הסיפור המדהים על הקמת "כפר ארגנטינה" בארץ ישראל

השלט לכבוד טקס הקמת כפר ארגנטינה (ניר צבי) , 1952 באדיבות הארכיון הציוני המרכזי, ((PHSC\1208027השלט לכבוד טקס הקמת כפר ארגנטינה (ניר צבי) , 1952 באדיבות הארכיון הציוני המרכזי, ((PHSC\1208027

ניר צבי, שהוקם בשנת 1954, הוא מושב משגשג במרכז הארץ אשר שוכן ליד העיר לוד. אך את דרכו החל היישוב עוד עשור לפני היוסדו, הרחק במדינת ארגנטינה שביבשת דרום אמריקה. את סיפור מפעל ההתרמה והקמת היישוב ניר צבי אפשר ללמוד מתיקי קק"ל ההיסטוריים השמורים בארכיון הציוני המרכזי.

הפרויקט החל לראשונה בשנת 1942. במסגרתו, נאספו כספים מיהודי ארגנטינה במטרה לרכוש אדמות בארץ ישראל עבור הקמת יישוב יהודי שיקלוט עולים יהודים מארגנטינה ומדרום אמריקה. יהדות ארגנטינה ואמריקה הלטינית נענתה במהירות והתגייסה לתרום כספים לפרויקט והמפעל זכה להצלחה גדולה. כבר בשנה הראשונה, נתרמו למען "כפר ארגנטינה" יותר מ-144 אלף דולר, כפי שניתן לראות בשורה האחרונה למטה. בעלון ביידיש, שהופק על ידי משרד קרן קימת לישראל בבואנוס איירס משנת 1943, מתועד היקף התרומות שנאספו בתוך שנה אחת. העלון גם מכיל תיאור ביידיש על התוכנית ל"כפר ארגנטינה"  המיועד עבור קהילת יהודי דרום אמריקה.

ארגנטינה. מעטפות: יחידים, ארגון, פרוטוקולים. 1941-1943 מתוך תיקי קק"ל בארכיון הציוני המרכזי, (KKL5\12157)ארגנטינה. מעטפות: יחידים, ארגון, פרוטוקולים. 1941-1943 מתוך תיקי קק"ל בארכיון הציוני המרכזי, (KKL5\12157)

למרות הפופולריות הגדולה של "כפר ארגנטינה" בקרב תורמי אמריקה הלטינית, פיתוח הכפר ויישובו לא יצאו לפועל במהרה, בשל אירועים בזירה הפוליטית והעולמית כמו מלחמת העולם ומלחמת השחרור. רק לאחר קום המדינה, חודשה הכוונה ליישב את ייהודי ארגנטינה בכפר ייעודי ובשנת 1952 הוקצה ליישוב קרקע על אדמות קק"ל הכפר הערבי הנטוש בשפלה- צרפנד אל עמר.

סימון תחום שטחו של כפר יהודי ארגנטינה (ניר צבי) על מפת סימון גושים של אזור צרפנד אל עמר. מתוך תיקי קק"ל בארכיון הציוני המרכזי ( (KL20M\429\1סימון תחום שטחו של כפר יהודי ארגנטינה (ניר צבי) על מפת סימון גושים של אזור צרפנד אל עמר. מתוך תיקי קק"ל בארכיון הציוני המרכזי ( (KL20M\429\1

קק"ל שיתפה פעולה עם שני ארגונים כדי להקים את היישוב. מצד אחד הייתה חברת המניות הייעודית בארגנטינה, שחבריה, בעלי המניות התחייבו ליישב את הכפר בעולים חדשים. מצד שני, חברת הבינוי "רסקו" התחייבה לתכנן, להקים ולפתח את הכפר החקלאי בעבור העולים מארגנטינה. ההסכם בין שלושת הגופים משנת 1952 נמצא בתיקי קק"ל ההיסטוריים שבארכיון הציוני. בהסכם, קק"ל הקצתה 3000 דונם עבור היישוב, שחוק ל100 יחידות של משקים חקלאיים, ו-60 מגרשים לא חקלאיים. היישוב נועד לספק בית ועבודה עבור 30 משפחות עולים, מתוכם 20 משפחות יועדו לעבוד בתחום החקלאות ביישוב.

זכרון דברים (חוזה) בין קק"ל, חברה לייסוד כפר ארגנטינה ובין רסקו מקור חתום, מתוך תיקי קק"ל בארכיון הציוני המרכזי (KKL5\20006) זכרון דברים (חוזה) בין קק"ל, חברה לייסוד כפר ארגנטינה ובין רסקו מקור חתום, מתוך תיקי קק"ל בארכיון הציוני המרכזי (KKL5\20006)

טקס הנחת אבן הפינה לכפר החקלאי נערך ב-25 בספטמבר 1952, בהשתתפות נציגים משלושת הארגונים. את קקל ייצג באירוע יוסף ויץ, חבר דירקטוריון קק"ל. נציג רסקו הציג במסגרת האירוע, הוצגה תכנית הפיתוח של הכפר על ידי חברת רסקו.

נציגי הארגונים המקימים ליד שולחן הנואמים בטקס הקמת "כפר ארגנטינה" (ניר צבי). 1952 באדיבות הארכיון הציוני המרכזי (PHSC\1208027)נציגי הארגונים המקימים ליד שולחן הנואמים בטקס הקמת "כפר ארגנטינה" (ניר צבי). 1952 באדיבות הארכיון הציוני המרכזי (PHSC\1208027)

יוסף ויץ ליד שולחן הנואמים הקמת "כפר ארגנטינה" (ניר צבי). 1952. צלם: שלזינגר פריץ. מתוך תיקי קק"ל בארכיון הציוני המרכזי (NSC\107471)יוסף ויץ ליד שולחן הנואמים הקמת "כפר ארגנטינה" (ניר צבי). 1952. צלם: שלזינגר פריץ. מתוך תיקי קק"ל בארכיון הציוני המרכזי (NSC\107471)

מפת תכנון היישוב החקלאי שהוצג על ידי חברץ רסקו בטקס הקמת "כפר ארגנטינה" (ניר צבי). 1952 צלם: שלזינגר פריץ באדיבות הארכיון הציוני המרכזי מפת תכנון היישוב החקלאי שהוצג על ידי חברץ רסקו בטקס הקמת "כפר ארגנטינה" (ניר צבי). 1952 צלם: שלזינגר פריץ באדיבות הארכיון הציוני המרכזי

לאורך תקופת תכנונו ויישובו הראשוני, היה היישוב ידוע בשם "כפר ארגנטינה" על שם המתיישבים בו. בשנת 1953 קק"ל קיבלה מברק מארגנטינה בו הציונים היהודיים דרשו לקרוא לכפר על שמו של הברון מוריס הירש, מייסד ההתיישבות היהודית בארנטינה. בעקבות כך, שונה שמו של היישוב לניר צבי, לזכר שמו של הנדבן היהודי. המברק המקורי השתמר בתיקי קק"ל ההיסטוריים.

המברק המקורי מה-6 ביוני 1953 מתוך תיקי קק"ל בארכיון הציוני המרכזי המברק המקורי מה-6 ביוני 1953 מתוך תיקי קק"ל בארכיון הציוני המרכזי

בחודש יוני, 1953, סיימה רסקו את בניית עשרת הבתים הראשונית ביישוב. לאחר מכן באותה שנה, עלו אליו עשר המשפחות הראשונות מארגנטינה. התושבים במקום התפרנסו מחקלאות בעיקר. מאוחר יותר, התווספו למתיישבים עולים חדשים מדרום אמריקה, הפעם קבוצה מאורוגוואי. סיפורו של ניר צבי הוא אחד מיני רבים בתולדות הציונות אשר נשמרו באוסף התיקים ההיסטורי של קק"ל אשר שמור בארכיון הציוני המרכזי.