הטיולים, מוקדי התיירות והפעילויות בגולן.

גישה: מצומת קצרין דרום שבכביש 87 נוסעים מזרחה כחצי ק”מ ופונים דרומה על פי השילוט לעין עלמיא (סלוקיה).
Waze: מעיינות עדן - עינות סלוקיה

עין קשתות (אום אל־קנאטיר)

עין קשתות הוא אתר מורשת לאומי ובו שרידי בית כנסת קדום מהמפוארים והשלמים בישראל. באתר נובע מעיין בצל קשתות אבן מרהיבות שנבנו בימי המשנה והתלמוד. השם הערבי של המקום, אום אל־קנאטיר (אם הקשתות), מתאר נאמנה את המקום. מועצה אזורית גולן, בסיוע קרן קימת לישראל ומשרד התיירות, הקימה באתר מרכז מבקרים, הוסיפה שילוט מאיר עיניים וסללה שבילים שהופכים את הטיול במקום לחוויה. הכניסה לאתר בתשלום. 

אופי האתר: מרחבת החניה הגדולה יורדות מדרגות למרכז המבקרים. במרכז המבקרים מוצג סרטון קצר וקצבי המעניק הסבר ראשוני על האתר. בסיום הסרטון המסך נגלל ומאחוריו מתגלה הנוף המרהיב של נחל סמך ושל שרידי הכפר הקדום ששכן כאן. במרכז המבקרים יש שירותים, מים לשתייה ומזנון.

באתר נסלל שביל מעגלי נגיש, שאורכו הכולל כקילומטר, ולצידו מוצבים שלטי הסבר והמחשה. למרכז המבקרים אפשר להגיע במעלית. שני האתרים המרכזיים באתר הם עין קשתות – מעיין הנובע בצל קשתות אבן בנויות, ובית כנסת מימי המשנה והתלמוד ששוחזר להפליא.

יער מבוא חמה

יער מבוא חמה משתרע על פני 1,430 דונם בדרום רמת הגולן. קק”ל החלה בנטיעת היער בשנת 1973 ונטעה בו מיני עצים עמידים יחסית ליובש ובהם אקליפטוס הצווארון (טורקוואטה), המתבלט בפרחים אדומים וגדולים. נפוץ מאוד גם טטרקליניס מפריק, עץ מחטני דומה לברוש, שמוצאו מצפון אפריקה, עמיד גם  הוא ליובש. כן ניטעו ברוש אריזוני, מיני אורן ועצי חורש טבעי כגון אלון התבור, אלה אטלנטית וחרוב מצוי.

היער הוא הקצה הדרומי של שביל הגולן, שביל באורך כ-120 ק”מ החוצה את הגולן לכל אורכו, עד קופות אתר החרמון. חובבי הטיולים הרגליים יכולים לצעוד מהיער צפונה בשביל הגולן וליהנות מתצפיות מרהיבות על הכנרת.

הגולן והכנרת

האתרים העיקריים ביער

מצפה כנרת מנדל - במרחק כ-180 מ' מהכניסה ליער פונה שמאלה דרך עפר עבירה לרכב פרטי ומגיעה לחניון קטן ולידו מצפור ושולחנות פיקניק. המצפור ואחד השולחנות נגישים לאנשים עם מוגבלות. התצפית המרהיבה חושפת את הכנרת ועמק הירדן, טבריה, רמת פורייה והרי הגליל עד צפת והר מירון. לוח התצפית מפרט את האתרים הנצפים ממנו ומסבירן קולי המספר על הסביבה ועל כנרת מנדל ז"ל (1982-2005).

עין עקוב – דרך היער הראשית, המסומנת בסימון שבילים של שביל הגולן – פסים בצבעים לבן, כחול וירוק - יוצאת מכביש 98 ומגיעה לאחר כ-400 מ’ לחניון יום ובו שולחנות פיקניק, חלקם נגישים. לצד החניון נובע המעיין הקטן עין עקוב (עין תואפיק). מימיו זורמים בתעלות בנויות ואפשר לשכשך בהן רגליים. השם עין עקוב נגזר משמו של ח’אן אל

עקבה - פונדק דרכים קדום ששרידיו נמצאים כקילומטר מערבה מהמעיין. הח’אן נבנה במאה ה-13 על יסודות של מבנה רומי, ושירת את אנשי השיירות שעשו את דרכם בדרב אל-חווארנה (“דרך החורנים”). הדרך יצאה מהחורן וירדה דרך ח’אן אל-עקבה לכנרת ומשם לעכו. בתקופה העות’מאנית שקקה הדרך שיירות גמלים שנשאו בעיקר את גרגרי החיטה הקשה שצמחה בחורן. זן החיטה הזה מתאים לתעשיית הפסטה ועל כן ייצאו אותו לאיטליה.

מוצב עין תואפיק ו”תותחי נברון” - מעין עקוב אפשר לרדת מעט בדרך עפר שבה עובר שביל הגולן. לאחר כ-350 מ’ מגיעים לצומת דרכים. ימינה – המשך שביל הגולן. היישר לפנים – הכפר הסורי הנטוש תואפיק אל-פוקא (תאופיק העליונה) ולידו מוצב סורי נטוש בשם זה. לפני מלחמת ששת הימים (1967) מירר המוצב הסורי את חיי אנשי תל קציר, מסדה ושער הגולן.

מי שיפנה בצומת שמאלה יגיע מיד למבנה בטון גדול מוקף גדר. זהו בונקר שבנה צה”ל אחרי מלחמת ששת הימים כדי להציב בו תותחי ענק שנועדו לירות דרומה, לעבר ממלכת ירדן. המילואימניקים ששירתו בגולן הדביקו למקום את הכינוי “תותחי נברון”, על שם הסרט המפורסם, המבוסס על ספרו של אליסטר מקלין. המבנה אכן חזק מאוד, אך לא נורה ממנו ולו גם פגז אחד. מאוחר יותר אטם צה”ל את המבנה וגידר אותו, והכניסה אליו אסורה, אך אפשר בהחלט להתרשם מעוצמתו גם מבחוץ.

גישה: כניסה ליער כ-5 ק”מ מדרום לקיבוץ מבוא חמה, כביש 98, ליד סימן ק”מ 12 (Waze: עין עקוב).

מצפה עמרי טל

המצפה נמצא בפאתי יער כפר חרוב, בקרבת טיילת בשם זה. שביל כבוש קצר מוליך למצפה ובצדו שלטים המוצמדים לאבני בזלת ובהם מידע על קורות חייו של עמרי טל וציטוטים מדברים שכתב ביומנו ואמר לחייליו. המצפה משקיף על חורבות סוסיתא הקדומה, הכנרת והרי הגליל. סרן עמרי טל (1991-2014) נהרג מפגיעת פגז מרגמה במבצע צוק איתן.

גישה: חונים ליד מצפור סוסיתא, 1.5 ק”מ ממזרח לכניסה לכפר חרוב. צועדים בשביל אופניים סלול למצפור סוסיתא וממשיכים עוד כ-400 מ’ למצפה עמרי טל (Waze: מצפה עמרי טל).

פארק הירדן

פארק הירדן משתרע על פני כאלף דונם בפינה הצפונית-מזרחית של הכנרת. בתחומי הפארק, השוכן לצד אחד האפיקים השוצפים של הירדן, נמצאים אתרי עבר חשובים, תעלות דיג ושישה מסלולי טיול. הפארק ערוך לקליטת מטיילים ללינה במאהל בדווי, בקרוואנים ובמשטחים לאוהלים פרטיים. יש בו מקלחות ושירותים, מזנון ושולחנות פיקניק.

קק"ל החלה לפתח את הפארק בשנת 1975 ועל הפעלתו אחראית החברה לפיתוח הגולן. קק"ל שותפה במנהלת פארק הירדן יחד עם מועצה אזורית גולן. בפארק ניתנה תשומת לב להנגשת חלק מאתריו לאנשים עם מוגבלות.

האתרים העיקריים בפארק

אתר טחנות הקמח - בפארק הירדן פעלו בעבר לפחות 12 טחנות קמח, שניצלו את שפע המים שזורמים בערוץ הירדן. המים לטחנות הגיעו בארבע תעלות. אחת התעלות שופצה והיא מוליכה מים לאורך 600 מ', אל שתי טחנות קמח שנמצאות ליד החניון המרכזי של הפארק. שביל נגיש מוביל לבריכה שליד טחנות הקמח. 

תל מִשְפָּע ("בית צַיְדָה") – בתל, השוכן בחלק הדרומי-מזרחי של הפארק, התגלו שרידים מרשימים מימי המקרא. נראה כי בימי בית ראשון שכנה כאן העיר צֵר, בירת ממלכת גשור. בחפירות נחשפו שרידי חומות ושער כניסה מרשים, ארמון ומבנים נוספים מאותה תקופה. עוד נמצאו שרידי כפר מהתקופה הרומית הקדומה. למרגלות תל משפע נובע עין משפע, המקיים פלג נאה שזורם אל הירדן. בעבר זיהו את המקום עם בית צידה, העיר שבנה מושל הגליל פיליפוס, בנו של המלך הורדוס. נראה כי בית צידה זו שכנה באתר בית הבק, מדרום לגשר אריק.

"תופעת טבע" – מופע אור־קולי לילי באוויר הפתוח, מיועד לכל הגילים. תוך כדי טיול נינוח, בשביל נגיש לאנשים עם מוגבלות בתנועה, מספרים בני דמותם של בעלי החיים המקומיים בצורה הומוריסטית על חייהם בטבע. החוויה מפעילה את כל החושים ומיועדת לכל המשפחה. הדרך מוארת במנורות קטנות והמסלול מורכב משבע תחנות. הפעילות בהזמנה מראש. משך הסיור כשעה.

גישה: הכניסה לפארק הירדן נמצאת כשני ק"מ מצפון לצומת בית צידה, מכביש 888. (Waze: פארק הירדן).
הפארק פתוח בכל ימות השנה. הכניסה בתשלום.
www.parkyarden.co.il

חניונים בגולן

חניון הרעםחניון בצל עצי אורן ביער אלון הבשן ובו שולחן נגיש. לצד החניון מוצבת אנדרטה המוקדשת לחללי גדוד 334 (“הרעם”). כ-100 מ’  מדרום לחניון, בתחום שמורת טבע, נמצאת “בריכת הצ’רקסים”, בריכה מדופנת אבני בזלת שממדיה כ-3X6 מ’. המקום ידוע גם בשם עין טורבינה, כנראה בשל מקומו מול טורבינות הרוח של הר בני רסן.

חניון הלוחמיםחניון למרגלות הר שיפון ובו שולחנות בצל חורש טבעי של אלון התולע. בחניון יש שולחן נגיש. בצד החניון נמצאת אנדרטה לזכר חללי חטיבה 679 ולידה שילוט המפרט את קרבות החטיבה. החניון נמצא 2.6 ק”מ ממזרח לצומת נפח, בצד כביש 91. אפשר להמשיך בנסיעה כקילומטר מזרחה ולהעפיל ברכב לתצפית נפלאה מראש הר שיפון (ווייז: חניון הלוחמים 91). 

חניון דליות – מהחניונים המרכזיים בגולן, בצומת דליות, ובו שולחנות פיקניק, חלקם נגישים. משמש כחניון לילה ונמצא בנתיב שביל הגולן.

חניון יער קצרין – חניון בצל עצי אורן ובו שולחנות פיקניק, חלקם נגישים, ומתקני שעשועים. החניון נמצא בלב שביל האופניים סובב קצרין, שאורכו כ-15 ק”מ. גישה: נכנסים לפארק קצרין העתיקה ובמעגל התנועה הראשון פונים מערבה ונוסעים כ-400 מ’ עד לחניון. לתשומת לבכם, החניון אינו מאושר ללינת לילה.

חניון בג'וריה
- חניון קטן ואינטימי, ליד בריכת חורף גדולה, בצל שני עצי אקליפטוס עצומים. גישה: בצומת כביש הכניסה לנטור.

לינה בחניוני קק"ל בתיאום מראש  meitalk@kkl.org.il.

יער ההתיישבות

בשנת 1997, לציון 30 שנה לשחרור הגולן, נטעו נציגי כל היישובים בגולן יער חדש ליד מושב שעל. היער צמח לתפארת והוא מוסיף לגולן 50 דונם של יער מעורב, המורכב ממינים רחבי עלים ומחטניים. היער אינו מוסדר לקליטת קהל, אך הוא מרהיב ביופיו ובחורף משופע בפטריות בר. בכניסה ליער מוצב שלט ובו רשומים כל יישובי הגולן.

שלט הכניסה ליער ההתיישבות
התוכן בעמוד זה עודכן בתאריך 20.11.2022.
הצילומים בעמוד זה באדיבות: יעקב שקולניק, טניה סוסקינד, יוסי זמיר, אבי הירשפילד, יגאל מויאל, אמיר הרמס וארכיון הצילומים של קק"ל.
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.