פארק גולדה

מבנה השירותים במקום סגור עד להודעה חדשה.

פארק גולדה הוא נווה מדבר ירוק, השוכן למרגלות הגבעות המלבינות של שפלת הנגב בין צומת משאבים וקיבוץ רביבים. בעבר נקרא המקום ביר עסלוג', על שם הבארות שנכרו בערוץ נחל רביבים וסיפקו מקור מים קבוע לבני שבט העזאזמה.

קק"ל יצרה בערוץ נחל רביבים פארק רחב ידיים ובו פלג הזורם לתוך אגם מים, מדשאות וחניוני נופש. הפארק נושא את שמה של גולדה מאיר, ראשת הממשלה הרביעית של ישראל, שהתגוררה לפרקים בקיבוץ רביבים. בפארק מוצגת תצוגת קבע, המהווה חוליה בנתיב אנז"ק – מסלול טיול שקק"ל מפתחת בנגב המנציח את מורשת הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים במלחמת העולם הראשונה.

לטיול בפארק גולדה באתר מסלולי הטיולים של קק״ל

פארק גולדה שוכן בצד נחל רביבים שאורכו כ-40 ק"מ, והוא מתחיל את דרכו ברכס חתירה שבהר הנגב, עובר ליד ירוחם, מגיע לצומת משאבים ונשפך לנחל בשור ליד חלוצה. בקטע הנחל הסמוך לצומת משאבים פעלה בעבר מחצבה גדולה, שהשאירה את הנוף פגוע ופצוע. קק"ל יצרה במקום את פארק גולדה כדי למחוק את המפגע ולהפכו לאתר בילוי ונופש בחיק הטבע.

בנחל רביבים זורמים לעתים שיטפונות עזים. לשם הכשרת הפארק והשמירה על גדות הנחל מפני סחיפה, דיפנה קק"ל את הגדות בחלוקי אבן גדולים, הנתונים ברשתות חוטי ברזל. בשיטה זו נבנה בערוץ הנחל גם סכר שמאחוריו נקווים מי האגם בפארק.

פארק גולדה משתרע על כ-540 דונם. לב הפארק הוא האגם, שאורכו כ-170 מטר ורוחבו כ-50 מטר. רוב המים באגם מגיעים מאתר המרחצאות הסמוך נוה מדבר, לאחר שעברו סינון. האגם זוכה לתוספת של מי התהום הגבוהים שנמצאים באפיק נחל רביבים ומים שזורמים בנחל בשיטפונות החורף.

המדשאות, מתקני השעשועים לילדים ושולחנות הפיקניק נמצאים בסמוך לכניסה לפארק, בגדתו הדרומית של האגם. בקרבת השער נמצא גם בית הבאר המשוקם (באר נאפ"י), שבו שוכנת תצוגת הקבע הקשורה בנתיב אנז"ק.

מצפור טלי

מצפור טלי מתנשא לגובה של 338 מטר בראש הגבעה שמצפון לאגם. שביל מדרגות אדני רכבת באורך כ-200 מטר עולה למצפור מקצהו הצפוני-מערבי של האגם. האתר מנציח את זכרה של טלי קסטנבוים שעבדה במנהלה לפיתוח התיירות הנגב. מצפור טלי משקיף על הפארק ועל מרחבי צפון הנגב עד רכס מחמל, המתנשא מעל מצפה רמון. קק"ל הציבה שילוט הסבר המתאר את האתרים בסביבה.

ניתן להגיע למצפור ברכב פרטי, בדרך כבושה המסתעפת מכביש 222 כ-800 מטר ממערב לשער הפארק.

באר נאפ"י ותצוגת אנז"ק

במהלך הקרבות בין הצבא הבריטי לצבא התורכי העות'מאני נסוגו התורכים מביר עסלוג' וייצבו קו חזית בין עזה לבאר שבע. בשתי מתקפות על עזה, ב-26 במרס וב-17 באפריל 1917, נכשל הצבא הבריטי בכיבוש העיר. גנרל אלנבי, שהוזעק למערכה, החליט להפתיע את התורכים ולתקוף את באר שבע מצדה המזרחי, הפחות מוגן. לאחר חצי שנה של הכנות ביצעו פרשי אנז"ק (הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים) איגוף גדול מעזה לבאר שבע, במסע שנמשך שלושה לילות. ביר עסלוג' שימשה תחנה חשובה לפרשים בדרכם לבאר שבע.

קק"ל שיקמה את בית הבאר שניצב סמוך לשער הפארק באופן יסודי והציבה בו תצוגה מרשימה המספרת על תפקידה של ביר עסלוג' באיגוף.

בתקופת המנדט שכנה במבנה הבאר חנות מצרכים לחיילי הצבא הבריטי ששירתו בביר עסלוג', ומכאן כינויה – באר נאפ"י. (ראשי התיבות NAAFI Navy, Army and Air Force Institutes - - הן המונח ששימש בצבא הבריטי ומקביל לשק"ם בעברית). במשך זמן מה לאחר מלחמת העצמאות שימשו מי הבאר להשקיית השטחים המעובדים של קיבוץ משאבי שדה.

באר הפלפלון

הבאר נמצאת כ-100 מטר ממזרח לאגם וכדי להגיע אליה יש לעקוב אחרי פלג המים הנשפך לאגם. בית הבאר בנוי לבנים חומות ובתוכו מותקנת מגלשה לילדים שאינה פועלת מסיבות בטיחות. הכינוי הנוכחי של הבאר נגזר מעץ פלפלון שצומח סמוך לה.

בריכת הכיפה

אם אתם חובבי הנוסטלגיה תוכלו להמשיך עוד מזרחה מבאר הפלפלון, בין מגוון גדול של עצים ושיחים שקק"ל נטעה כדי לבדוק את התאמתם לתנאי המדבר. לאחר כחצי קילומטר תגיעו למבנה בטון קטן דמוי איגלו שגובהו כמטר והוא מוקף שקתות בטון. זהו מתקן השקיה שבנו שלטונות המנדט הבריטי למען עדרי הצאן והגמלים של הבדואים בסביבה. הבריטים נהגו לחפור בארות מים משוכללות יחסית, כדי למשוך אליהם את הבדואים ולהעמיק את שליטתם על תושבי הנגב.

חורשת ביר עסלוג'

חורשת ביר עסלוג נמצאת מחוץ לפארק גולדה מדרום לכביש 222. עצי האקליפטוס הראשונים שבמקום ניטעו בידי פלוגת הנוטעים של הצבא התורכי, בוגרי בית ספר מקווה ישראל. עצים אלה הם שריד לחורשה גדולה הרבה יותר שצמחה כאן בעבר.

בשלהי המאה ה-19 הקים הממשל העות'מאני בביר עסלוג' מרכז מינהלי לבני שבט העזאזמה. ביר עסלוג' הפכה לכפר קטן ובו מסגד וטחנת קמח. ליום השוק השבועי הגיעו בדואים רבים מרחבי הנגב.

במלחמת העולם הראשונה עברה בביר עסלוג' מסילת הברזל שהתורכים סללו לקדמת סיני, כדי לסייע לכוחותיהם לעמוד כנגד הצבא הבריטי שיצא לכיבוש ארץ ישראל ממצרים. הבארות שבמקום סיפקו מים להנעת קטרי הקיטור. בסמוך לצומת נמצאים שרידי הגשר הגדול של מסילת הברזל התורכית. הבריטים פוצצו את הגשר ב-23 במאי 1917 כהכנה לכיבוש באר שבע. בתקופת המנדט הבריטי פעלו בביר עסלוג' תחנה של משטרת המדבר ומחנה צבאי גדול.

אנדרטת באר משאבים (ביר עסלוג')

האנדרטה נמצאת בקצה המערבי של החורשה, במקום שבו ניצב בעבר מבנה המשטרה הבריטי. היא מנציחה את 34 לוחמי הפלמ"ח שנפלו בקרבות באזור.

עם הכרזת עצמאותה של מדינת ישראל פלש צבא מצרים לנגב, ובביר עסלוג' התבססו יחידות מתנדבים מצרים מארגון האחים המוסלמים. לקראת ההפוגה הראשונה, ב-11 ביוני 1948, יצאו לוחמי הגדוד ה-8 של הפלמ"ח וחברי הקיבוצים חלוצה ורביבים למתקפה על ביר עסלוג'. בהתקפה נהרגו ארבעה לוחמים. חבריהם נותרו מחוץ לבניין המשטרה הבריטית לאחר שנודע להם שהמבנה ממולכד. שני שבויים מצרים סיפרו שבבניין נמצא נשק רב. הלוחמים לא עמדו בפיתוי ונכנסו למבנה. הערבים הפעילו מוקש חשמלי ממרחק והבניין קרס. בפיצוץ נהרגו 11 לוחמים, אך הגדוד כבש את המקום. מיד לאחר הכיבוש הוכרזה ההפוגה הראשונה ושביתת נשק בין הצבאות.

תפיסת ביר עסלוג' ניתקה את הכוח המצרי ששהה בבאר שבע. המצרים ניצלו את ההפוגה כדי לתפוס משלטים בסביבה, ובחסותם בנו דרך שעקפה את ביר עסלוג' מדרום. ב-9 ביולי תם תוקף ההפוגה ואחריה נמשכו הקרבות עוד 10 ימים, עד להפוגה השנייה. לקראת סוף קרבות עשרת הימים ניסו המצרים לכבוש את המקום. ב-18 ביולי 1948 הם תקפו כמה פעמים באמצעות כוחות חי"ר, טנקים ומטוסים את כוח צה"ל שישב בביר עסלוג', אך נהדפו וספגו אבידות כבדות. אזור ביר עסלוג' נכבש סופית בידי חטיבת הנגב במבצע חורב ב-27 בדצמבר 1948.

קבר שיח' סאלם אל-עזאם

מצבת קבר מסוידת בצבע לבן בוהק מציינת את קברו של שיח' אל-עזאם, מקום שאליו נהרו הבדואים מרחבי הנגב מדי שנה בשנה וערכו בו כינוסים חגיגיים. עארף אל-עארף, שכיהן בשנות ה-30 של המאה ה-20 כמושל נפת באר שבע, כתב על שבטי הבדואים בנגב ובין השאר גם על שיח' אל-עזאם, שהיה מפורסם במעשי צדקה וכאדם ירא שמים. בדואי שביקש לאשש את אמיתות דבריו, נשבע בשמו של השיח'. סמוך לקבר שיח' סאלם נמצא מבנה קטן המיוחס לשיח' א-נבארי, שהיה בעל יחוס נמוך יותר.

בוסתן הנסיך הקטן ובאר הגר

בוסתן באר הגר שוכן ממזרח לחורשת משאבים. הדרך אליו עבירה לרכב פרטי. כדי להגיע לבוסתן יש לנסוע מזרחה לאורך שדרת עצי האשל הגובלת בחורשה. לאחר כ-600 מטר, בקצה השדרה יש לפנות דרומה (ימינה), בדרך המלווה לולי עופות. הבוסתן נמצא בצד דרך העפר, כ-300 מטר מקצה מתחם העופות.

פארק גולדה פותח בסיוע ידידי קק"ל בישראל ובעולם - במיוחד בארה"ב, אוסטרליה ויפן. גם אתם מוזמנים להיות שותפים בפיתוח היערות והפארקים. הקליקו לפרטים