ישראל בתמונות: פנס הקסם דצמבר 1935

מעורבותה של קק"ל בקולנוע הישראלי החלה עוד עם ראשיתו, בתמיכתה בעבודתו המוקדמת של יעקב בן דוב. קק"ל ראתה בקולנוע אמצעי תעמולה חשוב במיוחד, שאפשר הפצה של הרעיון הציוני בקרב קהילות יהודיות ברחבי העולם במהירות וביעילות. לכן, לאורך השנים המשיכה קק"ל בהפקת סרטים על ארץ ישראל ועל הנעשה במפעל הציוני. במיוחד השקיעה קק"ל בהפקת סרטי חדשות קצרים אשר כללו תמונות והסברים על הנעשה בארץ ישראל ועל התקדמות מפעלי ההתיישבות והבניה של המדינה שבדרך. 

קק"ל הפיקה סרטים אלו לפני וגם לאחר הקמת מדינת ישראל. עם זאת, לקולנוע כאמצעי תעמולה נלוו קשיים רבים. בראש ובראשונה, הפקתם של סרטי קולנוע היתה יקרה במיוחד. הציוד המיוחד, כמו גם המחסור באנשי קולנוע מקצועיים בארץ הפכו את הפקת סרטי הקולנוע למפעל אשר עלותו היתה גבוהה מאוד.

נוסף על כן, מקרני הקולנוע היו אז בראשיתם, ולא היו נגישים במיוחד לקהילות יהודיות רבות ברחבי העולם. לכן, גם כאשר הפיקה קק"ל סרט קולנוע, הפצתו נתקלה לעתים בקשיים שכן לא היו לקהילות היהודיות את המקרנים המתאימים להקרינם.

מסיבות אלו, ובמקביל להפקת סרטים, קק"ל החליטה להפיק אמצעי אור-קולי נוסף: מצגות לפנס קסם. פנס קסם היה מכשיר להקרנת מצגת של תמונות אל-נוע (סטילס), הדומה למקרן שקופיות. באמצעות פנס הקסם הקרינה התנועה הציונית מצגות בנושאי היום יום בארץ ישראל ומפעלי

ההתיישבות היהודית בארץ. המצגת לוותה בהרצאה אודות התצלומים. תהליך הפקתן של תמונות אל-נוע היה זול בהרבה מסרטי קולנוע, ופנסי

הקסם היו נוחים ופשוטים יותר לשינוע בין הקהילות היהודיות ברחבי העולם. מסיבות אלו, קק"ל מצאה במצגות פנס הקסם תחלופה ראויה לקולנוע והשקיעה רבות בהפקתם והפצתם של מצגות אלו. באמצעות מצגות פנסי הקסם של קק"ל, הוכנסו יהודים רבים ברחבי העולם בסוד העשייה הציונית והמתרחש בארץ והן סייעו לחיבורם של יהודי התפוצות לנעשה בארץ ישראל, ולקירובם לרעיון הציוני.

 בארכיון התיקים ההיסטוריים של קק"ל אשר שמור בארכיון הציוני המרכזי בירושלים, נמצא תיעוד נרחב אודות מצגות פנסי הקסם, הפקתן והפצתן. כך למשל אנו יודעים שבשנת 1935 נכנסה קק"ל להסכם עם חברתם של ד"ר ארנסט מכנר ואוטה וליש מתל אביב להפקת סדרה של מצגות להקרנה באמצעות פנסי קסם. וליש, מעצב וגרפיקאי חשוב בתנועה הציונית, מוכר כיום בזכות פועלו בתחום העיצוב בשירות המדינה הצעירה. בין עבודותיו המפורסמות והחשובות - עיצוב מטבעות הפרוטה הישראלית, בולי הדואר הראשונים של מדינת ישראל, וכתיבתה הקליגרפית של מגילת העצמאות.

להלן מכתב המתאר את פרטי ההסכם עם חברת ההפקה של וליש. במכתב מתואר שהמצגות יופקו פעם בחודש, ויכללו בין 30 ל-40 תמונות בענייני היום יום של ארץ ישראל. כמו כן, קק"ל תהיה מעורבת בבחירת התוכן של תמונות המצגת, כדי להתאים למטרתה כארגון ציוני.

מכתב מאת מזכיר מחלקת אנגלית של קק"ל המפרט את הצעת חברת מאכנר-וליש להפקת מצגות פנסי-קסם[מכתב מאת מזכיר מחלקת אנגלית של קק"ל המפרט את הצעת חברת מאכנר-וליש להפקת מצגות פנסי-קסם. מתוך תיקי קק"ל ההיסטוריים בארכיון הציוני המרכזי]

לאחרונה התגלו בתיקי קק"ל ההיסטוריים, סדרה של תמונות מתוך מצגת פנס קסם אחת שכזו, אשר הופקה בשנת 1935 על ידי חברת מכנר-וליש עבור קק"ל.

תמונות מפנס הקסם "פלסטינה בתמונות-אור 3" כפי שנשתמרו בתיקי קק"ל ההיסטוריים השמורים בארכיון הציוני). צילום: יובל ליובין, ארכיון קק"ל[תמונות מפנס הקסם "פלסטינה בתמונות-אור 3" כפי שנשתמרו בתיקי קק"ל ההיסטוריים השמורים בארכיון הציוני. צילום: יובל ליובין, ארכיון קק"ל]

עם התמונות שנמצאו בתיק שסימולו בארכיון KKL5\7477, נמצא תסריט ההרצאה המלווה עבורן, אשר מאירות את תוכן התמונות. מהתסריט אנו יכולים ללמוד שהמצגת נקראה "פלסטינה בתמונות-אור" והיא יועדה להקרנה בחודש דצמבר של שנת 1935.

רשימת תמונות המצגת "פלסטינה בתמונות אור מספר 3" לחודש דצמבר, 1935, גרמנית[רשימת תמונות המצגת "פלסטינה בתמונות אור מספר 3" לחודש דצמבר, 1935, גרמנית]

התמונות והתסריט המצורף נותנים סקירה אודות המצב בארץ בשנת 1935, ומציגים את הנושאים שהיו על סדר היום עבור היישוב היהודי במועד זה. להלן מובאות עוברכם חלק מהתמונות של מצגת פנס הקסם לחודש דצמבר 1935 עם ההסברים המתורגמים מתוך התסריט.

התמונה הראשונה ממצגת "פלסטינה בתמונות אור מספר 3". כותרת המצגת בגרמנית [התמונה הראשונה ממצגת "פלסטינה בתמונות אור מספר 3". כותרת המצגת בגרמנית]

מצגת זו  היתה מחולק ל-5 חלקים, כאשר כל חלק התמקד בנושא אחר בארץ ישראל. החלק הראשון של המצגת הוקדש לבחירות לעיריית תל אביב שהתקיימו בשנת 1935. למען ייצוג הצדדים במערכת הבחירות המקומיות, הובאו מספר כרזות של המועמדים השונים.

שתי כרזות מבחירות למועצת העיר תל אביב בשנת 1935. מימין כרזה מטעם רשימת מאיר דיזינגוף. משמאל כרזת רשימת המרכז של ישראל רוקח[שתי כרזות מבחירות למועצת העיר תל אביב בשנת 1935. מימין כרזה מטעם רשימת מאיר דיזינגוף. משמאל כרזת רשימת המרכז של ישראל רוקח]

בכרזות למען המועמד מאיר דיזנגוף מודגש מעמדו כראש העיר המכהן ופעילותו המוכחת לבנייתה ופיתוחה של תל אביב. בנימה זו, מופיעה על הכרזה האמרה "בדרכו להפוך את החלום למציאות". בתסריט המלווה נאמר אודות הכרזה שהיא מציגה את תמונתו של דיזנגוף מהנחת האבן הראשונה בתל אביב, לצד תמונת מבט-על של העיר בשנת 1935. כמו כן, נאמר בתסריט שדיזנגוף רץ עם הסיסמה "לא שמאל, לא ימין, רק ישר וקדימה!"

אל מול מועמדותו של דיזנגוף הובאו כרזות המועמדים הנוספים. כך למשל מוצגת למעלה כרזת רשימת "המרכז" של ישראל רוקח. רוקח כיהן אז בתפקיד סגן העיר של דיזנגוף, וכמוהו ניסה רוקח להדגיש את עבודתו המוכחת בתפקיד עם הסיסמה "הוא מגדיל ומרחיב את תל אביב".

בנוסף לכך, הוצגו כרזות רשימות האופוזיציה, כמו כרזות מפלגת הרוויזיוניסטים אשר התנגדו לעובדי העירייה, וכרזה של ההסתדרות נגד האחים רוקח המאשימה אותם בהעסקת עובדים ערבים בפרדסים שלהם.

שתי כרזות מבחירות למועצת העיר תל אביב בשנת 1935. מימין כרזת רשימת התנועה הלאומית. משמאל כרזה נגד האחים רוקח[שתי כרזות מבחירות למועצת העיר תל אביב בשנת 1935. מימין כרזת רשימת התנועה הלאומית. משמאל כרזה נגד האחים רוקח]

המצגת לא הסתפקה רק בכרזות מהבחירות בתל אביב. כדי להמחיש לקהל הצופים את הפעלתנות בבחירות המקומיות בשנת 1935, הובאו תמונות המציגות פעילות פוליטית ענפה. כך למשל הוצג הנואם הבא בבחירות במרפסת מעל העוברים ושבים.

נואם על מרפסת בתל אביב מבחירות למועצת העיר תל אביב, 1935[נואם על מרפסת בתל אביב מבחירות למועצת העיר תל אביב, 1935]

בתמונה נוספת מאירועי הבחירות מוצגים נציגי המפלגות השונות מחזיקים בעלונים ודברי דפוס בעד מפלגותיהם לפני קהל הבוחרים בדרך לקלפי. לפי התסריט, בבחירות לעיריית תל אביב בשנת 1935 התמודדו 24 רשימות. עם זאת, התסריט טוען, הבחירה היתה בין שלוש אפשרויות בלבד - שמאל, ימין או מרכז.

שורה של נציגי רשימות הרצות למועצת העיר תל אביב מבחירות 1935[שורה של נציגי רשימות הרצות למועצת העיר תל אביב מבחירות 1935]

את החלק אודות הבחירות בתל אביב חתמה תמונת פרופיל של חבר מועצה חדש. בשנת 1935 נבחר למועצת העיר תל אביב חבר טרי בשם פליקס רוזנבליט. כיום, חבר המועצה הטרי מוכר יותר בשמו העברי - פנחס רוזן, לימים שר המשפטים הראשון של מדינת ישראל.

פנחס רוזן, לימים שר המשפטים הראשון של מדינת ישראל[פנחס רוזן, לימים שר המשפטים הראשון של מדינת ישראל]

החלק השני של פנס הקסם עסק בציון אישים בתנועה הציונית ועשייתם. כך לדוגמה הוקדש חלק לעשייתו של יצחק לייב גולדברג שנפטר באותה שנה. גולדברג היה ציוני נלהב וכיום פעילותו הציונית הנרחבת מוכרת. בין השאר היה גולדברג מהתורמים הראשונים והגדולים ביותר לקק"ל. כמו כן סייע בקניית אדמות הר הצופים- כיום מושב קמפוס האוניברסיטה העברית. המצגת כללה את תמונתו של גולדברג בצורת בול שקק"ל הפיקה לזכרו בשנת 1935.

תמונה של בול לזכרו של יצחק לייב גולדברג בהוצאת קק"ל מתוך "פלסטינה בתמונות אור 3", 1935[תמונה של בול לזכרו של יצחק לייב גולדברג.
בהוצאת קק"ל מתוך "פלסטינה בתמונות אור 3", 1935.
בול זה השתמר גם כן באוסף הבולים ההיסטורי של קקל על שם גוטבסקי בארכיון הציוני המרכזי]

במצגת הושם דגש על פועלו בתחום העיתונות ותפקידו כמקים עיתון "הארץ". בשנת 1935 חגג העיתון הציוני הוותיק את הדפסת גיליונו ה-5000. המצגת ציינה זאת בהצגת הגיליון ה-5000. הגיליון נשא כותרת היותו ה-5000 במספר של העיתון וכלל תמונות של עמודי הכותרת של העיתון מרגעים היסטוריים. כמו כן, בעמוד מוצגת מכנות הדפוס של העיתון, כמו גם ביתו החדש ברחוב מזי"א בתל אביב.

גיליון 5000 של עיתון "הארץ", דצמבר 1935[גיליון 5000 של עיתון "הארץ", דצמבר 1935]

אדם נוסף שהוקדש עבורו חלק מהמצגת הוא יהושע חנקין, גואל האדמות. לפי התסריט, חנקין חגג בשנת 1935 את יום הולדתו ה-70 באירוע מכובד עם כל המוסדות הלאומיים. על גבי תמונתו של חנקין, ההרצאה המצורפת מפרטת את פועלו של חנקין כגואל האדמות, ומדגישה את מעמדו הייחודי והמכובד בקרב ערביי ארץ ישראל באותה תקופה.

יהושוע חנקין, גואל האדמות[יהושוע חנקין, גואל האדמות]

כדי להמחיש את פועלו של חנקין בתחום רכישת הקרקעות, כללה המצגת תמונה של קושאן (מסמך המעיד על בעלות על קרקע) עבור אדמות ארץ ישראל שנרכש על ידי קק"ל הודות למעורבות חנקין. בתסריט המצורף מופיעה האמרה אודות הקושאן - לשם כך ניתנות תרומות קק"ל.

קושאן- תעודת רישום בעלות על קרקעות בארץ ישראל[קושאן- תעודת רישום בעלות על קרקעות בארץ ישראל]

לסיום הפרק על חנקין, הובאה תמונה של יישוב חדש שהוקם על אדמות עמק יזרעאל, אותן סייע חנקין לרכוש. היישוב החדש מופיע על רקע הנוף הפסטורלי של עמק יזרעאל וסביבו ניתן לראות את אדמות החקלאות של היישוב. הישוב מוצג בחלק זה של המצגת כיוון שנקרא על שמו של יהושע חנקין ולכבודו - כפר יהושע.

כפר יהושע, 1935[כפר יהושע, 1935]

בחלקה השלישי, ממשיכה המצגת לנעשה בחיפה. היא מציגה את פיתוח העיר חיפה, ובתחילתה את פיתוח נמל חיפה והעבודות להרחבת דרום הנמל. בהסבר אודות הנעשה בנמל חיפה, התסריט מציג את ההתפתחות המהירה של העיר כמרכז מסחר וספנות. התסריט מציין כי בעוד שבשנת 1932 עגנו בנמל חיפה 787 ספינות, בשנת 1934 כבר עגנו בנמל 1404 ספינות, כמעט פי שתיים! בתמונה של העבודות לפיתוח נמל חיפה נראית מכונת חפירה גדולה במיוחד, הגדולה ביותר עד כה בישראל לפי המצגת.

נמל חיפה, מכונת חפירה. 1935[נמל חיפה, מכונת חפירה. 1935]

לאחר הנמל, עברה המצגת להתפתחות באזורים נוספים בחיפה. כדוגמה לפיתוח היהודי בעיר, הוצגה התמונה הבאה של מרכז מסחרי בעיר העתיק בתל אביב. לפי ההרצאה, הבניין נבנה בכספי תרומות של יהדות דרום אפריקה. בתמונה ניתן לראות את המרכז המסחרי החדש והגבוה לצד בניין עתיק בעיר בן שתי קומות.

חיפה, עיר עתיקה. משמאל בניין עתיק ולידו מימין בניין חדש הכולל מרכז מסחרי[חיפה, עיר עתיקה. משמאל בניין עתיק ולידו מימין בניין חדש הכולל מרכז מסחרי]

לסיום הקטע על חיפה הוצגה תמונה של אדמות בת גלים. התסריט מספר שהאדמות הנמצאות בין מנזר הכרמל ועיר הגנים היהודית בחיפה נמסרו למנזר על ידי יהודי שהתנצר. בשנת 1935 האדמה עמדה למכירה על ידי המנזר, אך העלויות היו גבוהות במיוחד. התסריט מספר שבעת הפקת הסרט, לא פותחו האדמות באזור זה עקב עלויות האדמה הגבוהות, זאת מלבד האדמות שהיו בבעלות קק"ל, שזכו להמשך פיתוח שקט וסדיר גם בשנת 1935.

אדמות בת גלים, 1935[אדמות בת גלים, 1935]

החלק הרביעי של המצגת המשיך את נושא פעילותה של קק"ל בארץ ישראל ועסק במפעל מיוחד שיצא לפועל בשנת 1935 - יער המלך ג'ורג' החמישי. היער ניטע בעזרת תרומות יהודי אנגליה לכבוד  יובל הכסף לשלטונו של המלך. במסגרת המפעל, היו מיועדים להינטע מיליון עצים בקרבת נהלל, כפי שמסופר בתסריט. המצגת כוללת תמונות מחגיגות הנטיעה של היער, בה השתתפו נציגי המוסדות הלאומיים, חיים ויצמן ומנחם אוסישקין, לצד נציגי הממלכה הבריטית והנציב העליון  סר ארתור ווקופ. המכובדים הגיעו ביום בהיר לאתר הנטיעה ליד נהלל כדי לחגוג את חנוכת היער תחת דגל אנגליה ולצד דגל התנועה הציונית אשר הפך ברבות הימים לדגל מדינת ישראל.

יער המלך ג'ורג' בעמק יזרעאל. קהל בשער הכניסה למתחם נטיעת היער. מופיעים- חיים ויצמן במרכז התמונה ומימינו הרב מאיר בר אילן, ויוסף ויץ מתחת לשלט[יער המלך ג'ורג' בעמק יזרעאל. קהל בשער הכניסה למתחם נטיעת היער.
מופיעים- חיים ויצמן במרכז התמונה ומימינו הרב מאיר בר אילן, ויוסף ויץ מתחת לשלט]

המצגת כללה מספר תמונות של מכובדים מטקס הנטיעה. כך למשל נשתמרה התמונה הבאה של חיים ויצמן, ראש הסוכנות היהודית, לצד הנציב העליון ווקופ בעת נטיעת עץ ביער המלך.

נהלל, נטיעת עץ במהלך טקס חנוכת יער המלך ג'ורג'. מימין חיים וייצמן. משמאל, הנציב העליון ארתור ווקופ[נהלל, נטיעת עץ במהלך טקס חנוכת יער המלך ג'ורג'.
מימין חיים וייצמן. משמאל, הנציב העליון ארתור ווקופ]

כמו כן, ניתן היה לראות במצגת תמונה ייחודית זו של יושב ראש דירקטוריון קק"ל, מנחם אוסישקין. בתמונה נראה אוסישקין לצידם של משה שרתוק ויוסף ויץ צועד בין שורות ילדי גן מנהלל. הורי הילדים שבתמונה היו תושבי נהלל אשר הועסקו על ידי קק"ל בעבודת נטיעות, בהן נטיעת יער המלך שנחנך בטקס.

נציגי קק"ל הולכים בין שורות ילדי נהלל. מימין לשמאל- מנחם אוסישקין, יוסף ויץ, ארתור ווקופ[נציגי קק"ל הולכים בין שורות ילדי נהלל.
מימין לשמאל- מנחם אוסישקין, יוסף ויץ, ארתור ווקופ]

בסיום טקס הנטיעות, נסעו המשתתפים לגניגר, שם נמצא יער בלפור שניטע ב- 1926. לפי התסריט, נהנו בגניגר משתתפי הטקס מארוחת בוקר של פירות תוצרת היישוב. לאחר מכן התכנסו המשתתפים באולם בית הספר החקלאי לבנות מבית ויצו בנהלל, שם נאמו מכובדי הטקס נאומים לכבוד מלך אנגליה ובעד המדינה היהודית שבדרך. בתמונה אחת ניתן לראות את אחד ממכובדי הכנס, הנציב העליון ארתור ווקופ נואם. לפי התסריט, ווקופ דיבר בעד בניית פלסטינה באמצעות הציונות.

נהלל, בית ספר חקלאי לבנות ויצו. הנציב העליון ארתור ווקופ נואם בטקס חנוכת יער המלך ג'ורג'[נהלל, בית ספר חקלאי לבנות ויצו.
הנציב העליון ארתור ווקופ נואם בטקס חנוכת יער המלך ג'ורג']

לנואמים בטקס זה ניתנה חשיבות רבה. זאת כיוון שהנאומים שודרו ברדיו והועברו על גבי רשתות אנגליות לבריטניה. שם ניתן להניח שמעו את הנאומים יהודי אנגליה הנרגשים. היער והטקס הביעו שוב את הקשר שהיה בין השלטון הבריטי והתנועה הציונית, ומחויבותה של אנגליה לבניין בית יהודי בארץ ישראל. להלן תמונות של משדרי הרדיו שנשאו את הנאומים לרחבי האימפריה הבריטית הענפה בשנת 1935.

משדר הרדיו ששידר את נאומי אירוע הנטיעה של יער המלך ג'ורג'[משדר הרדיו ששידר את נאומי אירוע הנטיעה של יער המלך ג'ורג']

חלקו האחרון של הסרט הוקדש לחג החנוכה וחגיגתו בארץ ישראל. החלק נפתח בתמונה מרשימה של מצעד לפידים לרגל החג. אמנם לא מוזכר היכן התרחש המצעד המוצג, אך ניתן לראות בתמונה את בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בתל אביב. ממספר הנרות הדולקים על החנוכייה שבראש הבניין אפשר ללמוד שהתמונה צולמה ביום השלישי לחג.

מצעד לפידים בישראל בחנוכה 1935[מצעד לפידים בישראל בחנוכה 1935]

לפי המצגת, חג החנוכה בשנת 1935 נחגג בסימן מיוחד- הגנה על תוצרת מקומית. חג החנוכה נקרא אז "שבוע הבצרון". מטרת מבצע התעמולה היה עידוד רכישת תוצרת ישראל ותמיכה בתוצרת מקומית בתקופה של קושי כלכלי. ביטויים למשמעות הייחודית של החג בשנה זו הוצגו במצגת בתמונת כרזה של אגודת הסוחרים בתל אביב יפו.

כרזה "שבוע הבצרון" של איגוד הסוחרים בתל אביב יפו והאגוד למען תוצאת הארץ. דצמבר 1935[כרזה "שבוע הבצרון" של איגוד הסוחרים בתל אביב יפו והאגוד למען תוצאת הארץ. דצמבר 1935]

את אותו הרעיון מביע בעל חנות שתמונתו גם כן נכללה במצגת. בתמונה ניתן לראות חנות בגדים עברית ובחלון הראווה שלט אשר בנוסף לחנוכיות מחבר בין ציונות ומסחר- "מי שקונה מתוצרת הארץ מוסיף אבן לבנין הארץ."

חלון ראווה של חנות בגדים בישראל עם קישוטים לחנוכה ושלט בעד קניית תוצרת הארץ[חלון ראווה של חנות בגדים בישראל עם קישוטים לחנוכה ושלט בעד קניית תוצרת הארץ]

סוחרים נוספים בחרו לציין את החג בצורה יותר מסורתית על ידי הצגת חנוכיות בחלון הראווה של החנות. כך למשל חנות הנעליים "כתר" וחנות הבדים הבאה, שהציגו חנוכיות בחלונותיהן.  בתסריט נאמר שבעלי החנויות עושים מאמץ מיוחד מאהבה במטרה לתת לחנויות טעם יהודי.

חלון ראווה של חנות נעלים "כתר" בישראל עם חנוכייה[חלון ראווה של חנות נעלים "כתר" בישראל עם חנוכייה]

 

חלון ראווה המציג של חנות בדים בישראל עם חנוכייה[חלון ראווה המציג של חנות בדים בישראל עם חנוכייה]

מעניינת במיוחד היא חנות בגדי הנשים הבאה, שבחרה להרכיב את החנוכייה שלה מבובות ראווה של נשים מהחנות. התסריט הגרמני הדגיש במיוחד את העובדה  שאת תפקיד השמש משמשת בחנוכייה זו אישה.

חלון ראווה של חנות בגדי נשים בישראל עם חנוכייה הבנויה מבובות נשים[חלון ראווה של חנות בגדי נשים בישראל עם חנוכייה הבנויה מבובות נשים]

המצגת נחתמת בתמונה של חנוכייה מוארת מהיום האחרון לחגיגות החנוכה. בתסריט נאמר על התמונה שהחנוכייה מוארת כיום כמו בימי המכבים ואף חזק יותר הודות למאבק שלנו לעצמאות. נאמר גם שיהודים התגברו על קשיים רבים בעבר, אמרה בעלת משמעות רבה עם התהליכים האירופיים שהתקיימו בשנת 1935. התסריט מסתיים בקריאה  - "ארגונים ציוניים חזקים יותר לבניית בית לאומי בפלסטינה בימינו!"

חנוכייה מוארת מהיום השמיני לחנוכה בישראל, 1935[חנוכייה מוארת מהיום השמיני לחנוכה בישראל, 1935]

שאר התמונות מ"פלסטינה בתמונות-אור 3", כמו גם התסריט המלא בגרמנית, ומידע נוסף על מפעלי קק"ל בתחום הקולנוע ומצגות פנסי הקסם, ניתן למצוא באוסף התיקים ההיסטורי של קק"ל השמור בארכיון הציוני המרכזי בירושלים.

התמונות והמסמכים בכתבה שמורים באוסף קק"ל שבארכיון הציוני המרכזי בירושלים.