המושב הראשון בכנס עסק בתורת ניהול היער בישראל, והתנהל בראשות היערן הראשי של קק"ל דוד ברנד שסקר את התפתחות תחום הייעור. הוא ציין שמפעל הייעור המסיבי נערך משנות החמישים עד שנות השבעים של המאה העשרים והתמקד באורנים וברושים קלים לביסוס.
ברנד הזכיר את המעבר לשיטה הנקראת "נטיעה בכתמים", שעיקרה נטיעה של מגוון מינים באזורים שמוגדרים ביער. "כיום אנחנו רואים את ההתחדשות הטבעית ביערות. אחד האתגרים שעומדים בפנינו כעת הוא ניהול היערות המעורבים עם עצים ממינים שונים ובגיל שונה", אמר.
בהמשך דבריו הציג ברנד את תורת ניהול היער שנכתבה לאחרונה בקק"ל ומתייחסת לניהול יער בר-קיימא, לתצורות צומח עיקריות ולממשק היערני. מטרות הייעור השתנו לאורך השנים – בראשית הדרך המטרה הייתה הגנה על אדמות המדינה, עידוד ההתיישבות ופיתוח תעסוקה. כיום הייעודים העיקריים של יערות ישראל הם נופש, מורשת, ערכי טבע, אזורי חיץ נגד שריפות, יער קהילתי, מחקר וניטור ויער רב תכליתי. כמובן שממשק הניהול בכל יער נגזר מאופיו ומייעודו.
מנהל אזור ההר במרחב מרכז של קק"ל חנוך צורף דיבר על הקשר בין התכנון ארוך הטווח לבין הפעילות המתבצעת בשטח. "עלינו להבטיח שמכלול הפעולות המבוצעות ביער ייעשו על פי מטרות ניהול היער ובהתאם לעקרונות של ניהול בר-קיימא", אמר.
הוא ציין כי אם בעבר הפעולה העיקרית הייתה ייעור שטחים חדשים, הרי שכיום הדילול תופס מקום מרכזי. "פעולת הדילול היא המשמעותית ביותר בעיצוב היער ובשמירת בריאותו", הדגיש. "השאיפה היא לצמצם את הפגיעה בסביבה כשמדללים, כי הרי היער הוא חלק מהסביבה".
היקף הדילול מושפע מגורמים רבים. כדוגמה לכך נתן צורף את היער לנופש, שבו השאיפה היא ליצור צל רב, מעבר נוח בין העצים ומניעת סכנות למטיילים. "כל זה מחייב תדירות טיפול גבוהה, אבל דילול בעוצמה נמוכה. ביערות אחרים אפשר לתת לטבע לעשות את שלו, ולהתערב רק כשצריך".
לגבי נטיעות חדשות אמר צורף שצפיפות הנטיעה נגזרת מהצפיפות הרצויה בסופו של התהליך ביער הבוגר ומרמת הטיפול בשתילים. למשל ביער מחטני, שבו הצפיפות הרצויה היא של כ-30 עצים לדונם ורמת הטיפול בשתילים נמוכה, יש לנטוע כ-80 עד 140 שתילים לכל דונם. ברמת טיפול גבוהה אפשר לנטוע 30 שתילים, כי מגיעים למאה אחוזי הצלחה בקירוב.
העקרונות בתכנון היער ועיצובו הודגמו באמצעות דרך הפעולה שננקטה ביער הקדושים. לאחר מיפוי תצורת הצומח הקיימת, הוקם צוות שקבע את ייעודי השטח השונים. לכל ייעוד הוגדרו עקרונות התכנון ותצורת הצומח הרצויים. בכל יחידת שטח נקבעו בצורה מפורטת מה הפעולות שיש לבצע ובאיזה סדר עדיפות.
מנהלת מחלקת ניהול יער באגף הייעור בקק"ל ג'ניה דניסיוק הציגה שיטות סקר חדשות וניטור ארוך טווח ביערות. "יער הוא מערכת אקולוגית עם עצים, שיחים, סוגי קרקע, בעלי חיים. אלה הנתונים העיקריים שאנחנו רוצים למפות", הסבירה. בין היתר סוקרים את מצב היער, בריאות העצים ועוקבים אחר דינמיקת הצומח.