פארק רבין

דרך בורמה היא נתיב תנועה שנפרץ במלחמת העצמאות, במהלך הקרבות על ירושלים הנצורה. תוואי הדרך מתחיל באיזור מושב בקוע, חוצה את גבעות שפלת יהודה ועולה בהרי יהודה אל בית מאיר. הדרך נפרצה כדי לעקוף את אזור לטרון שהיה בשליטת הצבא הירדני. שמה ניתן לה בעקבות דרך הררית קשה שנפרצה במלחמת העולם השנייה ע"י כוחות בנות הברית במזרח הרחוק.

במאי 1948 הייתה ירושלים הבירה נצורה. משער הגיא ומזרחה נלחמו כוחות חטיבת פלמ"ח הראל, לכיבוש המשלטים החולשים על הדרך (בשלוחת שיירות ומשלטים). ממערב לשער הגיא, באזור לטרון והכפר דיר איוב (פארק איילון היום), נלחמו כוחות גבעתי ולאחר מכן חטיבה 7 לפריצת הדרך. מאחר ואזור לטרון נותר חסום, חפשו סיירי הכוחות דרך חלופית שתאפשר מעבר של לוחמים ואספקה לירושלים. כך התגלתה והותוותה דרך בורמה שהפכה זמנית לעורק החיים של ירושלים.

מסלול סיור מרכזי בפארק (ממערב למזרח - ממצפה הראל)

לפארק מספר כניסות שיתוארו בהמשך. אפשר להתחיל את הסיור במצפה הראל, לאורכה של דרך בורמה. הכניסה למצפה הראל מכביש צומת נחשון-צומת שמשון (כביש מס' 44), כחצי ק"מ אחרי הפניה לכפר אוריה יש לפנות שמאלה-צפונה, בסמוך לאתר של חברת מקורות.

נכנס בדרך היער המסומנת באדום עד שנגיע למצפה הראל ובו מבנה מגדל גבוה שהקימה קק"ל, המשמש כנקודת תצפית אש.

לתשומת לבכם: חל איסור לעלות על המגדל. המגדל נועד ליערני קק"ל ולצופי אש העולים עליו למטרת עבודה בלבד.

בסמוך למצפה מוצבת מפה תלת-ממדית שממחישה את דרך בורמה ואתריה. מכאן ניתן לערוך תצפית על השטח. בתקופת מלחמת השחרור שכן כאן מוצב של חטיבת 7, שאיבטחה את התנועה בדרך. ממערב למצפה שרידי הכפר בית גיז' שבו התנהלו קרבות כבדים, המקום עבר פעמים מספר מיד ליד.

עין סוסין
נמשיך מזרחה, בדרך בורמה המסומנת לכל אורכה, במפה ועל גבי עמודים בשטח, בצבע אדום. תחנתנו הבאה היא עינות סוסין, כאן שכן הכפר בית סוסין, שנכבש ב-28 במאי 1948. כיבוש הכפר העלה את הרעיון למצוא נתיב שעוקף את לטרון שבו אפשר יהיה לחבר את מוצבי חטיבה 7 במערב עם מוצבי חטיבת פלמ"ח הראל שבמזרח.

במקום הזה נפגשו בליל ה-30 במאי 1948 ג'יפי הסיור שיצאו זה לקראת זה לבדוק את עבירותה של הדרך לרכב. בצל עצי דקל ואקליפטוסים גדולים הכשירה כאן קק"ל את "חניון דרך שבע". עם תחילת מלחמת העצמאות פוצץ הלגיון הערבי את תחנת השאיבה בלטרון. בכך נותק קו המים הראשי לירושלים והעיר נותרה ללא הספקת מים סדירה.

בית המשאבות שבעין סוסין הוא חלק ממערכת "קו השילוח" - התחליף למפעל המים הישן. הקו הונח בחודשים יוני-יולי 1948, בצמוד לדרך בורמה. הקו, שסיפק 2,000 מ"ק מים ביממה, יצא מבארות באזור רחובות אל עבר בריכת קיבוץ חולדה ומשם לירושלים. התחנה בעין סוסין שימשה כבוסטר (משאבת עזר), שדחפה את המים שהגיעו מקידוחי רחובות לעבר ירושלים. התחנה פעלה עד 1952. את שרידי הצינור של קו השילוח נוכל לראות בנקודה הבאה "הסרפנטינות".

הכניסה לשלוחת משלטים, בחלקו הצפוני של הפארק, היא חניון פורצי הדרך (לבאים מת"א יש להסתובב במחלף חמד). בשלוחה זו עוברות שתי דרכים שפרצה קק"ל: דרך המשלטים ודרך דיפנבייקר (ע"ש מי שהיה ראש ממשלת קנדה), שבחלקן משיקות זו לזו. לרכב פרטי מומלץ לנסוע רק על דרך המשלטים הדרומית יותר. ראשיתה של דרך המשלטים בחניון שליד האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים, בסמוך למחלף שורש.

האנדרטה, הבולטת לעין הנוסעים בדרך לירושלים, עשויה בסיס בטון שממנו יוצאים 6 מוטות מתכת המסמלים את פריצת המצור על ירושלים במלחמת העצמאות. במקום יש תצפית נוף לעבר גבעות השפלה. בחניון גם אתר הנצחה ללוחמי גדוד 6 של הפלמ"ח.

מחניון הפורצים ניתן להמשיך מערבה, בדרך המסומנת באדום, אל עבר שלוחת המשלטים. נמשיך בה עד שנבחין בשרידי המשוריינים שהוצבו על הדרך. אלה הם שרידי משוריינים ומשאיות מימי מלחמת העצמאות, שהיוו חלק מהשיירות שניסו לפרוץ את הדרך הנצורה לירושלים.

בנסיעה לאורך הדרך נבחין בנטיעות היער והבוסתנים שעל השלוחה. בשנת 1995 כילתה שריפת ענק חלק גדול מהיערות באזור שער הגיא, מלאכת השיקום הנופי שעושה קק"ל כוללת מחשבה מחודשת להתאמת מיני העצים הניטעים, שיקום טראסות ונטיעת בוסתנים.

בהמשך הדרך ליד הסתעפות דרכים מצוי הגן היפני. הוא פותח בסיוע אגודת "בית שלום" מיפן ויש בו דגם של קטע ממפת ישראל העשוי ממגוון אבנים, חול ואדמה. הגן משלב עקרונות אסתטיים וצורניים המאפיינים את הגנים היפנים. על פי אמונת חברי האגודה, ירושלים היא המפתח לשלום העולם, ולכן הגן נמצא על אם הדרך אליה.

בהמשך, מעל הדרך, נפגש בשרידי משלטים 8-7-6 שעל שמם נקרא הרכס "שלוחת משלטים". משלטים אלה נכבשו ע"י חט' הראל במאי 84 ועמדו משך ימים רבים בהתקפות מכיוון רכס התותחים (פארק איילון). משלט 8 - המשלט מצוי בדרך דיפנבייקר והוא נכבש ע"י לוחמי חטיבת "הראל" במאי 1948. משלט 10 - כשני ק"מ ממשלט 8 מצוי משלט שממלחמת העצמאות ולאחריה, עד מלחמת ששת הימים, היווה עמדה מול "רכס התותחים" של הלגיון הירדני שבאיזור לטרון. חלק מהלוחמים במשלטים היו נערי גדנ"ע מחטיבת ירושלים.