יום פתוח בתחנת מו"פ חוות הבשור שבנגב המערבי

ביום הפתוח שהתקיים בתחילת ינואר בתחנת המו"פ חוות הבשור שבנגב המערבי השתתפו מבקרים מכל רחבי הארץ, כולל חקלאים מהרשות הפלסטינאית ומדינות ערביות שכנות.

"גם אם המו"פ לא היה מקבל שום תמיכה מקק"ל, עדיין היינו אוהבים אותה, כי המטרות של קק"ל והמטרות שלנו הן אותן המטרות." כך אמר מיירון סופר, מנהל מו"פ דרום – חוות הבשור, ביום הפתוח שהתקיים בתחנת המו"פ חוות הבשור בתחילת ינואר שבמהלכו השתתפו מבקרים מכל רחבי הארץ, כולל חקלאים מהרשות הפלסטינאית ומדינות ערביות שכנות. מה שמייחד אותנו הוא המחויבות למחקר יישומי. פירושו של דבר שהממצאים שלנו צריכים תמיד 'לעבור את הכביש' ולשרת את החקלאים באופן מעשי תוך שלוש שנים. אני תושב שדה ניצן, המקום שבו נבנו החממות הראשונות בארץ. מו"פ דרום היה המו"פ הראשון שהחל לעבוד עם חממות ועכשיו ישנן למעלה מ-100,000 דונם של בתי צמיחה מכוסים בכל רחבי המדינה.

"לפני כשנתיים, ביקרה אצלנו משלחת קק"ל מטורונטו, קנדה. חברי המשלחת התרשמו ממה שאנו עושים כאן והחליטו לממן רשת אינטרנטית אלחוטית עבורנו, שבדיוק עכשיו החלה לפעול. בתחילת דרכם, המו"פים מומנו על ידי הסוכנות היהודית, אך בשלב מסוים הסוכנות החליטה להפסיק את המימון ואז קק"ל נכנסה לתמונה. מיקי קפלן מקק"ל מעורב מאד בתכנון ובעשייה היום-יומית, ואנו מדברים באותה השפה. יש לנו תכניות רבות לעתיד, אך הן תלויות בתמיכה שנקבל. אנחנו רוצים להנגיש חלק גדול של המו"פ עבור אנשים בכיסאות גלגלים. אנחנו צריכים מעבדה חדשה. אם נאמר שהמעבדה שיש לנו כרגע היא "מיושנת" זו תהיה מחמאה. התקציב שלנו מיועד למחקר, וצריכים לשדרג את הציוד שלנו ולבנות חממות חדשות. ללא קק"ל, פשוט לא היינו מסוגלים להתקיים."

תותים תלויים - שיטת גידול חדשנית בנגב. צילום: תניא זוסקינד

מנכ"לית קק"ל יעל שאלתיאלי, שביקרה ביום הפתוח יחד עם עמי אוליאל, מנהל מרחב דרום בקק"ל, אמרה שפיתוח הנגב נמצא בראש סדר העדיפויות של קק"ל: "בנוסף להכנת תשתיות ליישובי הנגב, קק"ל דואגת גם לפרנסתם של האנשים המדהימים שחיים כאן, ומשום כך אנו תומכים במחקר ופיתוח. הודות לעזרה של ידידינו בכל העולם, קק"ל מממנת 50% מתקציבי המו"פים שממוקמים בפריפריה של מדינת ישראל בדרום ובצפון. לפני הטכס, חיים ילין, ראש המועצה האזורית אשכול, אמר לי שלא משנה כמה זמן אדבר, לא אוכל להגיד יותר מידי על תרומת קק"ל לנגב המערבי."

חיים ילין הסכים: "אנו רואים בקק"ל שותף מרכזי לכל דבר שמאפשר חיים בנגב המערבי. אין כמעט פרויקטים הקשורים להתיישבות וחקלאות שמתבצעים ללא עזרת קק"ל. היתרון הגדול של המו"פים הוא בכך שהם בונים גשר בין הידע המדעי התיאורטי לבין החקלאים בשטח. זה עובד גם בכיוון ההפוך – חקלאים באים עם שאלות ובעיות למו"פ, שמשתדל לתת להם תשובות ופתרונות. תראו את התוצאות המדהימות בתערוכה היום."

אורח נכבד ביום הפתוח היה שגריר גאנה בישראל, מר הנרי הנסון האל, שביקר בתערוכה יחד עם יא סאפו-אדו אמנקווה, סגן ראש המשלחת מגאנה לישראל. "גאנה היא ארץ חקלאית," השגריר הסביר. "ישראל היא מקור להשראה עבורנו. בגאנה אנו אוהבים עצים, וייעור הוא נושא שמאד קרוב לליבנו. יש לנו הרבה גשם, אך אנו צריכים לפתח דרכים לתפוס את הגשם ולאגור אותו. זהו אחד התחומים בו מאד נשמח לשתף פעולה עם ישראל. האמת היא שאני יודע לא מעט על קק"ל, אולי תופתעו לשמוע שאני קורא מושבע של העדכונים שלכם. מה שהכי הדהים אותי היה לגלות שאתם מגדלים דגים במדבר! אני חושב שאחד הדברים הכי חשובים שאנחנו יכולים ללמוד מכם זה הנחישות להצליח ולהגיע להישגים, גישה שהייתי רוצה להעביר לצעירים שלנו."

הביתן היפיפה של קק"ל ביום הפתוח, שנוהל במיומנות רבה על ידי רינת קדושי, הפך למקום מפגש למכרים ותיקים ולמבקרים שקיבלו הזדמנות ללמוד על המעורבות של קק"ל במחקר ובפיתוח. סיגל פרץ ביקרה בביתן קק"ל יחד עם חברתה שולמית: "אני גרה בגן יבנה ועובדת כיועצת לחקלאים, בעיקר בתחום גידול ירקות. אני עובדת עם פרופסור צביקה מנדל, שהמליץ על השתתפות ביום עיון של קק"ל בנושא מזיקים והדברתם, כך שאני די מודעת למעורבות של קק"ל בתחום המחקר והפיתוח."

גם מוטי חדד ממיתר עובד כיועץ חקלאי: "בעקבות העבודה שלי, נחשפתי לפרויקטים של קק"ל בנגב הקשורים למים, במיוחד מאגרי הבשור, השבת מים ושיקום נחלים. מה שלא ידעתי וגיליתי בביתן זה הוא, שקק"ל מקדמת את התיירות לנגב המערבי. טוב מאד שמבליטים את הנושא הזה, כי הרבה תושבים מהאזור לא מודעים לכך."

דבר המשתתפים מישראל ומהעולם

לדברי מירון סופר, מנהל מו"פ דרום, שדיבר ביום הפתוח שהתקיים ב-4/1/2012 בנוכחות מבקרים מכל רחבי הארץ, כולל חקלאים מהרשות הפלסטינאית ומדינות ערביות שכנות, הסביר כי מטרות המו"פ ומטרותיה של קק"ל משותפות. לדבריו: "מה שמייחד אותנו הוא המחויבות למחקר יישומי. פירושו של דבר שהממצאים שלנו צריכים תמיד 'לעבור את הכביש' ולשרת את החקלאים באופן מעשי תוך שלוש שנים. אני תושב שדה ניצן, המקום שבו נבנו החממות הראשונות בארץ. מו"פ דרום היה המו"פ הראשון שהחל לעבוד עם חממות ועכשיו יש מעל 100,000 דונם של בתי צמיחה מכוסים בכל רחבי המדינה.

"לפני כשנתיים, ביקרה אצלנו משלחת קק"ל מטורונטו, קנדה. הם מאד התרשמו מעבודתנו והחליטו לממן עבורנו רשת אינטרנטית אלחוטית, שבדיוק עכשיו התחילה לפעול. בתחילת דרכם, המו"פים מומנו על ידי הסוכנות היהודית, אך בשלב מסוים הסוכנות החליטה להפסיק את המימון ואז קק"ל נכנסה לתמונה, ומאז קיים בינינו שיתוף פעולה בתכנון ובעשייה היום-יומית, ואנו מדברים באותה השפה. "יש לנו תכניות רבות לעתיד: הנגשת חלק גדול של המו"פ עבור אנשים בכיסאות גלגלים, הקמת מעבדה חדשה, שיפור הציוד ובניית חממות חדשות. ללא קק"ל עזרתה של קק"ל פשוט לא היינו מסוגלים להתקיים."

מנכ"לית קק"ל יעל שאלתיאלי, שביקרה ביום הפתוח יחד עם עמי אוליאל, מנהל מרחב דרום בקק"ל, אמרה שפיתוח הנגב נמצא בראש סדר העדיפויות של קק"ל: "בנוסף להכנת תשתיות ליישובי הנגב, קק"ל דואגת גם לפרנסתם של האנשים המדהימים שחיים כאן, ומשום כך אנו תומכים במחקר ופיתוח. הודות לעזרה של ידידינו בכל העולם, קק"ל מממנת 50% מתקציבי המו"פים שממוקמים בפריפריה של מדינת ישראל בדרום ובצפון.

חיים ילין, ראש המועצה האזורית אשכול, הודה לקק"ל את תמיכתה ובעילותה באזור: "אנו רואים בקק"ל שותפה מרכזית לכל דבר שמאפשר חיים בנגב המערבי. אין כמעט פרויקטים הקשורים להתיישבות וחקלאות שמתבצעים ללא עזרת קק"ל. היתרון הגדול של המו"פים הוא בכך שהם בונים גשר בין הידע המדעי התיאורטי לבין החקלאים בשטח. זה עובד גם בכיוון ההפוך – חקלאים באים עם שאלות ובעיות למו"פ, שמשתדל לתת להם תשובות ופתרונות. תראו את התוצאות המדהימות בתערוכה היום."

אורח נכבד ביום הפתוח היה שגריר גאנה בישראל, מר הנרי הנסון האל, שביקר בתערוכה יחד עם יא סאפו-אדו אמנקווה, סגן ראש המשלחת מגאנה לישראל. "גאנה היא ארץ חקלאית," השגריר הסביר. "ישראל היא מקור להשראה עבורנו. בגאנה אנו אוהבים עצים, וייעור הוא נושא שמאד קרוב לליבנו. יש לנו הרבה גשם, אך אנו צריכים לפתח דרכים לתפוס את הגשם ולאגור אותו. זהו אחד התחומים בו מאד נשמח לשתף פעולה עם ישראל. "האמת היא שאני יודע לא מעט על קק"ל, אולי תופתעו לשמוע שאני קורא מושבע של העדכונים שלכם. מה שהכי הדהים אותי היה לגלות שאתם מגדלים דגים במדבר! אני חושב שאחד הדברים הכי חשובים שאנחנו יכולים ללמוד מכם זה הנחישות להצליח ולהגיע להישגים, גישה שהייתי רוצה להעביר לצעירים שלנו."

פרויקטים וחידושים חקלאיים

בקרת השקייה

בין החידושים שהוצגו ביום הפתוח היה פרויקט בקרת השקיה שמטרתו חסכון במים. דב יצהר תיאר את מטרות המחקר: "טנסיומטרים, מכשירים שמודדים את לחץ המים בתוך הקרקע, היו בשימוש כבר 110 שנים, אך לא ניצלו אותם כמו שצריך. להערכתי, עד היום כתשעים אחוז מהחקלאים מחליטים על כמות ההשקיה לפי תחושת בטן, קנה מידה שלא תמיד מדייק. אנו בודקים דרכים שונות למדוד את כמות המים בקרקע ואיך להעביר את המידע ישירות למחשבים של החקלאים. בינתיים קיבלנו תוצאות מעודדות, ונראה לנו שבקרוב נוכל להגיע לחסכון משמעותי במים. אחת הבעיות עם הטכנולוגיה הזאת היא שהניתוח של הנתונים די מסובך ולא קל להבנה, ולכן אנחנו כותבים עכשיו פרוטוקול שיהיה ידידותי למשתמש וגם בהיר."

תותים תלויים

אורי פטקין הסביר על המחקרים האחרונים בנושא גידול תותים: "הנושא של גידול תות תלוי נכנס לארץ לפני עשר שנים. היתרונות של השיטה הם איכות הפרי, פרי שקל יותר לקטוף, יעילות ההדברה גבוהה יותר, והמרחק מהקרקע שומר על הפרי יותר נקי ויותר בריא. התחרות העיקרית שלנו בשנים האחרונות היא עם מצרים ומרוקו, מדינות שמסוגלות לגדל תותים באותן עונות שאנו מגדלים, כך שאנחנו חייבים להיות עם יד על הדופק מבחינת חידושים ושכלולים. אחת המשימות שלנו במו"פ היא למצוא את הזן של מחר, כבר היום."
פרחים בשיטת גידול חדשנית בנגב. צילום: תניא זוסקינד

קישואים מטפסים

רוב מגדלי הקישואים בעולם נותנים לצמחים להשתרע על האדמה, אולם כפי שהסביר חיים לינרס, חוקרים במו"פ דרום עורכים ניסויים עם גידול קישואים בחממות ובהדליה, כדי להקל על הקטיף וכדי שהצמח יהיה פחות חשוף למזיקים. בנוסף, גידול קישואים בבית גידול מכוסה רשתות, מאפשר צימוח והנבה רצופים והכפלת היבול, יחסית לשדה פתוח. ייתכן והתוצאות האלה מבשרות על פריצת דרך של ממש עבור מגדלי הקישואים בארץ.

ליזאנטוס בנגב

"יש שלושה קריטריונים עיקריים לגידול ליזאנטוס," הסבירה עירית דורי. "אורך הגבעול - שצריך להיות בסביבות 80 ס"מ על מנת להימכר במחיר הגבוה ביותר; היחס בין הגובה למשקל – הפלפלים צריכים להיות לא דקים מידי ולא עבים מידי; ומספר הפקעות בגבעול פריחה – חמישה ומעלה. יש לנו חדר מיוחד כדי לבדוק את חיי הפרח באגרטל. היתרון של ישראל בשוק הזה הוא היכולת לשווק את הפרחים בחודשי החורף. הקדמנו את מועד השתילה לסוף אוגוסט, כדי להוציא מהצמח שני גלים של פריחה, וכרגע אנחנו מחכים לתוצאות."

פלאי הפלפלים

חנה יחזקאל חוקרת פלפלים במו"פ: "אנחנו חוקרים כשלשים זנים שונים של פלפלים, חלק גדול מהם מיועדים לייצוא לאירופה בחודשי החורף. התחלנו לגדל פלפלים לייצוא בנגב המערבי רק לפני חמש או שש שנים, ואחד היתרונות שלנו הוא שניתן לגדל אותם כאן גם בחודשי הקיץ החמים, עבור השוק המקומי. המחקר שלנו מתמקד בזיהוי הזנים המניבים את הפלפלים הכי טובים במונחים של מראה, משקל, טעם וחיי מדף. צריך לקחת בחשבון שבועיים באוניה עד שהפלפלים מגיעים לאירופה. אנו גם בודקים דרכים להוריד את כמות ההדברה, שזה חשוב מאד לשוק האירופי. אני עובדת במו"פ מעל עשרים שנה ואני יכולה להגיד בלב שלם שללא קק"ל, המו"פ פשוט לא היה מתקיים."

פלפלים עסיסיים שהתפתחו בחחמה בנגב. צילום: תניא זוסקינד

אדמוניות בנגב

"שתלנו את הפרחים האלה לפני כחודש," הסביר גדעון לוריא למבקרים שבאו לראות את אחד הניסויים המרתקים ביותר של מו"פ דרום, "והם אמורים לפרוח בעוד כחודש. אדמוניות אוהבות קור, ומגדלים אותן בהולנד בחודשים הקרירים שלפני הקיץ ההולנדי. אנחנו רצינו לגדל אותן בחודשי החורף של הבשור, כדי שנוכל לשווק אותן באירופה בעונות שאי אפשר להשיג אותן באירופה. אנשים רגילים לראות את הפרחים האלה באביב ואנחנו רוצים להרגיל אותם לקנות את הפרחים האלה כבר בפברואר. כרגע מגדלים כ 400 דונם של אדמוניות בצפון וכ 30-40 דונם במערב הנגב. פיתחנו שיטות מיוחדות של שינוע הפרחים, המאפשרות לחקלאים להעבירן למקררים למשך מספר שעות כל יום. אנחנו גם בודקים זנים חדשים שצורכים פחות קור."

ביתן קק"ל בתערוכה

הביתן המרשים שהקימה קק"ל ביום הפתוח הפך מקום מפגש למכרים ותיקים ולמבקרים שקיבלו הזדמנות ללמוד על המעורבות של קק"ל במחקר ובפיתוח. משתתפי היום הפתוח – אנשי מקצוע ומבקרים מהציבור הרחב כאחד – הביעו התפעלות רבה מהביתן ומהפעיליות שנציגי קקל במקום סיפור להם עליהן והזמינו אותם להשתתף בהן.

ביתן קק''ל ביום הפתוח. צילום: תניא זוסקינד