מרגרטה וולצ'אק, אגף אקולוגיה, חטיבת מדע, רשות הטבע והגני
החורש והיער הטבעי בחבל הים-תיכוני של ישראל מכסים שטח של כ- 1,500 קמ"ר. השונות בתנאי האקלים, בטופוגרפיה ובסוג הסלע באים לידי ביטוי במגוון טיפוסי חורש ויער הנבדלים במבנה, בדינמיקה ובהרכב של מיני עצים, שיחים, בני שיח, מטפסים וצמחים עשבוניים. כשלושים מינים מהווים את שכבת הצומח המעוצה ברוב החורשים והיערות, ארבעה מינים נכללים ברשימת מיני הצמחים בסכנת הכחדה בישראל.
הרכב מיני עצים שולטים ומלווים, הופעתם והיקף הכיסוי שלהם מהווים ביטוי לתנאי בית הגידול לחיוניות המערכת האקולוגית. לחורש וליער ולעצים המעצבים אותם יש תפקיד מכריע ביצירת קרקע עשירה בחומר אורגני, בנוטריינטים ובמניעת הסחף. חופת העצים הצפופה משפיעה על עושר ומגוון מינים מקבוצות אורגניזמים שונות, למשל מקטינה את עושר מיני הצמחים העשבוניים, מיני החגבאיים, חיפושיות ודבוראיים, אך מגדילה את העושר והמגוון של מיני חסרי חוליות אחרים שוכני קרקע ופטריות, המשתתפים בתהליכי פירוק החומר האורגני. המבנה הכתמי של החורש מאפשר תנאי מחייה למגוון רחב של צמחים ובעלי חיים.
היער והחורש הים-תיכוני נמצאים בתהליכי סוקצסיה מתמידים וחשופים להשפעות האדם והסביבה. מגמת הצמצום ברעיה ובכריתת עצים, שהתעצמה עם קום המדינה, הובילו להתאוששות ושגשוג של החורש והתרחבות כיסוי הצומח באזור הים-תיכוני כולו. קצב הכיסוי שונה בין האזורים ומושפע מכמות המשקעים. עם זאת, קצב ההתרחבות נחלש בשנים האחרונות. החורש הים-תיכוני והעצים הגדלים בו מאוימים מתהליכי הפיתוח ומהשינויים הגלובליים.
בשנים 2017-2020 בוראו 26.6 קמ"ר של שטחי חורש במסגרת תהליכי פיתוח או הפיכתם לשטחים חקלאיים. רצפים של שנים שחונות החריפו את תופעת התייבשות העצים. במקביל נרשמה עלייה בתדירות ובהיקף של שריפות, אשר פוקדות בעיקר שטחי בתה ושיחייה. בשנים 2015-2021 נשרפו כ-20 קמ"ר של שטחי החורש.
עד לשנים האחרונות ההשפעה של מינים פולשים על החורש הים תיכוני בישראל הייתה שולית. התבססותו של נובר הענפונים השחור Xylosandrus compactus היא אות אזהרה. עד היום התגלו 15 מינים של עצי בר ישראליים כפונדקאים של הנובר, מתוכם אחד נדיר (אדר סורי) ואחד בסכנת הכחדה (דולב מזרחי). עצים במצב עקה או במצב התחדשות אחרי שריפה צפויים להיות רגישים אף יותר למין פולש זה. ראוי להיערך למצב בו מזיק חדש זה עלול לגרום לפגיעה משמעותית לחורש הים-תיכוני בארץ ולתפקודו האקולוגי.