יחיאל גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1966 והתנדב לחיל הצנחנים. אחרי שהשלים טירונות וקורס צניחה, נשלח לקורס מפקדי כיתות. הוא מונה מפקד כיתה בגדוד צנחנים ובמלחמת ששת הימים לחם בקרבות להבקעת מערכי האויב המבוצרים שבצפון סיני. אחרי השחרור נשלח לעזור למשק הצעיר - עין-זיוון. יחיאל נמשך אחרי האתגר שבהקמת ישוב חדש, באזור שהיה שומם וחרב. הוא נקשר למקום ועזב את בית-השיטה כדי להצטרף כחבר למשק עין -זיוון. הוא היה שותף לעבודה הקשה והמאומצת, הכרוכה בהקמת ישוב חדש, בפיתוח ענפי המשק ובהקמת תשתית להתיישבות בר מת הגולן. יחיאל נטע את המטע הראשון בעין-זיוון, היה מרכז ענף המטעים ונבחר להיות מרכז המשק והאחראי על הביטחון. במלחמת יום הכיפורים הוא השתתף בקרב לטיהור קונייטרה והיה זה קרב שבו נלחם על ביתו, עין-זיוון. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), השתתפה יחידתו בקרב הפריצה של מתחם האויב בצומת "לכסיקון-טרטור", שבאזור "החווה הסינית". בקרב זה, שהכריע את גורל הצליחה, נפגע יחיאל ונהרג. חבריו בקיבוץ עין-זיוון קראו על-שמו את חלקת המטע שהקים ופיתח.