אבן השבת ורבי יהודה בן בבא
אבן השבת מצויה בשוליו הצפוניים של יער קריית אתא, לא הרחק מחורבת אושה. זהו סלע ובו חרוטה ביוונית כתובת בת 12 אותיות. יש המזהים בה את המילה שבת. היא סימנה, כנראה, את תחום השבת של אושה. לא הרחק מאבן השבת מצויה מערה ובה ציון קברו של רבי יהודה בן בבא, שהוצא להורג על ידי השלטון הרומאי על שהסמיך את תלמידיו לרבנות, למרות האיסור של הרומאים. צומת סומך הקרוב קרוי כך בשל סיפורו של רבי יהודה.
עינות ציפורי
מקבץ המעיינות הגדול והחשוב ביותר בנחל ציפורי, הנובעים כל השנה. המעיינות נמצאים כשני קילומטרים דרומית לעתיקות ציפורי. כביש הגישה למושב ציפורי ולגן הלאומי עובר בסמוך למבנה המעיין שעבר שימור וחישוף. באזור המעיינות היתה, על פי התיעוד ההיסטורי, נקודת הכינוס של צבא הצלבנים טרם צאתם לקרב קרני חיטים (1187).
עינות יפתחאל
נחל יפתחאל, המנקז את בקעת בית נטופה, בולט בצמחיית המים העשירה שבגדותיו: ערבה בוכיה, צפצפה מכסיפה, שנית גדולה, פטל קדוש, עצי תות, ועוד. עינות יפתחאל פורצים בסמוך למפגש עם נחל ציפורי.
עין יבקע
מעיין זה הנקרא גם בפי המקומיים "ראס אל עין" - ראש המעיין או "ראס א-נבע", הוא מעיין איתן. הוא נפוץ גם בשמו "מעיין הסוסים" בשל שימושו בעבר לשטיפת הצאן והסוסים. בריכת המעיין נבנתה כבר בתקופה הרומית ושרידי קירות קדומים בולטים בשוליה. בראשית המאה ה-20 טופלה הבריכה ונבנה בה קיר להרמת מפלס המים על ידי הנזירים הכרמליתים, לצורך הובלת המים באמה לטחנת הנזירים. מעיינותיו של הנחל הפעילו בעבר טחנות קמח רבות, ששרידיהן פזורים לאורך אפיקו. שרידיהן של שתי טחנות קמח מרשימות מעטרים את חלקו המערבי של הנחל: "טחנת הנזירים" וטחנת "גבעת עליל".
טחנת גבעת עליל (מרפוקה)
חנת מרפוקה או תחנת גבעת עליל היא טחנת קמח מהתקופה העותומנית. גם היא, בדומה לטחנת הנזירים, טחנת ארובה וגלגליה נעו בכוח המים. היא נמצאת כ-1,200 מטרים מערבית לטחנת הנזירים. בבסיס המבנה ניכרים שרידים ארכיאולוגיים של טחנת סוכר מהתקופה הצלבנית - ממלוכית.
הנפתול של גבעת עליל
בנופו המתפתל של ערוץ נחל ציפורי בולטת ביופייה תופעת הנפתול ("המאנדר" - ביוונית, מונח גיאוגרפי המציין נפתול בצורת האות היוונית אומגה W) של גבעת עליל. כאן מבצע נחל ציפורי עיקוף צפוני ארוך של גבעת עליל, הבולטת אל עמק הנחל על ידי שלוחה הררית מדרום. דעות הגיאולוגים חלוקות בהסבר כיצד נוצר נפתול נחל זה. הדעה הרווחת היא שבעבר זרם נחל ציפורי היישר מערבה. בשלב מסוים גלש המדרון וסכר את אפיק הזרימה. המים הרבים שגדשו באפיק הנסגר יצרו מעין אגם, עד שמצאו נתיב חדש מצפון, הוא הערוץ הקיים היום.
שביל נחל ציפורי
בסמוך לסיום (או ההתחלה, תלוי מאיזה כיוון באים) דרך הנוף, נמצאת עוד דרך יער יפה שהוכשרה על ידי קק"ל. זהו שביל נחל ציפורי בסמוך להסוללים. השביל סלול באורך של קילומטר אחד ומתאים לטיול רגלי או לרכיבה על אופניים. השביל מוביל למעבה היער ומאפשר בילוי בנוף ירוק ורגוע. קק"ל פיתחה את השביל כך שגם המוגבלים בתנועתם יוכלו להינות מהטיול לאורכו.
השביל מתחיל ביער אלון תבור ובהמשך מפלס דרכו ביער מחטני. אפשר לפגוש בו בשרידי דרך רומית עתיקה, מתקנים חקלאיים עתיקים, מערה ועוד. החזרה לרכב היא מהשביל הסלול שממנו באנו או מדרך העפר הלבנה, המקיפה את היער. אפשר גם להתחיל את הטיול בשמשית. לא הרחק ממקום זה נמצאת ציפורי, החשובה בערי הגליל בימי בית שני והתקופה הרומית. לכאן עברה הסנהדרין ובראשה עמד רבי יהודה הנשיא. בחפירות ציפורי התגלו שרידים רבים: בית כנסת, בית קברות של חכמי ציפורי, קבר רבי יהודה הנשיא, תאטרון, וילות רומיות שבהן רצפות פסיפס יפות ומפעל מים מרשים. אתר ציפורי הוא גן לאומי והכניסה אליו בתשלום.