איתן רכט, אגף אבחון מזיקים, השירותים להגנת הצומח ולביקורת
לנגעי הצמחים הפולשים השפעה כלכלית גדולה על החקלאות בעולם. בישראל, לדוגמא הכנימה הצהובה של הפקאן Monellia caryella התגלתה בארץ בשנות ה-1970 ודרדרה את הפקאן כענף מסחרי בישראל. דוגמא מאוחרת יותר היא עש התפוח המדומה Thaumatotibia leucotreta שהגיע לארץ בשנות ה-1980 וכיום ההתמודדות עם אוכלוסיותיו כרוכה בעלות כלכלית גבוהה למגדלים ולמדינה להבטחת המשך ייצוא פירות הדר לאירופה, שם העש מוגדר כמזיק הסגר.{
חוק הגנת הצומח, שחוקק בישראל כבר ב 1956, גובש על מנת להבטיח מסחר בינלאומי של פירות וירקות טריים וצמחים, למניעת פגיעה כלכלית שעלולה להיגרם בשל מינים פולשים. החוק גם בא להבטיח שימור היכולת המקומית לייצור מזון ושמירה על מגוון הצומח הייחודי.
השירותים להגנת הצומח ולביקורת (PPIS) הוא ארגון המהווה זרוע רגולטורית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר והיא פועלת מתוקפו של חוק זה ובמסגרת האמנה הבינלאומית לאבטחת בריאות הצמח של האו"ם (IPPC). כבר בשלב בקשות היבוא, כל מוצר חדש עובר הליך של הערכת סיכון נגעים (PRA), ועל פיו נקבעות פעולות המדינות המייצאות והן נדרשות לבצע מזעור הסיכון הנובע ממסחר זה.
מעגל הבטחה שני פועל בשלב בו הסחורה נפרקת בנמלי הארץ, שם מפקחי אגף ההסגר מוודאים שאין במשלוחים נגעים או חשד סביר להימצאותם. במקביל הארגון עוסק באיתור מוקדם של נגעים חדשים בארץ ע"י מערכת ניטור ואף פועל להכחדתם.
מספר מיני הנגעים שהתבססו ישראל בעשור האחרון עלה על נתוני העשורים הקודמים. מגמה זו מושפעת מהגברת תנועת הסחר הבינלאומי, ובמידה רבה מהעלייה במגוון דרכים ואמצעים של העברת המוצרים אל תוך ישראל ומציבה בפני הארגון את הצורך להעתיק את ההצלחה בעצירת הנגעים מהיבוא המוסדר אל היבוא הלא מוסדר ולחזק את חילופי המידע ושיתוף עם גופים מקצועיים חיצוניים שיכולים לייעל את העברת המידע ודפוסי העבודה בשטח. פעולות אלה חשיבותן גבוהה מאוד בעת הפעלת אמצעים כנגד נגעים חדשים.
בהרצאה אפרט את פעילות השירותים להגנת הצומח ולביקורת בהקטנת הסיכון הנובע מהמסחר הבינלאומי בצמחים ומוצריהם, ובכלל זה גם את היוזמות באיתור מוקדם של נגעים החודרים אל הארץ ובניסיונות להכחדתם. הפעולות המבוצעות כיום כנגד פסילת ההדר האסייתית Diaphorina citri תובאנה כדוגמא.