יער יופ ווסטרוויל
מקום: כשלושה קילומטרים מדרום לצומת עין השופט (כביש 672, בין סימני ק"מ 15-16). אזהרה: בשל קו הפרדה רציף בכביש, הכניסה לחניון אפשרית לבאים מכיוון דרום בלבד (מכיוון גלעד) והיציאה היא לכיוון צפון בלבד.
מרבדי רקפות: רקפות רבות יש בין עצי האקליפטוס. כדי להגיע למרבדים מרשימים ממש יש לצעוד מהכניסה ליער צפונה, בדרך המלווה את כביש 672. אחרי כחצי קילומטר מגיעים לחלקת עצי אורן ובה ריכוז גדול של רקפות.
היער מנציח את זכרו של יוּפּ ווסטרוויל (1899-1944), מחנך הולנדי, נוצרי ופציפיסט, שהקים בימי מלחמת העולם השנייה עם חבריו את מחתרת "חלוצי-ציוני" שפעלה בדרכים בלתי אלימות בלבד. בהשראתו העבירה המחתרת כ-150 יהודים מהולנד דרך גבולות בלגיה וצרפת, ומשם לאחר חציית הרי הפירנאים, לספרד. עוד בעיצומה של המלחמה הגיעו כ-70 חלוצים לחופי ארץ ישראל. הודות לפעילות המחתרת החלוצית ההולנדית שרדו כ-400 מתוך 820 חלוצים. רבים מחברי המחתרת, יהודים ונוצרים, שילמו בחייהם על מאבקם נגד הנאצים. יופ ווסטרוויל נתפס והוצא להורג במחנה הריכוז ווכט שבהולנד, ב-11 באוגוסט 1944.
בשנת 1947 נטעה קק"ל במקום יער לזכרו. ביער הוצבו מצבות לזכרם של הפעילים יהודים והנוצרים במחתרת ההולנדית, שמסרו את נפשם להצלת החלוצים. שביל בעל אבני שפה עובר בין אבני הזיכרון. בקצה השביל, במדרון הפונה דרומה ניצבת האנדרטה לזכרו של יופ, ומשם אפשר להשקיף על ערוצו העילי של נחל תנינים, גבעות רמות מנשה והרי שומרון.
בוסתן בית המכשפה
בית המכשפה אינו בית של ממש, שכן ידוע כי מכשפות אינן מתגוררות בבתים. זהו השם שהעניקו ילדי עין השופט למעיין הקטן של הקיבוץ, שנקרא בערבית עין סוס. מקור השם בית המכשפה אינו ברור, אבל עיון במפות מימי המנדט מגלה שהעמק הקטן שבו נובע המעיין נקרא אז בפי ערביי המקום "מג'נונה" (המשוגעת). מי יודע, אולי יש קשר בין שני השמות?
מה בכל זאת יש כאן? יש כאן מעיין דל הנובע בחורף מתוך שקע מוקף שני נדבכים של אבנים גדולות. מימיו נאספו בעבר לבריכת בטון ריבועית ששרידיה נותרו עד ימינו. עצי תאנה ומשוכות פטל מעידים על ערוץ לח, שמושך מים לפחות חלק מהשנה ויש גם עצי אקליפטוס ענקיים המעניקים צל נדיב.
בשלהי שנות ה־30 של המאה ה־20, כאשר מייסדי עין השופט התגוררו בג'וערה, הם העלו במשאבה את מי הבאר למקום מושבם. החלקה שממערב לבית הקברות ולמעיין שימשה גן ירק ומשתלה שסיפקה עצים לקק"ל לייעור הגבעות שמסביב.
בגיא הקטן שממערב לבית המכשפה בנתה קק"ל סכרונים נמוכים וביניהם נטעה עצי בוסתן. הסכרונים האלה אינם בולטים במיוחד בנוף, אך הם ממלאים כמה וכמה תפקידים חשובים. ראשית, הם מפחיתים מאוד את סחף הקרקע ובזכותם אפשר לנטוע מאחוריהם עצי בוסתן. שנית, הסכרונים מעכבים את הזרימות של המים הניגרים בגשם, גורמים ליותר מהם לחלחל בקרקע ומעשירים את מי התהום. כשיש יותר מים בתת הקרקע, הנביעות עשירות יותר, הן בכמות המים והן במשך הזמן שהן נותרות פעילות.
בית המכשפה נובע בנחל זהורה. אפשר לטייל ברגל במורד הנחל עד לעין שיכר – קבוצת נביעות שפורצות בנחל גחר ומחזיקות מעמד בדרך כלל כל השנה. כדאי לשם לב בדרך לחורשת הבוקיצה השעירה, עץ נדיר יחסית בישראל שמשום מה נמצא בלא מעט נחלים ברמות מנשה. אורך הדרך עד נחל גחר 1.3 ק"מ והדרך נוחה ונעימה.
גישה: כביש עין השופט – משמר העמק (כביש 6953), בדרך עפר היוצאת צפונה מול הכניסה לג'וערה. נוסעים כ-150 מ' ומגיעים (ווייז: בית עלמין עין השופט).
חניון אורן זמיר
מקום: כ-1.3 קילומטר מדרום ליער יופ ווסטרוויל פונים מערבה (כביש 672, בין סימני ק"מ 15-14). בצומת הדרכים הראשון, ממש ליד הכביש, פונים שמאלה לעבר שלט קק"ל המכריז: יער גלעד. מהשלט יש להמשיך בנסיעה עוד כ-300 מטר עד לחניון.
אזהרות: 1. בגלל קו הפרדה רציף הכניסה לחניון אפשרית לבאים מצפון בלבד (מכיוון דליה) והיציאה היא לכיוון דרום בלבד. 2. החניון מרוחק כ-400 מטר מהכביש. הדרך לחניון משובשת, אך עבירה לרכב פרטי. יש לנסוע לאט ובזהירות. מרבדי רקפות: מצפון לחניון נמצא יער מעורב של עצי אלון תבור ועצים נטועים. במדרון היער צומחות רקפות בהמוניהן.
חניון אורן זמיר הוא חניון גדול, שנמצא בצל חורשת אורנים. קק"ל הציבה בחניון שולחנות פיקניק בפינות יפהפיות. במרכז החניון מוצבים מתקני שעשועים לילדים. מהקצה המערבי של החניון, בקצה החורשה, אפשר לצפות על מאגר נחל רז (מאגר פירחה), שבחורף מלא מים. בשטחים הפתוחים שבשולי החורשה עולה פריחה יפה.
תצפית מאגר גַּלְעֵד
גישה: כ-4.5 ק"מ מדרום לצומת עין השופט (כביש 672, בין סימני ק"מ 14¬-15) פונים מערבה בדרך סלולה ומגיעים לאחר כ-300 מ' לחניון אורן זמיר (ווייז: חניון אורן זמיר).
מהחניון צועדים מערבה כחצי קילומטר, עד לקצה השלוחה, ראש מדרון המשתפל במתינות לעבר העמק שיוצר נחל תנינים. קצה שלוחה הוא בדרך כלל מקום שמבטיח תצפית יפה על הסביבה, דבר שמתקיים גם כאן.
אבל, תצפית מאגר גלעד מתפארת לא רק בנוף יפה, אלא גם במקום יפה, ליד שני עצים מפוארים של עצי אלון התבור. יערני קק"ל סכרו את שולי המדרון בקירות נמוכים, שמונעים מהאדמה שמסביב לעצים להיסחף ומשפרים את כמות המים שנותרת בה. בה בשעה משמשים הקירות ספסלים למי שרוצה להישאר כאן שעה קלה וליהנות מהמראות.
היופי בנקודת התצפית הזו היא שמכאן אי אפשר לראות ולו גם יישוב אחד. מסביב – רק טבע. במדרון שמעבר לנחל נראה חורש יפה של אלוני תבור. אמרנו "רק טבע", אבל האדם בכל זאת הטביע כאן את חותמו ביצירת שני גופי מים. בגיא שלמרגלותינו עובר נחל רז, מיובלי נחל תנינים. ערוץ הנחל הוסט לשם יצירת מאגר שקולט מי קולחין ומי שיטפונות להשקיה. כתוצאה מהטיית הנחל ויצירת המאגר נוצר ממזרח לו גוף מים נוסף (עין פרחה), המתמלא ממי גשמים ומזרימות נחל רז, ועל כן הוא מלא בדרך כלל רק בחורף.
כך או אחרת, עופות מים רבים פוקדים את המאגרים, בעיקר בחורף. מי שיצטייד במשקפת ובמגדיר ציפורים, יוכל בהחלט ליהנות מברכיות ושרשירים ששומחים במים ומלבניות שאורבות לטרף. מבין עצי אלון התבור נשמעות הקריאות הרמות של העורבני ובשדות הפתוחים מבלה העפרוני המצויץ. לכל אלה מצטרפת פריחה מרהיבה של רקפות, כלניות ומינים רבים של פרחים אחרים.
בקשה מהנוסעים ברכב שטח: אנא, הישארו בתוואי הדרכים בלבד ואל תיסעו לא בשדות המעובדים ולא בשטחים הפתוחים. נסיעה במקומות אלה גורמת נזקים קשים לחקלאים ולטבע.
גבעת הרקפות, קיבוץ גלעד
מקום: כ-600 מטר מצפון לכניסה לקיבוץ גלעד, כביש 672, ליד סימן ק"מ 13. חונים ברחבה הגדולה שממערב לכביש.
כדי להגיע לגבעה יש לחצות בזהירות את כביש 672 מזרחה ולצעוד בשביל המסומן אל חורשת האורנים, מהלך כ-150 מטר. קק"ל הציבה שילוט בגבעה והכשירה בה שביל טיול מעגלי, המאפשר לשוטט באתר בנוחיות.
השביל מטפס במדרגות עץ, בשולי היער הנטוע, וחודר אחר כך אל תוככי החורשה. הרקפות מציצות מכל פינה אם כי בעבר הפריחה הייתה מרשימה יותר. אחר כך השביל חוצה את החורשה, ויורד מן הגבעה בצדה השני. חוזרים לרכב בדרך העפר שלמרגלות הגבעה.
מטיילים המתקשים בטיפוס יכולים לוותר על קטע ההעפלה במדרגות, וליהנות מפריחת הרקפות גם מדרך העפר שלמרגלות הגבעה.
עלון מידע: מוקדי פריחה בפארק רמת מנשה