הדרך המרכזית ביער ביריה, שאורכה כ-4.5 ק"מ, סלולה לכל אורכה. האתרים שלאורך הדרך מתוארים ממערב למזרח.
נקודת מוצא: מעגל התנועה בכניסה המזרחית לצפת (כביש 8900).
נקודת סיום: היישוב עמוקה.
אתרים עיקריים
קבר בניהו בן יהוידע - מבנה קבר המיוחס לבניהו בן יהוידע, הנזכר במקרא כאחד מגיבורי דוד והתמנה לשר הצבא של שלמה המלך.
מצודת ביריה – מצודת ביריה היא מוזיאון המספר את קורותיו המרתקות של המקום.
בשנת 1908 רכש הברון רוטשילד את אדמות ביריה למענם של איכרי ראש פינה, אך לאחר כישלון ההתיישבות במקום עברו האדמות לחזקת קק"ל. בינואר 1945 עלו למקום אנשי הפלוגה הדתית של הפלמ"ח. בשל מחסור בברזל בנתה קק"ל את המצודה בקירות כפולים של אבן.
בפברואר 1946, לאחר שגילו נשק מוטמן בקרבת המצודה, אסרו הבריטים את אנשי ביריה, השליכו אותם לכלא עכו והשתלטו על המצודה. הרוחות בארץ סערו והיישוב העברי סירב לוותר על הנקודה. לאחר כשבועיים, בחצות הלילה הגשום של י"א באדר, ארגנה מפקדת ההגנה את מבצע "הגידם": במסווה של עלייה לרגל לתל חי עלו 3,000 איש עמוסי משא וציוד והקימו מחדש את ביריה ב'.
"לך כנוס", הייתה סיסמת העלייה על הקרקע בביריה. הסיסמה הלמה את הנסיבות משתי סיבות לפחות: ראשית, העלייה לביריה התרחשה סמוך לפורים ואחד מפסוקי מגילת אסתר מתחיל במילים "לך כנוס את כל היהודים..." (אסתר ד׳, 16). ושנית, בעלייה לביריה ב' התכנסו כל הזרמים והפלגים של היישוב העברי. היו כאן נציגי הפועל המזרחי והשומר הצעיר, בית"ר וההגנה, קיבוצניקים ועירוניים, דתיים וחילונים.
הבריטים ההמומים הרסו את המבנים החדשים. בהישמע הדבר, בערבו של יום חמישי, העפילו לביריה מאות מאנשי האזור והחלו בהקמת ביריה בפעם השלישית. הגדילו לעשות אנשי צפת, שבהרשאת רב העיר, אברהם לייב זילברמן, אפו לחם למען אנשי ביריה בעצם יום השבת. הצבא הבריטי נסוג והתיר למתיישבים להישאר במקום. עשרים חברי פלוגה מקבוצת אנשי הגליל העליון נשארו במקום. לאחר כשלושה שבועות החליפו אותם חברי גרעין ה' ואחריהם גרעין ו' של בני עקיבא.
קבר יונתן בן עוזיאל
קברו של יונתן בן עוזיאל, ליד עמוקה, הוא אחד מאתרי העלייה לרגל המקובלים ביותר בישראל. ליד רחבת החניה הגדולה של האתר הכשירה קק"ל חניון ובו מים זורמים ושירותים. מסורת עממית, שמקורה אינו ברור, קובעת שעלייה לקברו של יונתן בן עוזיאל היא סגולה למציאת בן זוג. יש הטוענים שיונתן היה רווק. אחרים גורסים שהיה נשוי אבל חשוך ילדים. על משנתו של יונתן בן עוזיאל אין יודעים הרבה. הוא חי בדור שלפני חורבן הבית השני ונחשב לגדול תלמידיו של הלל הזקן. יונתן תרגם את ספרי התורה והנביאים לארמית, השפה שהייתה שגורה בזמנו בפי העם ("תרגום יונתן"). נאמר עליו שבשעה שהיה יושב ועוסק בתורה כל עוף שעף מעליו היה נשרף מיד.
עמדת תצפית נגישה ללקויי ראייה - במצודת ביריה הכשירה קק"ל עמדת תצפית המעניקה גם ללקויי ראייה הזדמנות לחוש את הנוף. אמצעי ההמחשה הוא לוח ובו תבליטי קווים וטקסטורות המסמנים ומייצגים את תוואי הנוף והשטח. על הלוח נמצא טקסט בכתב ברייל ובתבליט של כתב רגיל. ברקוד QR מאפשר סריקה במכשיר הסלולרי והאזנה לסיפורו של המקום. העמדה מותאמת לשלוש שפות - עברית ערבית ואנגלית.
ביקור במצודת ביריה: ימים א'-ה' בשעות 9:00-16:00 הביקור ללא תשלום. ניתן, בתיאום מראש, לארגן ביקור בשעות הערב ובימי שישי. טל' לתיאום ביקור: 04-6922433.
מצפור אורי - מצפור המשקיף על מרחבי יער ביריה, הרי נפתלי, עמק החולה, חרמון וגולן. מנציח את זכרו של אורי סמואלוב, שנפל בלבנון בשנת 1998. ליד המצפור נמצא חניון הלפרין ובו שולחן נגיש.
הר יבנית וקברי רבא ואביי - הר יבנית מתנשא 897 מ' מעל פני הים בקצה המזרחי של יער ביריה. המיקום הגיאוגרפי, ממש מעל עמק החולה, עושה את המקום לנקודת תצפית מרהיבה, מהיפות בישראל. קק"ל הכשירה לאחרונה במקום מצפור צנוע, המשתלב בציוני הקברים של גדולי האמוראים בתולדות עם ישראל.
ליד רחבת התצפית, מאחורי מבואה מקורה הנישאת על ארבעה עמודים, נמצא פתח הכניסה למערה שאורכה כ-20 מ'. נראה כי בתקופה הביזנטית שימש המקום מאגר מים תת-קרקעי. המסורת מזהה כאן את קבריהם של האמוראים הבבליים אביי ורבא (בקצה המערה) ואת קבר ר' דימי מנהרדעא. לידם נמצא פתח צר של מערה, חסום בקיר אבן. זוהי מערת רב פפא, תלמידם של רבא ואביי. במבנה נפרד, מעל למערות, נמצאת מצבת קבר המיוחסת לרבי יהודה נשיאה, נכדו של רבי יהודה הנשיא, חותם המשנה.
מצפה הארזים – מרפסת תצפית לזכרו של טוביה אשבל, שהיה היערן והמנהל הראשון של חבל הצפון בקק"ל. אשבל פעל לייעור הגליל בשנים 1937-1995 והיה ראש קבוצת כפר יערנים שממנו צמח מושב ביריה. בשנת 1958 נטע אשבל את חורשת הארזים היפה שלמרגלות המצפה. מסבירן קולי המוצב במקום משמיע הסבר על ההיסטוריה של האזור ועל שיקום היערות אחרי מלחמת לבנון השנייה.
עין גוזי - שביל רגלי קצר חוצה את חלקת הארזים של טוביה אשבל ומגיע לעין גוזי – פינת חמד שטיפחה קק"ל ליד המעיין ובה טרסות ישנות, עצי בוסתן ואמפיתיאטרון קטן המשמש למופעים אומנותיים. המעיין אינו נובע עוד. אפשר להגיע למעיין גם בדרך עפר המסתעפת מהדרך הראשית.