פנחס נטרביץ - אסיר קק"ל

ב-2003 הועברו לידי קק"ל מסמכי המעצר והאישום של פנחס נטרביץ. עיון במסמכים מאפשר לעקוב אחרי השתלשלות מאסרו של פנחס נטרביץ, ממעצרו ועד הגירוש השני של בני משפחתו מריגה לאחר שחזרו לביתם.

לפי מסמכי הארכיון הרוסי, נטרביץ נעצר בביתו ב- 14 ביוני 1941. העילה למעצר הייתה כי "הוא שימש כחבר הנהלת ארגון יהודי ציוני 'קרן קיימת' ו'הרצליה'" [מתוך תיק "צילומי מסמכים מתוך ארכיון הקג"ב לשעבר בריגה בעניין מאסרו, האשמתו והגלייתו של פנחס נטרביץ על פעילותו באגודת קרן קימת לישראל בלטביה" (K14\371), תיקי קק"ל בארכיון הציוני המרכזי].

נטרביץ הובא בפני ועדת הפנים ולפי החוק הרוסי נמצא אשם בשני סעיפים: בעלות על בית מלאכה לפני החלת השלטון הקומוניסטי ובחברות בקרן קימת לישראל ובהרצליה, אשר הוגדרו על ידי החוק הסובייטי כארגונים "אנטי-מהפכנים" [שם]. על נטרביץ נגזרו עשר שנות מאסר במחנות עבודות בכפייה, כמו גם החרמת כל רכושו לטובת המדינה הסובייטית.

לאחר מכן נשלח נטרביץ למחנה הכפייה סוליקמסק, בו נכלא עד יוני 1942. לאחר מכן שוחרר מהמחנה וגורש לחמש שנים לקרנוירסק, שלאחריהן התאחד עם אשתו שרה בעיר איגרקה. ב-1947 הצליחה שרה להשיג דרכון סובייטי ללא הגבלת מקום מגורים, ובני הזוג נטרוביץ חזרו לעיר הולדתם ריגה שבלטביה.

עם זאת, נפת קרנוירסק הכריזה על שרה כמבוקשת אשר ברחה ממקום מגוריה, ובעקבות כך הוצא צו מעצר מחייב כנגד הזוג נטרביץ. ב-1952 נתפסו שרה ופנחס על-ידי הרשויות הסובייטיות והוחזרו בכפייה לקרסנויסק.

פנחס נטרביץ נפטר ב-14 בפברואר 1960. לאחר מותו עלתה משפחתו ארצה.

בשנת 2003, נרשם פנחס נטרביץ בספר הזהב של קרן קימת לישראל. בארכיון קק"ל ניתן למצוא את המסמכים המתעדים את מסכת התלאות וההתעללויות שעבר במסגרת המנגנון הסובייטי המנוכר והמתנכל.

למיטב ידיעתנו זהו המקרה היחיד של אדם אשר בשל פעילותו ההתנדבותית למען קרן קימת לישראל נאסר במחנות הכפייה של ברית המועצות לשעבר.