כדי להגיע לקבר בן בבא יש לשוב מסלע השבת לדרך המובילה לווערת ג'רוס ולפנות צפונה (שמאלה). הדרך חוצה עמק רחב, מעובד בחלקו בגידולי שדה. ליד הדרך צומחים כתריסר עצי זית קשישים, וכמה מהם מתפארים בגזעים מרשימים מאוד. כ-400 מ' מצפון לעצי הזית, בשוליים הצפוניים של יער קק"ל, מתפצל שביל הסנהדרין שמאלה ואפשר להגיע בו ברגל לקבר בן בבא, מהלך כקילומטר. הרבה יותר פשוט להמשיך לנסוע במכונית עוד כ-100 מ' ובמעגל התנועה לפנות שמאלה ולנסוע ברחוב כ-400 מ' עד מבנה הקבר.
סככה גדולה של פלסטיק כחול מכסה על מבנה צנוע בן שתי כיפות כחולות. לחזיתו נוספה חזית בנויה לתלפיות. מתחת לפני הקרקע נמצאת המערה ובה, על פי המסורת, נקבר רבי יהודה בן בבא, אחד מעשרת גיבורי מלכות. המערה, שנעשתה מקום עלייה לרגל, מצוידת בתאורה חשמלית ובספרי קודש.
התנא רבי יהודה בן בבא חי בימי מרד בר כוכבא והיה חברו הטוב של רבי עקיבא. באותם ימים, לאחר דיכוי המרד, אסרו הרומאים על סמיכת רבנים, שבהם ראו את זרע הפורענות מבחינתם. הרומאים אף איימו להוציא להורג כל רב סומך וכל רב נסמך ולהחריב כל עיר שבה תתקיים הסמכה (סמיכה היא מינוי של מנהיגים רוחניים בעלי סמכות הלכתית)..
חמישה מתלמידיו של רבי עקיבא נמלטו לאושה וביקשו מיהודה בן בבא שיסמוך אותם כרבנים. הרב הזקן חשש שהרומאים יגלו זאת ויחריבו את אושה. לוותר על הסמיכה לא רצה ולכן יצא אל השדה הפתוח שבין אושה לשפרעם, לא פה ולא שם, וסמך את הרבנים - רבי מאיר, רבי יהודה בר אלעאי, רבי שמעון בר יוחאי, רבי יוסי בן חלפתא ורבי אלעזר בן שמוע.
הרומאים גילו את הדבר בשעת מעשה. יהודה בן בבא כבר היה זקן מכדי להימלט ועל כן ציווה על הנסמכים להסתלק מהמקום ולהציל את נפשותיהם בעוד הוא נשאר במקומו. באו הרומאים ונעצו בגופו 300 רמחים, כך מסופר במקורותינו, ועשאוהו ככברה (בבלי, סנהדרין י"ג).