פעילות קק"ל במסגרת שיקום נחלי ישראל

פעולות שיקום תכלולנה שיפור בתי גידול בתוך הנחל, כדוגמת זרימות רדודות על גבי תשתית אבנית (riffles) באזורים ברכתיים עם צמחיית מים טבולה ומזדקרת תוך שימוש מרבי במינים מקוריים. כמו כן, מעיינות מהווים מרכיב מיוחד לאורך נחלים, הטעונים התייחסות מיוחדת בתכנון ובניהול השוטף.

קק"ל שואפת להחזיר לנחלים מים שתכונותיהם דומות ככל שאפשר למים שהיו בנחל בעבר. לדבר זה יש השפעה אקולוגית מרחיקת לכת, הואיל ומדובר בחלוקה לבתי גידול שונים. שפכי הנחלים ליד הים (estuaries) למשל, מהווים אזור אקולוגי עשיר במיוחד הנפגע כאשר האיזון הטבעי בין מים מתוקים ומים מליחים מופר.

מעבר להיותם ביתם של מערכות אקולוגיות אקווטיות, נחלים מהווים מקור מים לבעלי חיים יבשתיים. לנחלים, אפוא, תפקיד חיוני במיוחד כמסדרונות אקולוגיים טבעיים. קק"ל תשתף פעולה עם כל גורם ממשלתי כדי להבטיח שתכניות השיקום תחזקנה את המערכת האקולוגית ותשמורנה על רצף מסדרונות ואופים הטבעיים.

קק"ל תומכת בניצול מים במורד נחלים ככל שניתן, על מנת לאפשר זרימה מרבית לאורך הנחל. כמו כן, סחרור המים מהמורד למעלה הנחלים תוך טיהורם, עשוי לאפשר שימוש רב פעמי בכמויות המים שיוקצו להזרמה בנחלים.

בפיתוח מוקדי תיירות לאורך הנחל, קק"ל תעדיף פיתוח מפוזר ב"כתמים" לאורך מסדרון הנחל במקום פיתוח אחיד ורציף. דפוס פתוח כזה מיטיב עם הנחל ומאפשר לחי ולצומח בו להתגבר על השימוש האינטנסיבי של בני האדם.

בנטיעותיה לאורך גדות הנחלים, קק"ל תעדיף מיני צמחים המתאימים לסביבתם, עמידים לשטפונות ותומכים בבעלי חיים מקומיים. לדוגמא: שיטה, הרדוף, שיח אברהם, מילה ועוד. בקטעים מסוימים תיתן קק"ל דגש לנטיעות חדשות כדי להביא לשיפור פעולות נופש וטיילות בגדות הנחלים.

תכנון נתיב הזרימה חייב לשאוף לשקף את המסלול הטבעי של הנחל, כדי למזער ככל שניתן את הפגיעה במערכות אקולוגיות, צומח וחי לאורכו.

לפיכך, שיקום נחלים מחזק באופן ישיר את תעשיית התיירות של מדינת ישראל ויוצר אטרקציות חשובות לתיירות פנים ולמבקרים מחו"ל.

לאור משטר הגשמים המשתנים בישראל, הנזק הכלכלי והאנושי העלול להיגרם על ידי הצפות הוא האדיר. אם אכן תתממש תחזיות אקלימיות הצופות עלייה בעוצמתם של אירועי גשם בישראל כתוצאה מהתחממות כדור הארץ, עלולים נזקים אלה לגדול מאד.

קק"ל תוודא כי כל תוכנית לשיקום נחלים תתייחס לצמצום נזקי השיטפונות, ותבטיח את רציפות האפיק וזרימת המים הסדירה בו בקטעים בהם הייתה זרימה בעבר. תוכנית השיקום צריכה לכלול את הסדרת הניקוז בנחל ובסביבתו, על ידי תוכנית תחזוקה מפורטת הכוללת ניטור ובקרה.

קק"ל תפעל לטיפול במעלי אגני ההיקוות באמצעות נטיעות של עצי יער וצמחים אחרים שיתבססו על קליטת מי נגר, ובכך תקטין את סכנת ההצפה במורדות ערוצי הנחלים ותימנע את הצורך בפעולות הנדסיות יקרות לניקוז ותיעול.

לדבר זה יהיו גם תועלות נוספות הנובעות מהשימוש לנוף ונופש ביערות שבמעלי אגני הניקוז של הנחלים. קק"ל תשאף לנצל את כל שטחי אגני ההיקוות במסגרת אסטרטגיית הניקוז, תוך שאיפה לשפר את מאזן מי התהום. ברמה העקרונית, קק"ל מתנגדת לפעולות הכרייה לאורך נחלים.

בשנים האחרונות, למרות העלייה במודעות הציבור ומקבלי החלטות לחשיבות של שיקום נחלים, הנושא לא קודם כראוי מחמת מחסור תקציבי כרוני. הקק"ל תומכת ביצירת מנגנוני מימון וקרנות ייחודיים שיבטיחו כספים לפעילות השיקום והתחזוקה והנטור השוטפים.

בדומה ל"קרן לשיקום מחצבות" יש להבטיח כי פעולות של פיתוח אשר מחמירות את בעיית הזיהום בנחלים, או שמבוססים על ניצול המשאב, ישלבו בהוצאות היוזמה מימון של פעולות אלה כפיצוי או מיסוי סביבתי.

הנחלים, כמו היערות, שייכים לעם בישראל. בהתאם למדיניותה המסורתית הפותחת את יערותיה ואתריה לציבור ללא תמורה, קק"ל תבטיח כי הגישה לנחלים, לרבות שטחי הפנאי הסמוכים שתפתח, תהיה ללא תמורה.

טיול לאורך נהרות ונחלים היה חוויה מרעננת כבר בתקופות עתיקות, שככל הנראה הוטמעה במערכת הנפשית של האדם. שיקום נחלים והכשרת שבילי הליכה לאורכם יוצרים מסלולים חדשים בארץ צפופה כישראל, הזקוקה להרחיב את מוקדי התיירות האקטיבית.

קק"ל תקדם את עקרון הרציפות בשימוש נופשי, קרי: לאורך צירי הנחלים תישמר, ככל האפשר, זכות הציבור לתנועה חופשית במסלולים ארוכים וקצרים, ליניאריים ומעגליים שישרתו את ציבור הולכי הרגל על כל אגפיו – מ"משוטטים עתיים" ועד למיטיבי לכת.

במקביל קק"ל תפעל להכין מסלולים נפרדים לציבור הגדל של רוכבי אופניים. בנוסף לאלה, לאורך הנחלים, יוכנו מדרכות המתאימות לכיסאות גלגלים, תוך התחשבות בשיפוע ובאיכות הסלילה.

התהליך של שיקום נחל מהווה הזדמנות הסברתית וחינוכית ייחודית. ניתן באמצעותו להמחיש מסרים בדבר אקולוגיה והידרולוגיה בסיסית, מניעת מפגעים ואתיקה סביבתית. קק"ל תשלב מסרים אלה בסיורים של חוג ידידיה ובפעולות החינוכיות השוטפות שלה. בפעולות ההסברה והחינוך של קק"ל בנושא נחלים, תודגש החשיבות של אספקת מים מתאימים לנחלים והלגיטימיות של הטבע כצרכן מים לצד החקלאות, השתייה והמגזר הביתי.

קק"ל תפעיל את חוג הידידים, חוגי הסיור, מחלקת יער וקהילה ואגף החינוך לקרב את הציבור לנחלים ולטול חלק יזום בפעולות שיקום שונות לרבות מניעת פעולות מזהמות. חלק ניכר מפעילות השיקום, ובהמשך התחזוקה של נחל, יכולה להתבצע על ידי גורמים ציבוריים ופרטיים וקק"ל תפעל לקרב את הציבור אל נחליו.

קק"ל תעודד את שיתוף הציבור בתהליך השיקום ותתמוך בתוכניות של "אימוץ נחלים" על ידי בתי ספר, מתנ"סים, וכמובן גופים הקשורים אליה כגון חוגי הסיור וחוג ידידי קק"ל.

בעיני קק"ל, הבסיס לכל תוכנית אב לנחל צריך להיות מדיניות של קידום שיקום באופן עצמאי, על ידי תהליכים טבעיים ותוך מעורבות מינימלית של האדם. יחד עם זאת, לאור הצפיפות הדמוגרפית בסמוך לנחלים רבים, וההשפעה הבלתי פוסקת של בני אדם על נחלי ישראל, הניהול השוטף, הערכת הביצוע והניטור, יצטרכו להיות חלק מתוכנית השיקום.

קק"ל תיטול חלק בפעילויות אלה, תוך מגמה לצמצם למינימום את המעורבות האנושית בתחזוקה, כדי להפחית בנטל על הדורות הבאים ולמען בריאות המערכות האקולוגיות הטבעיות העתידות בישראל.

קק"ל רואה בחיוב הקמת מערכות ידידותיות לסביבה המסייעות לשיקום נחל (כדוגמת "אגנים ירוקים") ותפעל לחיזוקן.

חלוקת תפקידים הגיונית בין הגורמים העוסקים בשיקום נחלים מחייבת התמקצעות וניצול יתרונות סגוליים. יחד עם זאת, הפרופיל הרחב של מזהמים מחייב את קק"ל להתייחס למגוון רחב יותר של מזהמים, במסגרת מעורבותו בתהליכי השיקום, מאשר עשתה בעבר.

כדי לעקוב אחר התקדמות תהליך השיקום, ולמנוע הדרדרות בתנאי הנחל, יש לנטר את מצב הנחל באופן שוטף. הניטור, אשר מהווה חלק חיוני של כל תוכנית אב, יבדוק את המצב הפיזי והביולוגי של הנחל, את הפרמטרים הכימיים, הביולוגיים והפיזיקליים של איכות המים, וימפה את מקורות הזיהום הפוטנציאליים העיקריים באגן ההיקוות.

קק"ל תכוון פעולות מחקר לחזק את תשתית המידע הקיימת בנושא הנחלים, ותפעל לתמוך במחקרים המיועדים להפיק לקחים מהניסיון המצטבר בשיקומם.

לכל נחל דרוש גורם אחראי, המחויב לניהול הנחל ולשמור על בריאותו. רצוי כי גורם זה יהיה גורם מקומי. אשר על כן, קק"ל תומכת בהקמת רשויות נחל נוספות כגורם ממשלתי מוסמך להבטחת התחזוקה השוטפת של הנחל, בתנאי שהרשויות תהיינה בעלות אמצעים מספיקים לבצע את המשימות הרבות.

קק"ל, כמנהלת שטחים ודואגת לתחזוקתם וטיפוחם, רואה את עצמה כשותפה בפעולות של רשויות נחל, רשויות ניקוז וכל גורם מקומי אשר מקבל על עצמו את האחריות לניהול נחלים.
קק"ל תישא במאמץ לשיקום ותחזוקת נחלים ברחבי הארץ, קטעי נחלים הנכללים בתמ"א 22 וקטעי נחלים נוספים שיימסרו לאחריותה. פעילות קק"ל תתמקד בקטעים אלו ותיעשה במסגרת הראיה התכנונית הכוללת של הנחל ואגן ההיקוות.