על הערכתו הרבה של דוד בן גוריון לקרן קימת לישראל ניתן ללמוד מדבריו בעצרת לציון 60 שנה לייסוד קק"ל:
"...קרן קימת לישראל אינה זקוקה לשינוי שם – והשם שניתן לה לפני שישים שנה הולם אותה עכשיו יותר מאשר אז. ...היא חיה ומתקיימת לא בזכות מעשיה היפים שבעבר, אלא בזכות המשימות הגדולות והחשובות הצפויות לה בעתיד. ... במקום גאולת קרקע מבעלות זרה, יש עכשיו הכרח לגאול את הקרקע מפגעי הטבע: מביצות, מטרשים, מחולות ומשממה. ...והמשימות הן – ייעור ההרים החשופים, הכשרת אדמות טרשים, ניקוז ביצות, הפרחת החולות וסלילת כבישים בישימון שיכשירו גם פיתוח התעשייה וגם בנין עיירות וכפרים ויהפכו הנגב והגליל הצפוני הריקים לשטח מאוכלס ופורח. הקרן מסייעת עכשיו בהקמת עיר בנגב המזרחי, ובעשור הבא נצטרך לבנות לפחות 15 או 20 עיירות כאלה בנגב – כי בלי יישוב הנגב לא תהא תקומה לישראל. ... לא רק בפעולתה, אלא גם ברוחה, בדרכה, היא יכולה לשמש מופת ודוגמה לדורנו, ...וקרן קימת לישראל, אם תמלא תפקידה – תהיה אז, אני בטוח, לקרן קימת לאנושות כולה."
(דוד בן גוריון על קרן קימת לישראל, ירושלים, כ"ו בטבת תשכ"ב, 2.1.1962)