סטף

שביל הבעל בסטף - מטע תאנים. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קקל
שביל הבעל בסטף - מטע תאנים. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

בפאתיה המערביים של ירושלים, לא הרחק מעין כרם, צונח מדרון ירוק אל נחל שורק. שני המעיינות הנובעים בו משקים חלקות שלחין קטנות, זכר לתרבות נושנה בת אלפי שנים, שכמעט ואבדה מן העולם. כאן מגדלים, ממש כמו בימי המקרא, גני ירק שמקבלים את מימיהם בתעלות מים ובוסתנים של עצי פרי ארצישראליים - זית, גפן, תאנה, שקד ורימון - המעניקים לנוף מראה ירוק ורענן במשך כל ימות השנה. זהו סטף. פינת חמד נסתרת, שכמו עצרה את הזמן מלכת. פיתוח אתר סטף נעשה בסיוע ידידי קק"ל בשווייץ.

תעודת זהות

  • איך להגיע

    לסטף אפשר להגיע בשלוש דרכים:
    1. מכביש תל אביב ירושלים (כביש 1) פונים דרומה במחלף הראל. נוסעים בכביש 3965 דרך מעוז ציון לכיוון קיבוץ צובה (כביש מס' 3965) ומגיעים למעגל התנועה שבצומת סטף. מהמעגל מובילה דרך סלולה וקצרה לרחבת החניה העליונה.
    2. כביש 395 יוצא מעין כרם ועולה למעגל התנועה של סטף.
    3. אפשר להגיע למעגל התנועה של סטף באותו כביש (395) מצומת אשתאול.

    Waze סטף – החניה העליונה

  • עלות כניסה

    הכניסה לאתר אינה כרוכה בתשלום.
  • מרחב-

    מרכז
  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    ההר וירושלים
  • אתרים מיוחדים בפארק-

    עין סטף, חלקות שולחין, בוסתן עצי ארץ ישראל, עין חנדק.
  • אתרים נוספים בסביבה-

    קיבוץ צובה, עין כרם, אשתאול, רמת רזיאל, נחל שורק.
  • סוג חניון-

    חניונים מונגשים,חניוני לינת לילה,חניוני פיקניק
  • תחומי עניין-

    מסלולי הליכה,מצפורים,ארכיאולוגיה

הודעות למטיילים

דרך נחל שורק מהחניה התחתונה של הסטף ועד למתקן טיהור שפכים סגורה עד להודעה חדשה בשל עבודות בניית בריכת הוויסות.

קצת היסטוריה

מחקר ארכיאולוגי מראה שהתיישבות בסטף החלה כבר בתקופה הכלקוליתית, לפני כ-6,000 שנה. בניית מדרגות חקלאיות החלה כנראה כבר בתקופת הברונזה הקדומה, לפני כ-4,500 שנה. המקום הגיע לשיאו ולתפארתו בתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית ואף בתקופה האסלאמית הקדומה (מאה 1 לפנה"ס-מאה 8 לספירה לפחות). מאוחר יותר התקיימו כאן יישובים כפריים קטנים. האחרון שבהם, הכפר הערבי סטף, ננטש במלחמת העצמאות והותיר אחריו שתי בריכות אגירת מים, מדרגות חקלאיות (טראסות) ובתים שחרבו במשך הזמן.

בשנת 1949, על שרידי הכפר, נוסד מושב ביכורה. לאחר זמן קצר נטשו המתיישבים את המקום. עם הזמן התמוטטו קירות התמך ומפולות עפר כיסו את שתי בריכות האגירה ואת התעלות שהוליכו אליהן את מי המעיינות. בשנות ה-50 שימש המקום שדה אימונים ללוחמי יחידה 101 וחטיבת הצנחנים.
שביל הבעל, עין סטף. צילום: עדי טנא נתן, קק"ל
עין סטף. צילום: עדי טנא נתן, קק"ל

שחזור החקלאות העתיקה בסטף

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החלה קרן קימת לישראל לשחזר את מערך המדרגות החקלאיות בסטף. אנשי קק"ל שיקמו את שתי בריכות האגירה של שני המעיינות - עין סטף ועין ביכורה, שיפצו את הטרסות וחפרו מחדש את תעלות ההשקייה שמובילות מים מהבריכות אל החלקות.

בזכות פעולות אלה יכולים המטיילים לחוות ולהבין את האופן שבו עיבדו בימי קדם מדרונות הררים ולהכיר מושגים כגון מעיין חתום, חקלאות שלחין וחקלאות בעל. קק"ל מקיימת בסטף מפעל יחיד במינו בישראל  המכונה "בוסתנוף" - חלקות קרקע קטנות בתשלום סמלי העומדות לרשות אנשים שמעוניינים לעבד אותן בשעותיהם הפנויות ולהגשים הלכה למעשה את הפסוק "איש תחת גפנו ותחת תאנתו".

קק"ל פיתחה וסימנה בסטף מסלולי טיול מסומנים שעוברים בין הבוסתנים וליד חלקות השלחין ובין מתקנים חקלאיים כגון שומרות וגִתות. השבילים מסומנים בשטח בעמודי עץ שעליהם חיצים בצבעים שונים, צבע מיוחד לכל מסלול.

עיזוק וסיקול

המתיישבים בהרי ירושלים לדורותיהם נאלצו לגדל גידולים חקלאיים במדרונות טרשיים, שנחשפו לאחר בירוא החורש הטבעי. רמז לכך נמצא בין פסוקי התנ"ך: "עלה לך היערה וביראת לך שם..." (יהושע י"ז 15).

המתיישבים השקיעו עמל רב בעיזוק (עקירת הטרשים) ובסיקול – סילוק האבנים אל שולי מדרגות סלע טבעיות. מהאבנים הללו בנו קירות תמך לשכבת אדמה פורייה שהובאה לשטח. אלה הן המדרגות החקלאיות, המכונות בלועזית טראסות, מלשון טֶרָה - אדמה בלטינית. מעודפי האבן שנותרו מהעיזוק ומהסיקול נבנו שומרות - מגדלים לשמירה על היבול.

גן נעול, מעיין חתום

בשל מחסור במקורות מים, שימשו רוב המדרגות החקלאיות בהרי ירושלים לגידול מטעי בעל - גפן, זית, תאנה ורימון. במקומות המעטים שבהם נבעו מעיינות, נבנו טרסות, שיצרו חלקות גדולות יחסית ומפולסות. בחלקות השלחין האלה גידלו גידולים שונים בהשקיה במשך כל ימות השנה.

המעיינות בהרי ירושלים דלים ואינם שופעים מים. הקדמונים הגבירו את ספיקת המים באמצעות נקבות שנחצבו אל תוך השכבה שנושאת את המים (אקוויפר). במעיינות אחדים עומד אורך הנקבות על עשרות מטרים. השיטה הייתה לבנות ליד כל מעיין בריכת אגירה לקליטת המים ולהוביל בתעלות את המים שנאספו אל החלקות שבמדרגים. כך נוצרו מעיינות הנקבה, שהן חלק בלתי נפרד ממערכות המדרגות של הרי יהודה. הווי חיים זה מתואר באחד מפסוקי שיר השירים: "גן נעול אחותי כלה גן נעול מעיין חתום" (שיר השירים ד 12).

בדרך כלל נבנו בתי התושבים מעל למעיינות, כדי שלא לתפוס שטח שאפשר להוביל אליו מים בכוח הכבידה.

לפני שיוצאים לדרך

בסטף סומנו כמה מסלולי טיול, המעניקים מגוון אפשרויות לטיולים רגליים. המסלולים מסומנים בשטח בעמודי עץ ובהם חצים צבעוניים וסימון שבילים תואם, המכוונים לתוואי המסלול. אחד המסלולים חופף לתוואי שביל ישראל. באתר זה נתאר שני מסלולים: שביל הכפר ושביל הבעל.


רחבות חניה

בסטף יש 3 רחבות חניה.

חניה עליונה - מתחם חניה גדול לרכבים פרטיים ולאוטובוסים. במתחם החניה מס' שולחנות פיקניק, שירותים, מי שתייה, פינת מתקני כושר לזכרה של סגן הילה בצלאלי ופינת ישיבה מאבן. על קוו הנוף טיילת קצרה נגישה שמובילה לתצפית מרהיבה על נחל שורק והרי ירושלים. במתחם החניה מוקם, בימים אלה, מוקד יער סטף. המוקד יהווה נקודת התכנסות, יספק מידע על קק"ל ועל אתר סטף ויהווה נקודת יציאה לטיולים רגליים באתר. במוקד יהיו שירותים ושירותי הסעדה.

חניה תיכונה – רחבה ובה כ-90 מקומות חניה לרכב פרטי בלבד. גישה בדרך סלולה מהרחבה העליונה.

חניה תחתונה – רחבה גדולה בצד נחל שורק, נגישה לאוטובוסים. גישה מכביש 386, כ-3 ק"מ ממערב למעגל התנועה שליד עין כרם.
שביל השומרות. צילום: בלה נודלמן, קק"ל
לב הכפר. צילום: בלה נודלמן, קק"ל

כללי התנהגות

  1. סטף הוא אתר לשחזור חקלאות הררית קדומה. המקום מיועד לטיול בלבד. כללי ההתנהגות הבאים נועדו לשמור על אופי המקום ועל הנאת המטיילים.
  2. לינה, פיקניק והדלקת אש ומנגל אסורים באתר המעיינות. אין לקיים במקום אירועים ולא להשתמש בגנרטור ובאמצעי תאורה והגברה.
  3. שתיית מי המעיינות, הרחצה והקפיצה אליהם אסורות בהחלט.
  4. השבילים הרריים ותלולים ומיועדים למיטיבי לכת. הינכם מתבקשים לטייל בהם במשנה זהירות. יש לנוע בשבילים המסומנים בלבד.
  5. לאחר גשם קיימת סכנת החלקה.
  6. הכניסה לשטחים המעובדים אסורה.
  7. לביקור בנקבות המעיינות יש להצטייד בפנס (לא בנרות) ולנעליים להליכה במים, בעלות כושר אחיזה טוב.

מסלולי הליכה

נקודת מוצא: חניה עליונה, ליד מוקד היער של קק"ל.
נקודת סיום: חניה תחתונה. לדאוג לרכב מאסף בסיום המסלול.
אורך המסלול: כ־2 ק"מ לרחבת החניה התחתונה.
צבע סימון: ירוק וסימון שביל ישראל.
אופי המסלול: המסלול אינו מעגלי. אפשר להופכו למעגלי אם שבים מעין סטף בשביל השומרות לרחבת החניה העליונה (סימון אדום).

שביל הכפר עובר בעין ביכורה ובעין סטף, שני המעיינות של אתר סטף, שמימיהם נאספים לבריכות עתיקות. הנופים – נופי בוסתנים וערוגות שלחין, כמיטב החקלאות המסורתית של הרי ירושלים, שהתקיימה כאן במשך אלפי שנים. 
לתיאור המפורט של שביל הכפר הקליקו כאן.

תמונה: אבי וסרמן, ארכיון הצילומים של קק"ל
תמונה: אבי וסרמן, ארכיון הצילומים של קק"ל

נקודת מוצא: חניה עליונה, ליד מוקד היער של קק"ל.
נקודת סיום: חניה תחתונה.
אורך המסלול: כ-3 ק"מ.
צבע סימון: כחול.
אופי המסלול: חד-כיווני.
הערה: יש לדאוג לרכב מאסף. אפשר ליצור מסלול מעגלי, קצר יותר, שמתחיל ומסתיים בחניה התיכונה.

שביל הבעל מתמקד באוסף זני עצי הפרי הנדירים של אתר סטף. וכאן הם נשמרים כמאגר גנים לדורות הבאים. עשרות זני גפן, תאנה, רימון וזית נאספו לכאן מרחבי הארץ. השביל עובר גם דרך חורש קטן על עצי אלון מצוי גדולים ולצדו גת עתיקה.
לתיאור מפורט של שביל הבעל הקליקו כאן.

חורשת האלונים העתיקים. צילום: עדי טנא נתן, קק"ל
חורשת האלונים העתיקים. צילום: עדי טנא נתן, קק"ל

פורסם ביולי 2023

שביל השומרות עובר בין כרמי זיתים הגדלים בעל ומבקר גם בעין ביכורה, בחלקות השלחין ובעין סטף. לצד השביל שחזרה קק"ל שומרה בנויה אבן, מבנה אופייני לחקלאות ההררית המסורתית. 

הוראות הגעה

מכביש תל אביב ירושלים (כביש מס' 1) פונים דרומה במחלף הראל וממשיכים דרך מעוז ציון לכיוון קיבוץ צובה (כביש מס' 3965). הפנייה לסטף נמצאת במעגל התנועה שלפני הקיבוץ. נוסעים כ-400 מ' ומגיעים לחניה העליונה.

סיפור דרך: השביל הרגלי

אורך המסלול: 2.2 ק"מ.  
משך הטיול: שעה וחצי עד שעתיים.  
נקודת מוצא: סטף – החניה העליונה.
נקודת סיום: סטף – החניה התיכונה.
נקודת סיום נוספת: חניה תחתונה (לצד כביש 386, מתאימה לאוטובוס). תוספת של כחצי קילומטר במורד.

שביל השומרות מסומן בצבע אדום.

יש לדאוג לרכב מאסף בסוף המסלול, או לשוב לנקודת המוצא במעלה שביל הכפר, מהלך כקילומטר (סימון ירוק וסימון שביל ישראל). 

תחילת השביל משותפת לשביל השומרות ולשביל הכפר (סימון ירוק). מרחבת החניה העליונה, ליד מוקד יער סטף, שנבנה בימים אלה (2023). יורדים בגרם מדרגות קצר אל רחבה ובה ספסלים למנוחה ועצי בוסתן. כאן גם נמצאת תחנה של שביל ישראל ובה מפת השביל והסברים ל"שביליסטים" הצועדים בשביל ישראל כולו.  בקצה הקטע הסלול מתפצל השביל לשניים. נצעד לפנים בשביל מסומן ירוק (השביל המסומן כחול ופונה ימינה הוא שביל הבעל).

מעט הלאה, לאחר חציית הדרך הסלולה היורדת לחניה התיכונה של הסטף, נגיע לראש שביל הכפר. נצעד בו כ-200 מ' ונגיע שוב לצומת שבילים. מסלול השומרות (סימון אדום) פונה שמאלה, בין חלקות עצי זית שמעבדת קק"ל. השביל תלול מעט ועובר בין שני קירות בנויים. ליד עצי אורן גדולים נמצאת נקודת תצפית מרשימה על נחל שורק.

השביל ממשיך בדרכו מערבה. בעיקול ימינה יורדים בגיא צר, בין שני קירות, ומתגברים על מצוקי סלע קטנים. ממשיכים עוד בין עצי זית ומגיעים לשומרה הרוסה בחלקה (אין להיכנס לשומרה!). מכאן השביל מנצל מחשוף סלע ומעניק עוד תצפיות יפות על נחל שורק. זהו שביל עתיק שבו צעדו תושבי סטף לדורותיהם בדרך לחלקות העיבוד שלהם. באמצע השביל נוכל להתפנות לתצפית גיאולוגית.

כחצי קילומטר מהשומרה מסתעף דרומה שביל מסומן שחור, המוביל לעין חנדק. שביל השומרות ממשיך בדרכו ומתלכד עם שביל השלחין המגיע לעין ביכורה, חלקות השלחין של סטף ועין סטף. השביל ומסתיים ברחבת החניה התיכונה.

קבוצות המתנייעות באוטובוס יסיימו את הטיול בשביל היורד מעין סטף לחניה התחתונה, מקום שבו יכולים אוטובוסים לחנות.  

אבני דרך במסלול

מוקד יער סטף
בחניה העליונה, בנקודת תצפית מרהיבה, נמצא מוקד יער סטף. המבנה, שמתוכנן להיפתח באפריל 2025, נבנה על פי עקרונות הבנייה הירוקה ויעניק למטיילים מידע עשיר על עברו של האתר, מושגים בחקלאות ההררית המסורתית והמלצות לטיולים. במבנה יפעל בית קפה ויש בו שירותים ומים לרווחת המטיילים.
ליד מוקד היער נמצא גן מתקני ספורט לזכרה של סגן הילה בצלאלי, שנהרגה בשנת 2012 בהר הרצל בעת החזרות לקראת יום הזיכרון של אותה שנה.

ראש שביל הכפר
השביל ההיסטורי הזה קישר בעבר בין הכפר צובה לכפר סטף. השביל נראה כמעין "רחוב" התחום בגדר אבן נמוכה משני צדדיו. הגדר נועדה לסמן את החלקות ולמנוע כניסה של עדרים למטעים. משני הצדדים צומחים בעיקר עצי זית ושקד.

תצפית על נחל שורק
האורנים הגדולים שבמקום מעניקים צל ומזמינים לצפות בנוף. הערוץ העמוק של נחל שורק נראה מכאן היטב בתחתית המדרון. במדרון ממול נראים מושב אבן ספיר ובית חולים "הדסה" עין כרם. מעליהם מתנשא רכס שלמון, ועליו המושבים אורה ועמינדב. קק"ל נטעה ברכס את יער עמינדב ובראשו נמצא אתר ההנצחה המרשים יד קנדי.

נחל שורק הוא הארוך ביותר בהרי ירושלים. אורכו כ-70 ק"מ. הנחל מתחיל את דרכו ליד רמאללה, חוצה את הרי ירושלים בסדרה מרשימה ביותר של נפתולים ארוכים, יוצא לשפלת יהודה ליד בית שמש ונשפך לים ליד פלמחים.

גיא צר
הגיאיות וערוצי הזרימה במדרונות ההר יצרו בעיות קשות למגדלים, משום שהיו נתונים כל העת לסחיפה ולהרס הטרסות של החלקות המעובדות. כדי למנוע זאת נאלצו האיכרים לתחום את ערוץ הזרימה בקירות הבנויות אבנים גדולות, שעומדות בלחץ המים, תומכות בגדות הערוץ ומונעות את סחיפתן. עצי הזית הנטועים בשולי הערוץ נהנים מאספקת מים גדולה יחסית לחבריהם המרוחקים ממנו.

שומרה משוחזרת
השומרה היא מבנה אבן בגובה 2.7 מ', שזכה לשימור בידי אנשי קק"ל. המבנה כולל חדר אחד ועל גגו סוכה, מקום טוב למנוחה ולתצפית על החלקות המעובדות שמסביב. השומרה שימשה למגורים עונתיים מחוץ לכפר, בעיקר בעונת אסיף היבול, או בעונות בוערות אחרות. בשל עובי קירותיה נשמרה בה טמפרטורה נמוכה גם בקיץ ולכן שמרו בה יבולים עד לשיווקם וגם ציוד וכלים שהמעבדים נזקקו להם. השומרה חרבה בחלקה ורק בסיסה נותר בשטח. אין לעלות על השומרה בשום פנים ואופן משום שהיא עלולה לקרוס!

השביל העתיק
מהשומרה ממשיך השביל  בקו גובה אחיד, המעניק תצפיות על נחל שורק. בשביל זה צעדו תושבי הכפר הנטוש סטף לחלקותיהם. השביל מנצל מדרגה טבעית  בסלע, שנוצרה בשכבת חוואר רך המונח על סלע דולומיט קשה. חילופין אלה של סלעים אופייניים לתצורות הסלע בהרי יהודה.
תצפית גיאולוגית

אפשר לעצור לאורך השביל העתיק ולהתבונן בסביבה. רוב הסלעים באזור סטף שייכים לתצורת סלע הקרויה תצורת שורק. תצורה זו מאופיינת בשכבות של דולומיט וחוואר לסירוגין. סלעי הדולומיט האפורים והקשים יוצרים נוף מצוקי ואילו סלעי החוואר רכים והם שנוחים לעיבוד. שביל השומרות מנצל בקטע זה מדרגת דולומיט. המגדלים ניצלו את המצוקים הקשים כדי לבנות עליהם מדרגות, שמאחוריהן הצטברה קרקע חקלאית. מדרון סטף היה מעובד באינטנסיביות.

עין ביכורה
עין ביכורה (עין א-שרקייה) הוא אחד המעיינות השופעים בהרי ירושלים, אך בכל זאת הוא נחשב למעיין דל יחסית. כדי להפיק את המיטב ממה שהטבע העניק למקום, נקטו תושבי סטף לדורותיהם שתי דרכי פעולה: ראשית, הם בנו תעלה לאורך השכבה נושאת המים. מאוחר יותר, במפעל בנייה ענק, כיסו את התעלה ויצרו נקבה חשוכה. קיר האבן העצום שבחזית הנקבה, המסתיר את הנביעה, הוא חלק מאותו מפעל בנייה. ושנית, למרגלות המעיין, הם בנו בריכת אגירה. בשעות הלילה נאספו המים בבריכה וביום אפשר היה להפנותם לחלקות השלחין.

ממצא מעניין התגלה בדופן הבריכה בדמותן של חוליות חרס שיצרו חללים עגולים. הסברה היא שחוליות החרס האלה הודבקו לדפנות הבריכות בתקופה הרומית ושימשו קִנים לרבייה של דגי מאכל שגידלו התושבים,  תוספת נאה לתפריט.

מי עין ביכורה נאספים לבריכה גדולה. גרם מדרגות, לצד הבריכה, יורד אל הנקבה שמאחוריה. הנקבה גבוהה ואפשר לצעוד בתוכה בקומה זקופה. חובה להצטייד בפנס, שכן הנקבה חשוכה לגמרי. יש לצעוד בזהירות רבה ולהתגבר על מדרגות טבעיות וזולגות מים עד שמגיעים למערת הנביעה. המים נובעים מהקירות, וחדי עין אף יזהו כאן זקיפים ונטיפים קטנים.

המעיין עבר שיקום בקנה מידה נרחב ובמהלכו שוקם וחוזק קיר תמיכה גדול בתוך מערת הנביעה.

עין סטף
עין סטף (עין אל-בלד) היה המעיין המרכזי בכפר סטף. תושבי המקום בנו מבנה מעל לשכבה נושאת המים, בדומה לעין ביכורה, ויצרו מנהרה שאורכה כ-15 מ' ולמרגלותיה בריכה גדולה. המנהרה מוסיפה לחוויית הטיול. אפשר להיכנס אליה ממערת המעיין, הנמצאת במדרגה שמעל הבריכה, ולצאת בהליכה שפופה "עם המים" אל שפת הבריכה. יש להצטייד להרפתקה הזו בנעליים להליכה במים ובפנסים.

לקריאה נוספת והעשרה

סטף ומוסטפות
במדרגה שמעל המעיין נמצאים שרידי הכפר הערבי סטף, ששכן כאן עד 1948. השם סטף אינו ידוע במקורותינו הקדומים. בפעם הראשונה אנו נתקלים בשם הזה בכתב הקדש מוסלמי מהתקופה הממלוכית שהתגלה בעין כרם. ייתכן שמקור המילה בשורש ס.ט.פ שנזכר במשנה: "כל בנות שקמה פטורות חוץ מן המוסטפות" (דמאי א' א'). נראה כי הכוונה ליצירת חריצים בפירות התאנה והשקמה כדי להקדים את הבשלתם. פרי מסוג זה, שהבשיל מוקדם, מכונה ביכורה (או בַּכּורה), וזהו המקור לשמו של המעיין השני שבאתר.

שביל השומרות. צילום: גידי בשן, קק"ל
צילום: גידי בשן, קק"ל

פורסם ביולי 2023

השביל הקצר עובר בלב ליבו  של אתר סטף ומבקר בשני המעיינות הנובעים במקום. קק"ל משחזרת בסטף שיטות עיבוד וניצול מים שהיו מקובלות בהרי ירושלים לפני מאות ואלפי שנים.

הוראות הגעה

מכביש תל אביב ירושלים (כביש מס' 1) פונים דרומה במחלף הראל וממשיכים דרך מעוז ציון לכיוון קיבוץ צובה (כביש מס' 3965). הפנייה לסטף נמצאת במעגל התנועה שלפני הקיבוץ. נוסעים כ-400 מ', מגיעים לחניה העליונה של סטף וממשיכים במורד הדרך הסלולה עד לחניה התחתונה.

סיפור דרך: השביל הרגלי

אופי השביל: מסלול מעגלי מתאים למשפחות.
אורך המסלול: כחצי קילומטר. 
משך הטיול: חצי שעה עד שעתיים. 
 
מרחבת החניה התיכונה יורדים היישר לעין סטף. השביל עובר בין שרידי הכפר הערבי סטף וליד כרם גפנים, מגיע לעין ביכורה ולערוגות השלחין ושב לרחבת החניה התיכונה דרך בוסתן עצי פרי. 

אבני דרך במסלול

מוקד יער סטף
בחניה העליונה, בנקודת תצפית מרהיבה, נמצא מוקד יער סטף. המבנה, שמתוכנן להיפתח באפריל 2025, נבנה על פי עקרונות הבנייה הירוקה ויעניק למטיילים מידע עשיר על עברו של האתר, מושגים בחקלאות ההררית המסורתית והמלצות לטיולים. במבנה יפעל בית קפה ויש בו שירותים ומים לרווחת המטיילים.
ליד מוקד היער נמצא גן מתקני ספורט לזכרה של סגן הילה בצלאלי, שנהרגה בשנת 2012 בהר הרצל בעת החזרות לקראת יום הזיכרון של אותה שנה.

עין סטף

עין סטף (עין אל-בלד) היה המעיין המרכזי בכפר סטף, ששכן כאן עד שנת 1948. המעיין נובע מתוך מערה ומימיו זורמים במנהרה צרה שאורכה כ-15 מ'. אפשר להיכנס למנהרה במערת המעיין, הנמצאת במדרגה שמעל הבריכה, ולצאת בהליכה שפופה "עם המים" אל שפת בריכת האיגום של המעיין. להרפתקה זו יש להצטייד בנעליים להליכה במים ובפנסים.

השם סטף אינו ידוע במקורותינו הקדומים. בפעם הראשונה אנו נתקלים בשם הזה בכתב הקדש מוסלמי מהתקופה הממלוכית שהתגלה בעין כרם. ייתכן שמקור המילה בשורש ס.ט.פ שנזכר במשנה: "כל בנות שקמה פטורות חוץ מן המוסטפות" (דמאי א' א'). נראה כי הכוונה ליצירת חריצים בפירות התאנה והשקמה כדי להקדים את הבשלתם. פרי מסוג זה, שהבשיל מוקדם, מכונה ביכורה (או בַּכּורה), וזהו המקור לשמו של המעיין השני שבאתר.

שרידי הכפר סטף
חלק שרידי הכפר, שהתקיים כאן עד מלחמת העצמאות, נמצאים במדרגה שמעל המעיין. הבתים נבנו מעל למצוקי סלע, או למרגלותיהם, כדי שלא "לבזבז" קרקע שניתנת לעיבוד.

כרם
אנשי קק"ל מגדלים את הכרם כדי להמחיש גידול מסורתי של גפנים ולהמחיש צורות שונות של הדליה (הרמת ענפים). לדלות פירושו לשאוב מים, או להעלות. מגדלי הגפנים נהגו להדלות את ענפי הגפן כדי שלא ישתרעו על הקרקע ולהפחית את החשיפה למזיקים ולמחלות. הדליית ענפיי הגפן גם הקלה על מלאכת הגיזום והבציר. גפן שענפיה נותרים סרוחים על הקרקע מכונה במקורות רוגלית.   

עין ביכורה
עין ביכורה (עין א-שרקייה) הוא אחד המעיינות השופעים בהרי ירושלים, אך בכל זאת  נחשב למעיין דל יחסית. כדי להפיק את המיטב ממה שהטבע העניק למקום, בנו תושבי סטף לדורותיהם תעלה לאורך השכבה נושאת המים. מאוחר יותר, במפעל בנייה ענק, כיסו את התעלה ויצרו נקבה חשוכה. קיר האבן העצום שבחזית הנקבה, המסתיר את הנביעה, הוא חלק מאותו מפעל בנייה.

מי המעיין נאספים לבריכה גדולה. גרם מדרגות, לצד הבריכה, יורד אל הנקבה שמאחוריה. הנקבה גבוהה ואפשר לצעוד בתוכה בקומה זקופה. חובה להצטייד בפנס, שכן הנקבה חשוכה לגמרי. יש לצעוד בזהירות רבה ולהתגבר על מדרגות טבעיות וזולגות מים עד שמגיעים למערת הנביעה.

המים נובעים מהקירות, וחדי עין אף יזהו כאן זקיפים ונטיפים קטנים.
בדופן הבריכה נמצאו חוליות חרס שיצרו חללים עגולים. הסברה היא שחוליות החרס האלה הודבקו לדפנות הבריכות בתקופה הרומית ושימשו קִינים לרבייה של דגי מאכל שגידלו התושבים. 

המעיין עבר שיקום בקנה מידה נרחב ובמהלכו שוקם וחוזק קיר תמיכה גדול בתוך מערת הנביעה.

ערוגות שלחין
ליד עין ביכורה נראות ערוגות השלחין במלוא תפארתן. זהו גן ירק המעובד ומושקה בשיטות מסורתיות, באמצעות תעלות שמושכות את מימיהן מבריכות המעיינות. חלק ניכר מעבודות הגן נעשה בכלים ידניים. בזכות מי המעיינות, הנובעים כל השנה, אפשר היה לגדל בסטף שלושה מחזורי ירקות בשנה ולעיתים אף יותר.

במעיינות סטף אין די מים כדי להשקות את כל אדמות סטף. בשטחים שאינם זוכים להשקיה גידלו גידולי בעל, שאינם זקוקים להשקיה, כגון עצי זית, תאנה וגפן.

בוסתן עצי ארץ ישראל
הבוסתן מציג מבחר של מיני עצי הפרי המסורתיים שנהגו לגדל באזור ההררי של ארץ ישראל. עם עצים אלה נמנים זית, חרוב, שקד, משמש ובוטנה (פיסטוק). לאלה מצטרפים זני גפנים. עוד צומחים בבוסתן עצי פרי שזקוקים להשקיה ובהם אגוז מלך, תאנה ואתרוג. עצים אלה זוכים לאספקת מים מתעלה הבאה ממעיין סטף. העצים שבבוסתן הם מדגם מייצג של אוסף עצי הפרי הגדול שצומח בסטף.

הבוסתן מוקף קירות אבן אינו פתוח לביקורים, אך אפשר להציץ לתוכו ולהתרשם ממנו.

לקריאה נוספת והעשרה

מעיינות הרי ירושלים
המעיינות בהרי יהודה מתאפיינים בספיקה דלה. אלה הם מעיינות שכבה קטנים שמקור מימיהם הם הגשמים היורדים באזור. מי הגשם מחלחלים באדמה ובסלעים הסדוקים עד שהם מגיעים לשכבת סלע אטימה. כאשר השכבה הזו נחשפת, בדרך כלל בגלל שערוץ עמוק התחתר בה, פורצים המים לאוויר העולם. מכיוון שהאזור הקולט מים קטן, כך גם שפיעת המעיינות קטנה.

במצבם הראשוני המעיינות נבעו מתוך מערות, או מחשופי סלע. כדי לרכז את המים הנובעים ולהגביר את ספיקות המעיינות, נהגו התושבים הקדמונים לחצוב לתוך השכבה נושאת המים. מדי פעם בפעם העמיקו עוד את החציבה, לעיתים עד כדי יצירת נקבה שאורכה עשרות מטרים. במעיינות סטף נחצבו מערות הנביעה בלבד ואילו הנקבות נבנו באבן כמנהרות הנחבאות מתחת לטרסה גדולה, שנבנתה מעל מקור המים. בשל השפיעה הדלה, נבנתה בריכה ליד כל נביעה. בלילות מילאו הנביעות את הבריכות בשעות היום הוליכו את המים מהבריכות לחלקות הירק.

חלוקת המים
מי המעיינות היו רכושם המשותף של תושבי בכפר. על חלוקת המים לחלקות השונות נהגו לעיתים למנות אדם שהיה נאמן על התושבים. הממונה הוא שפתח את הפקק שבתחתית בריכת האיגום, שהיה עשוי בדרך כלל סמרטוט טבול בבוץ. לרשות הנאמן עמד מקל מסומן בשנתות ועל פי מדידת מפלס המים בבריכה הוא ידע לחלק את המים בהגינות.

"ברגלך השקית"
מי המעיינות מוזרמים לחלקות בתעלות. לאחר שחלקה רוותה מים, עורמים מעט אדמה בפתח התעלה המובילה אליה ומפנים את המים לחלקה אחרת. אפשר לעשות זאת במעדר, או אף בבעיטה קלה. ייתכן שהפסוק "והשקית ברגלך כגן הירק" (דברים י"א 10) מתאר את האופן שבו ויסתו את המים לחלקות.   

הכרם. צילום: בלה נודלמן, קק"ל
הכרם. צילום: בלה נודלמן, קק"ל

פורסם ביולי 2023

שביל סובב הר איתן, שביל הבריאות", עובר ברובו בדרך עפר רחבה. השביל חושף להולכים בו את הנופים היפים של הרי ירושלים ויש המנצלים אותו להליכת בריאות ולרכיבה באופניים

הוראות הגעה

מכביש תל אביב ירושלים (כביש מס' 1) פונים דרומה במחלף הראל וממשיכים דרך מעוז ציון לכיוון קיבוץ צובה (כביש מס' 3965). הפנייה לסטף נמצאת במעגל התנועה שלפני הקיבוץ. נוסעים כ-400 מ' ומגיעים לחניה העליונה.

סיפור דרך

אופי המסלול: מסלול מעגלי נוח, רובו בדרך עפר שאורכה כ-8 ק"מ. לאורך הדרך הציבה קק"ל סימוני ק"מ. 
משך הטיול: כשעתיים.  
נקודת מוצא וסיום: סטף – החניה העליונה.
הערה 1: השביל משמש גם רוכבי אופניים ומתאים לרוכבים מתחילים.
לרוכבי האופניים: מסלול מעגלי בדרך עפר כבושה. הפרשי גובה מתונים יחסית. מתאים לכל המשפחה. ילדים שאינם מורגלים ברכיבה ובהליכה עלולים להתקשות במעלות, הגם שאינם תלולים במיוחד.
הערה 2: חלק מהדרך אינו מיועד לכלי רכב ממונעים. באמצע הדרך, בערך, נמצא מחסום החוסם את המעבר למכוניות. 

בקצה המערבי של רחבת החניה העליונה נמצא צומת דרכים. פונים ימינה (שמאלה – לחניון לילה הר איתן), לכיוון כביש 395 ומיד שמאלה לדרך המסומנת אדום. כאן נמצא שלט המבואה של קק"ל ולידו, מימין לדרך, חניון קטן ואינטימי – פינת אבידוב שוהם.

הדרך יורדת במתינות במדרון המתנשא מעל נחל צובה, אזור שנפגע קשות בשרפה הגדולה שהשתוללה בהרי ירושלים באוגוסט 2021. במרחק כ-2 ק"מ מהכניסה צומח אלון מצוי גדול, בעלי שני בדים, המעניק צל נדיב. כ-400 מ' משם, במקום שהדרך מתעקלת בעיקול רחב שמאלה, כדאי לעצור לתצפית על הנוף המרהיב.

הלאה משם השביל מתנהל במעלה המדרון ומגיע למחסום ירוק החוסם את הדרך למכוניות. מעט אחרי סימן ק"מ 5 חושף השביל זווית אחרת של הרי ירושלים – רכס עמינדב, מנזר יוחנן במדבר ואזור בית חולים הדסה עין כרם.

בהמשך הדרך סלולה ולאורכה חניונים ופינות מרגוע. כאשר פוגשים שביל מסומן כחול, ליד פינת מרגוע לזכרו של גיא זקהיים, יש לנטוש את הדרך הרחבה ולהמשיך בשביל "הכחול", דבר שימנע מפגש בלתי רצוי עם כלי רכב ממונעים שעשויים להגיע לכאן. השביל עובר ליד כמה עצי זית קשישים, משתלב בקצה העליון של שביל הבעל ושב לנקודת המוצא. 

אבני דרך במסלול

מוקד יער סטף
בחניה העליונה, בנקודת תצפית מרהיבה, נמצא מוקד יער סטף. המבנה, שמתוכנן להיפתח באפריל 2025, נבנה על פי עקרונות הבנייה הירוקה ויעניק למטיילים מידע עשיר על עברו של האתר, מושגים בחקלאות ההררית המסורתית והמלצות לטיולים. במבנה יפעל בית קפה ויש בו שירותים ומים לרווחת המטיילים.
ליד מוקד היער נמצא גן מתקני ספורט לזכרה של סגן הילה בצלאלי, שנהרגה בשנת 2012 בהר הרצל בעת החזרות לקראת יום הזיכרון של אותה שנה.

פינת אבידוב שוהם
אבידוב שוהם, עובד אגף הייעור של קק"ל, יזם מתוקף תפקידו את הקמתם של חניוני הנופש ביערות הקק"ל. החניונים הראשונים שקמו ביוזמתו עיטרו בשנות ה-60 את יער צרעה (יער הנשיא) וזכו לאהדה רבה. בעקבותיהם החלה קק"ל להקים חניונים ברחבי הארץ. הפינה ובה חניון צנוע, נחנכה בשנת 2006, במלאות חמש שנים למותו ובאותה הזדמנת נטעו חבריו ובני משפחתו ליד הפינה כמה עצי בוסתן.

נחל צובה והשרפה הגדולה
ב-15 באוגוסט 2021 פרצה בהרי ירושלים שרפה ענקית שהשתוללה במשך ארבעה ימים וכילתה כ-11,000 דונם, רובם ביער הקדושים וביער סטף וגם בשמורות הטבע המסרק והר טייסים. המדרון שעולה מנחל צובה להר איתן נשרף גם הוא, אך שאר חלקי ההר ניצלו. בזכות קווי חיץ שיצרה קק"ל מראש, לא נגרמו נזקים כבדים לרכוש ולא נרשמו פגיעות בגוף ובנפש.

כחלק מתורת הייעור, קק"ל שואפת שהטבע ישתקם בכוחות עצמו ורק במקומות שבהם אין ברירה אחרת תהיה התערבות פעילה לשיקום היער. במקומות אחדים לצד הדרך אפשר להבחין בהתאוששות מדהימה של עצי אורן קנרי, המסוגלים להתחדש בכוחות עצמם גם לאחר שנשרפו כליל.

השרפה הגדולה כילתה את הצמחייה הטבעית וחשפה טרסות ישנות המכסות שטחים נרחבים. החוקר ד"ר צבי רון מעריך שבתקופות מסוימות כיסו טרסות כחצי משטח הרי ירושלים. הטרסות האלה היו העורף החקלאי של ירושלים ורק בעזרתן אפשר היה לגדל עצי זית וגפנים ללא השקיה באקלים הארץ, המאופיין בקיץ יבש לגמרי וחם. 

נקודת תצפית
בעיקול הדרך הראשון נחשפים הנופים המרהיבים של נחל שורק ההררי, עם הפסגות המתנשאות מעליו. רכס שורק-שלמון, הר גיורה ומושב נס הרים הן כמה מהנקודות להיאחז בהן כדי להתמצא במרחב.

"המחשוף הלח"
מעט לפני סימון ק"מ 3 עוברת הדרך ליד מחשוף סלע. מכיוון שפניו לצפון-מערב, הוא מוגן במשך רוב שעות היום מפני קרינת השמש. בתנאים האלה התבססו כאן כמה פרטים של השרך שערות שולמית, צמח שדורש לחות לקיומו. בחורף ואביב יש כאן פריחה יפה של נרקיסים, כלניות, צבעונים ומינים רבים נוספים, אך גם בראשית הקיץ יש כאן פריחה מרשימה של צמחים כגון פואנית איטלקית בוורוד, צתרה ורודה וגעדה כרתית בוורוד, לוטמית ערבית ופרע קטן עלים בצהוב. 

לקריאה נוספת והעשרה

הר איתן
הר איתן (788 מ') מתנשא מצפון לנחל שורק. במדרונותיו הנמוכים, ליד הנחל, נמצאו בסקר ארכיאולוגי עדויות להתיישבות אדם כבר בתקופה הכלכוליתית, לפני כ-6,000 שנה וכן עדויות לתרבות מדרגות חקלאיות כבר בתקופת הברונזה הקדומה, לפני כ-4,500 שנה. בראש ההר שכן עד מלחמת העצמאות הכפר הערבי חי'רבת א-לוז. בין הכפר הזה וכפר סטף נמצא המקום של שיח' בחטיארי ולידו מעיין קטן בשם זה, שיבש בימינו.

במאי 1950 נעשה ניסיון ליישב את ההר. המתיישבים היו עולים מתימן ויישובם נקרא תחילה אבטח ואחר כך לוזים. היישוב ננטש כשנה וחצי לאחר הקמתו ותושביו עברו להקים את מושב אבן ספיר.

בהר היה המחנה של יחידה 101.  לאחר פירוקה שימש המקום מתקן אימונים של בה"ד 4, שננטש לאחר מלחמת ששת הימים. עתה נמצא באתר המחנה חניון לילה של קק"ל. פרטים נוספים מביא דן גולן, שערך סקירה משלו על הר איתן.   

צילום: גידי בשן, קקל
צילום: גידי בשן, קק"ל

סגולות מי מעיין סטף

זה קורה לפעמים, בדרך כלל בשעה מוקדמת מאוד בבוקר, או בשעת ערב, לאחר שהמטיילים נוטשים את מעיינות סטף ושבים לבתיהם. אישה בהיריון ובן זוגה מגיעים לכאן, כמעט בהסתר, ולוגמים ממי המעיין. יש מסורת, שזה מקרוב באה, הקובע שמי מעיין סטף בורכו בסגולה לשנות את תנוחת הוולד, בעודו בבטן אמו, ממנח עכוז למנח ראש. המסורת מודרנית לגמרי, אבל נראה כי כוחה יפה לא פחות וכנראה שגם לא יותר, ממסורות ותיקות ממנה...

השקדייה פורחת בסטף

סטף הוא אחד המקומות היפים בישראל ליהנות בהם מפריחתו המרהיבה של השקד. בסביבות ט"ו בשבט צובעת הפריחה הלבנה והשופעת של העצים את המדרגות החקלאיות ומוסיפה עוד נופך לטיול במקום. הפריחה של השקד מרשימה במיוחד משום מנהגו של העץ לפרוח עוד לפני שהעלים מלבלבים.
שביל השומרות, עין ביכורה. צילום: בלה נודלמן, קק"ל
עין ביכורה. צילום: בלה נודלמן, קק"ל

הקהילה ושימור הנוף

אתר סטף פתוח למתנדבים המבקשים לתרום לשימור נוף החקלאות המסורתית של הרי ירושלים. אפשרויות הפעילות: ניקיון האתר, שיפוץ ובנייה של טרסות חקלאיות ועבודות שיקום ושימור נוספות בהתאם לצורך.
לפרטים: תחום ההתנדבות בקק"ל, 02-6583425.

משחקי חוויער ביערות קק"ל

רוצים להוסיף עניין לטיול בסטף?
היכנסו למשחק הבריחה הסלולרי "סוד הכרם בסטף" כדי לעזור למר תירוש לפצח את סוד הכרם בסטף ולחזור הביתה בשלום. המשחק משלב ניווט, חידות ומשימות שתצטרכו לבצע בין שבילים יפיפיים הטובלים בחורש. מתחילים כאן
התוכן בעמוד זה עודכן בתאריך: יולי 2023
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.