האירוע התקיים ביומו הרביעי של סיור המשלחת בישראל, בדיוק שנתיים לאחר שמשלחת דומה השתתפה בטקס מקדים באתר, שבמהלכו חתמו חבריה באופן סמלי על התחייבות לתרום להקמת הכיכר החדשה.
מנכ"ל המכון הבינלאומי ללימודי השואה בקבוץ תל יצחק ספרה לחברי המשלחת שהוא משמש הן כמרכז לימודי הן כמוזיאון, המתמקד בשימור זיכרון השואה. לדבריה, "כחלק מפעילותנו אנו מדגישים גם את הצורך בשמירה על הערנות האנושית, כדי למנוע כל רצח עם בעתיד. אני מבקשת לציין את סקר CNN שנערך ממש השבוע וגילה, בין שאר הגילויים המזעזעים, ש-34% מאוכלוסיית אירופה המערבית לא שמעו מעולם על השואה; וש-25% מהם מאמינים שליהודים יש השפעה רבה מידי בעולם העסקים והכלכלה. אנו במשואה מנסים להיאבק בסטטיסטיקות הבלתי נתפסות הללו".
חברי משלחת קק"ל בלגיה סביב הכיכר שחנכו במכון משואה. צילום: דניס וייס
יו"ר משואה ושורד השואה פרופ' יצחק קשתי אמר שבאותה מידה שחשבו לזכור את השואה חשוב גם לשמר את זכרן של קבוצות כמו פועלי ציון וחבריהן, שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים. לדברי פרופ' קשתי, "גבורתם של חברי תנועת פועלי ציון בבלגיה היא עובדה היסטורית שלא הודגשה מספיק. אסור שהאומץ של הבחורים והבחורות האלה יישכח לעולם. אני מבקש להכיר תודה על החיבור בין קק"ל למשואה, שהוכח כחזק, יציב ובר קיימא. אנו במשואה אסירי-תודה על הקשר הזה".
לדברי נשיא קק"ל בלגיה ג'קי בנזינו, "אני גאה בשותפות של קק"ל בלגיה בעבודה החשובה שמתבצעת לאורך שנים במשואה. בתגובה למצב הנוכחי באירופה אין ספק שקק"ל בלגיה צריכה להיות מעורבת במאבק נגד גזענות בכלל ונגד האנטישמיות בפרט. אנו מודים לכם על הכבוד שזכינו לו בכך שאנו שותפיכם".
הדוברת האחרונה בטקס היתה סגנית נשיא קק"ל בלגיה ברתה הנדליץ-וולפוביץ, שהסבירה עוד על תפקידם של פועלי ציון בזמן הכיבוש הנאצי של בלגיה. לדבריה, "פועלי ציון הייתה קבוצה ציונית סוציאליסטית, אשר בתקופת השואה התמקדה בפעילות אנטי-פשיסטית באירופה. בבלגיה, שבה כונסו היהודים בברוטאליות ונשלחו למחנות ריכוז, ניהלה הקבוצה התנגדות חמושה וארגנה הצלת יהודים, ובהם ילדים רבים. לפי ההערכות פעילי פועלי ציון הצילו בין 3,000 ל-4,000 ילדים וכ-10,000 מבוגרים יהודים".
בטקס הסרת הלוט משלט ההקדשה לכיכר נהנו האורחים מבלגיה מהופעה של מקהלת תלמידי בית ספר מוכשרים, כולם עולים חדשים שהגיעו לישראל בשנתיים האחרונות. המנהל המוזיקלי של הקבוצה הוא המוזיקאי והמלחין מנחם סלוצקר, גם הוא עולה חדש מליטא.
את טקס ההקדשה הנחתה אתי לנקרי מדסק אירופה בקק"ל, ואת שלט ההקדשה חשפו ג'קי בנזינו, ברתה הנדליץ-וולפוביץ ובטי דן מקק"ל בלגיה. לאחר הטקס קיימו המשתתפים סיור מרגש באגף חדש במוזיאון, המציג הסתה וגזענות במהלך מאה השנים האחרונות, בהדרכתם של ד"ר מרום קלי ולורן פאר.
העצב והמועקה שחוו האורחים במוזיאון נעלמו כשאר יצאו לאחר הביקור לטיול לאורך נחל אלכסנדר הסמוך. מדריך קק"ל אבנר כהן, שהוביל את חברי הקבוצה בטיול על גדות הנחל, סיפר להם שבעת הקמת המדינה, הנחל, שאורכו 32 ק"מ, היה מזוהם כולו בפסולת רעילה. לדבריו, "המצב השתנה אחרי שנת 1995, כשקק"ל לקחה על עצמה לנהל את שיקום נחל אלכסנדר, והחייתה את הנחל לאחר שנים אחדות של עבודה מאומצת. יש עדיין הרבה מה לעשות, אבל – כפי שמוכיח שפע של החי והצומח הימי שאנו רואים כאן – כבר עברנו כברת דרך".
חבר המשלחת מארק וולף אסף במהלך הטיול שקיות פלסטיק ושאריות אשפה שמצא בדרכו והסביר כי, "אני עושה את זה גם בבלגיה, וכמחנך מנסה לגרום לבני הנוער לראות בי דוגמה". כמי שנמצא בקשר עם המוזיאון היהודי בבריסל ועם מוזיאון השואה בעיר מכלן, אמר וולף, "מאוד התרשמתי מהאגף החדש במוזיאון משואה, שמתרכז בהסתה ובגזענות בעולם היום. אציע למוזיאון השואה לאמץ את הרעיון כי לדעתי הוא נחוץ בבלגיה".
חברת המשלחת לאורה מרקס הסבירה למה המצב קשה כל כך לקהילה היהודית: "היהודים הם חלק מהמעמד הבינוני שאיכות החיים שלו מתדרדרת. חברי הקהילה מתמודדים כיום על קשיים כלכליים, וגם ילדיהם מתקשים למצוא עבודה. תופעה זאת, בנוסף לעובדה שהפחד מאנטישמיות גובר בכל אירופה, גורמת לכך שמצבו היום אינו טוב".
כשטיילו בגן הלאומי קיסריה, חבר המשלחת יהודה זייטפינגר הסביר על האנטישמיות בבלגיה, שהגיעה לשלב שאין להתעלם ממנה. לדבריו, "הגזענות נגד יהודים באה מכל עבר. היא גלויה בעיקר בקרב מוסלמים, אך גם האנטישמים המסורתיים הישנים משמאל ומימין לקשת הפוליטית, שנעלמו מהעין לשנים רבות, צצים שוב. אין בושה היום להיות אנטישמי, והיהודים חיים בפחד".
בסיום היום המעשיר והמרגש שמחו חברי המשלחת לגלות שהקדשת הכיכר בחדשה במוזיאון משואה חלה בכ"ט בנובמבר – יום ההכרזה באו"ם על תכנית החלוקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
לכתבות נוספות בחדשות קק"ל