חורבת רימון ( ח'ירבת אל רמאמין)
מדרום לקיבוץ להב, בשיפוליו המזרחיים של היער, שרידי בית כנסת קדום של יישוב יהודי מימי בית שני (נחמיה י"א, כ"ט). תושביו נמנו עם דלת העם שלא גלתה לבבל. במרכז המבנה ששרד, נותרו חלקי קירות, פריטים ארכיטקטוניים ורצפה בה חקוקים חמישה עיטורי רוזטות, קישוט יהודי אופייני לימי בית שני. באתר תחנת טיבוע לציפורים.
תל וחורבת חליף
מצפון לקיבוץ להב. תל המזוהה עם רימון, יישוב הנזכר בנחלת שבט שמעון (יהושע י"ט, ז'). בתל התגלו שרידים מתקופת הברונזה ומן התקופה הישראלית הקדומה (המאות השישית-התשיעית לפנה"ס). מראשו נשקפת תצפית נאה על מישור החוף. חלק מן השרידים נפגע בשנות החמישים, בעת חפירת תעלות קשר למטרות צבאיות. בחורבת חליף (חורבת חוילפה) נמצאו שרידי כלים מהתקופה המצרית, ובסמוך מערות קבורה יהודיות מן המאה השנייה-השלישית לספירה, עדות לקיום יישוב יהודי בשפלה לאחר מרד בר כוכבא.
חורבת אבו חוף
כעשר דקות הליכה מהמצפה שוכנת חורבת אבו חוף, יישוב מן התקופה הביזנטית ובכללם כנסייה, שעמודיה מוטלים על הקרקע. בחורבה התגלה מבנה קולומבריום – בעל כוכים קטנים, בדמות שובך יונים. הוא יוצא דופן בכך שהוא בנוי מאבן ולא חצוב בסלע, כמו שאר מבני הקולומבריה בשפלה. במקום ישנם גם שרידים מיישוב מהתקופה הכלכוליתית ולכן באר המים נחשבת כעתיקה ביותר מסוגה בעולם.
חורבת זעק
בין הקיבוצים דביר ללהב, בדרך סלולה, ניצבת חורבה שנחצבה בה מערכת מחילות מסתור שמקשרות בין מערה גדולה לאולמות תת-קרקעיים. מערכת המחילות נחצבה, כנראה, בתקופת מרד בר כוכבא ושימשה את המורדים. המערה חשוכה לחלוטין וחלק ניכר מן הסיור בה מתבצע בזחילה (יש להצטייד בפנסים!). בראש החורבה נשקפת תצפית נוף אל בקעת יבל ואל המורדות הדרומיים של הר חברון.