אפשרויות השימוש בגורמים אנטומופתוגניים להדברה ומניעת הנזקים של נובר הענפונים השחור ומזיקי שלד העץ אחרים

דנה מנט, המחלקה למחלות צמחים ועשבים, המכון להגנת הצומח, מרכז וולקני

מזיקי שלד מהווים קבוצה מגוונת של חרקים הכוללת חיפושיות, כולל אמברוזיה, יקרוניות, חדקוניות וברקניות, אך גם עשים ודבוראים. הזחלים הם מחוללי הנזק העיקריים בשלד האילנות. היות שהזחלים נמצאים רוב מהלך התפתחות בתוך הסות או בעומק העצה הם מוגנים מקוטלי חרקים ומהווים אתגר מימשקי. הדברה מבוססת תכשירים סינטטיים מהווה פתרון חלקי אך שאינו בר-קיימא הפוגע בסביבה. הדברה ביולוגית באמצעות פרוקי רגלים טורפים או טפילים לרוב אינה מעשית. הדברה מיקרוביאלית באמצעות שימוש במיקרואורגניזמים אנטומופתוגניים הינה גישה חליפית ראויה לתכשירי הדברה סינטטיים.

עיקר ההתייחסות במסגרת זו תהייה למיני הפטריות האנטומופתוגניות Metarhizium brunneum ו- Beauveria bassiana ולנמטודה האנטומופתוגנית Steinernema carpocapsae. מחקרים קודמים הדגימו את הרגישות הגבוהה של חיפושיות אמברוזיה לפטריות אלו, ואף ניצפו לא אחת נגועות באופן טבעי ב-B. bassiana.

ניסויים שהתבצעו בתנאי מעבדה מבוקרים הדגימו את השפעתן של פטריות אלו על בוגרי מיני Xylosandrus שהתבטאה בפגיעה בהישרדותם, מספר הגלריות שנוצרו הכמות הצאצאים. אולם, עדיין לא נבחנה השפעתן של תכשירי פטריות בניסויי שדה ועל כן לא גובשה גישת הדברה. לעומת זאת, מחקרים רבים בחנו את רגישותן והדברתן של חדקוניות ויקרוניות באמצעות הדברה מיקרוביאלית מבוססת פטריות ונמטודות במעבדה ובשדה. באופן כללי, בניסויי מעבדה נמצא כי כל דרגות החיים של שתי משפחות אלו רגישות לפטריות, אך בעיקר דרגות הזחל רגישות לנמטודות.

ניסויי שדה שנערכו איפשרו לגבש את האסטרטגיה לשימוש מתאים בהיבטים טכניים וביולוגיים כאחת, כגון אופן היישום, דרגת ההתפתחות המשמשת כמטרה ועיתוי היישום. כך למשל גובש ממשק התמודדות ידידותי העושה שימוש בתכשירי פטריות כאמצעי מניעתי ובתכשירי נמטודות כאמצעי תגובתי לאכלוס הראשוני של דקלי תמר בחדקונית הדקל האדומה.

יש לציין כי קיימת חשיבות רבה לזמינותם של תכשירים מסחריים המבוססים על גורמים אנטומופתוגניים אלו, אך גם למיקרואורגניזמים אחרים מקבוצה זו. אך גם כשהתכשיר האנטומופתוגני זמין ויש מידע על רגישות מזיק המטרה, נדרש לגבש אסטרטגית יישום מתאימה להשגת יעילות ההדברה בתנאי שדה.