מרטין בובר וקק"ל

מרטין בובר, מהפילוסופים החשובים של המאה ה-20, נולד ב-8 בפברואר 1878, ה' באדר תרל"ח בוינה, אוסטריה, ונפטר ב-13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ח בירושלים. כחוקר תרבות ושפה בובר אסף וערך מעשיות חסידים לעת המודרנית ואף תרגם את התנ"ך לגרמנית.

מ-1930 הוא כיהן כפרופסור באוניברסיטת פרנקפורט, אך עם עלייתו של היטלר לשלטון עזב בובר את תפקידו לאות מחאה. בשנת 1938 הוא עזב את גרמניה ועלה לארץ ישראל, כאן שימש כפרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית.

כיום בובר מפורסם בעיקר הודות לספרו "אני ואתה". הספר עוסק בטבע היחסים שבין האדם לעולם, לקהילה ולאלוהים. עם זאת, בובר היה גם פעיל ציוני פורה אשר לאורך חייו לקח חלק פעיל תנועה הציונית. בעשייתו הציונית ניתן לציין את פועלו כעורך עיתון Die Welt והשתתפותו בהקמת מפלגת "איחוד" הציונית.

צילום: אריק קומרינר, ארכיון הצילומים של קק"ל. מימין לשמאל: יצחק בן צבי, ליאו הרמן, ומרטין בובר. שנה לא ידועה
בשנת 1916 הקים בובר את הירחון Der Jude ("היהודי"). העיתון כלל מאמרים ממקצועיים ומחקריים על תרבות והיסטוריה יהודית ועסק בשאלות חשובות שהעסיקו את הציונות כגון הזהות והשפה היהודית. ביושבו כעורך הירחון הוא ניהל התכתבות עם קק"ל בנושאי שיתוף פעולה ופרסומים.

קק"ל שיתפה פעולה עם העיתון של בובר כדי לפרסם חומרי תעמולה ומחקרים שונים. בארכיון קק"ל ההיסטורי בארכיון הציוני המרכזי ניתן למצוא התכתבות בנושאים אלו בין בובר והנהלת קק"ל בתקופה. בין ההתכתבויות בארכיון, קיימים גם מספר מכתבים מקוריים בכתב ידו המרשים של מרטין בובר. כך לדוגמה במכתבו הבא ללשכה הראשית של קרן קימת לישראל בהאג משנת 1917, בו הוא שולח טיוטה של מאמרו "היהודי" בכתב ידו, ומביע נכונות לערוך את המסמך בעצמו עקב כתב ידו הייחודי. טיוטת המאמר בכתב ידו של בובר גם כן נשמרה בתיקי קק"ל ההיסטוריים בארכיון הציוני המרכזי.

מתוך תיק "התכתבות הלשכה הראשית בהאג עם יחידים ועם ארגונים (בעיקר עיתונים וכתבי עת), לפי סדר א"ב לועזי של שמותיהם: A-B (מס' קודם: 545)" (KKL1\959) מהשנים 1916-1918, שנמצא בתיקי קק"ל בארכיון הציוני

מכתב בכתב ידו של בובר ללשכה הראשית של קק"ל

מתוך תיק "רשימות, תזכירים ודו"חות בענייני התיישבות בארץ ישראל" (KKL1\589) מהשנים 1917-1918, שנמצא בתיקי קק"ל בארכיון הציוני המרכזי]

גלוית הזמנת מנוי לעיתון דר יודה

 

לכבוד יום הולדתו ה-85 של מרטין בובר, הסניף של הקרן הקיימת בשוויץ יזם מגבית למטרת שתילת יער על שמו של הפילוסוף הנודע בארץ ישראל. המגבית זכתה להצלחה מרשימה בקרב יהודים ולא יהודים כאחד ובמהרה נאספו תרומות מספיקות לשתילת יער בן 4,000 עצים. היער היה מיועד להינטע בהרי ירושלים אך בעקבות בקשתו של בובר שונה מיקום היער. בובר ביקש כי היער יינטע בקיבוץ הזורע, אשר מקימיו הסוציאליסטים היו תלמידיו הרוחניים של מרטין בובר.

מתוך תיק "גרמניה, תרומות עצים, מעטפות. (KKL5\28506) מהשנים 1964-1966, שנמצא בתיקי קק"ל בארכיון הציוני המרכזי]

עדכון מגבית יער מרטין בובר

תמונה של המיקום המקורי עבור היער בירושלים, מתוך תיק "גרמניה, מעטפות. (מספר KKL5\27293) מהשנים 1962-1964, שנמצא בתיקי קק"ל בארכיון הציוני המרכזי]

עלון התרמה למען יער מרטין בובר כולל תמונה של המיקום המקורי עבור היער בירושלים

מתוך תיק "גרמניה, תרומות עצים, מעטפות. (KKL5\28506) מהשנים 1964-1966, שנמצא בתיקי קק"ל בארכיון הציוני המרכזי

ביטול טקס חנוכת יער מרטין בובר

מצבו הבריאותי של בובר לא השתפר ולבסוף נפטר ב13 ביוני, 1965 בלי שזכה לחנוך את היער על שמו. במקום הוצב שלט לשם "מרדכי מרטין בובר"- בלי כיוניים ובשילוב של עברו היהודי והלועזי, השלט מביע את אמונתו של בובר באוטנטיות ופשטות.

מתוך תיק "גרמניה, תרומות עצים, מעטפות. (KKL5\28506) מהשנים 1964-1966, שנמצא בתיקי קק"ל בארכיון הציוני המרכזי

הוראת הצבת שלט ביער מרטין בובר

מתוך תיק "גרמניה, מעטפות: יער גרובר, יער מרטין בובר, יער גרמניה" (מספר KKL5\27293) מהשנים 1962-1964, שנמצא בתיקי קק"ל בארכיון הציוני המרכזי

הודעת קק"ל למרטין בובר על נטיעת יער על שמו

יער מרטין בובר. 1964. תצלום: D3049-038, צילום ארכיון הצילומים של קק"ל

יער מרטין בובר. 1964. תצלום: D3049-038, צילום ארכיון הצילומים של קק"ל

היער והשלט נשארו במקומם עד שבשנת 2005 נכללו במסגרת פרויקט שיקום שלטים שערכה קק"ל. במסגרת הפרויקט, השלט שוקם והועבר למרכז הוקרה של קק"ל בפארק מנשה. כיום ניתן לבקר את השלט של ד"ר מרטין בובר בעת ביקור ביער הזורע שבצפון.

תצלום שלט מרדכי מרטין בובר ,חטיבת גיוס משאבים מרכז הנצחה קק"ל אגף פרויקטים שילוט ותיירות

תצלום שלט מרדכי מרטין בובר ,חטיבת גיוס משאבים מרכז הנצחה קק"ל אגף פרויקטים שילוט ותיירות