את הכנס פתח ראש עיריית תל אביב רון חולדאי שאמר כי מומחיותה של ישראל בטכנולוגיית מים נולדה מצורך, אבל עדיין דרוש טיפול במי סערה ובזיהום מי נגר. לדבריו, "התחלנו במשימה, אבל לא השגנו מספיק. בכל שנה כשמתחילים לרדת גשמים, מי הנגר אוספים לכלוך שנצבר בקיץ ומובילים אותו לירקון ולים. בגלל מיקומה הגיאוגרפי, תל אביב מקבלת את הזיהום גם מהערים שממזרח לה. כשיורד גשם, זיהום מפתח-תקווה זורם לעיר הגדולה. אנחנו מבקשים לפתור את הבעיה ונשתף פעולה עם כל מי שיכול לטפל בה".
מנהל מרחב מרכז בקק"ל חיים מסינג, המשמש גם בתפקיד יו"ר המרכז לערים רגישות למים, קבע את טון הכנס כשציטט מעיתון "גלובס" מלפני יומיים: "זה הזמן להפשיל שרוולים. אי אפשר לחכות שבעיות ייפתרו מעצמן כי זה לא יקרה. לישראל יש בעיית מים גדולה וגירעון שנתי של שני מיליארד וחצי קוב מים טבעיים נקיים. כמות המים המתאיידת היום גדולה מזו שמתקבלת. עקב כך, מליחות המים עולה והים מזדהם יותר ויותר ויש פחות דגים בים. רשימת הבעיות הולכת ומתארכת והרשימה ואם נשב בחיבוק ידיים, אין ספק שהיא אף תחמיר".
המומחה לחוקי הסביבה פרופ' ריצ'רד לסטר מהאוניברסיטה העברית, הסביר בכנס את היבטי הבעיה הקשורים לרשויות הממשלתיות והמקומיות ולגופים נוספים שעוסקים בתחום הניקוז ותכנון מי הנגר. הוא מנה 15 גופים רלוונטיים וציין שבנוסף להם כל הרשויות שקשורות לבנייה, לבריאות, לסביבה, לדרכים, לחקלאות ולמים מחוייבות להתייחס לנושא. לדבריו, "היום אנחנו חווים שיתוק בגלל חוסר-תיאום חמור בין כל הגורמים הרלוונטיים. כדי להתמודד עם המצב הנוכחי חייבת להתקיים עבודת צוות. אני מציע שרשות המים והביוב, תקבל על עצמה את האחריות לשתף את כל הגופים הללו בתהליכי התכנון והפיתוח".
הקהל בכנס ערים רגישות למים בתל אביב. צילום: דניס צין
מנכ"ל מרכז הרשויות המקומיות שלמה דולברג טען שקיימת אי-הבנה בנוגע לגוף האחראי להתייחסות לניקוז המתאים, ושאין לזלזל בסמכותה של הרשות המקומית: "אין ספק שהמועצה המקומית והאזורית הן חלק מהפתרון. אמנם רוב משק המים מנוהל על ידי תאגידי מים מקומיים, אבל אלה אינם מסוגלים לקדם את העניין. תכנון ואסטרטגיה סביבתית הם בתחום המועצות המקומיות, אבל הן זקוקות למוטיבציה ולמימון. במקרים רבים קק"ל סייעה במימון אך היא יכולה לעשות את רק עד גבול מסוים. אולי יש צורך בחקיקה".
מנכ"ל קק"ל אמנון בן עמי אמר הביע שביעות רצון משיתוף הפעולה שקק"ל זוכה לו משורה גורמים מרכזיים בתחום ואמר כי "מיזמי הפיילוט שלנו בכפר סבא, רמלה ובת ים הוכיחו שאפשר להפוך מי נגר ממטרד לנכס, ובכך להעשיר את מאגר המים. לא יכולנו לעשות זאת ללא שיתוף פעולה מצד רשות המים, המועצות המקומיות וכל הגופים הממשלתיים הרלבוונטיים. לאור זאת, אני קורא להקמת צוות משותף שימצא פתרונות לטיפול במי הנגר ברמה הלאומית. בינתיים, קק"ל מתכננת להוציא מכרז להקמת עוד ביופילטרים להעשרת מאגרי המים".
המדען הראשי של קק"ל ד"ר עמרי בונה הזהיר כי אסור לאבד זמן: "עד שנת 2030 האזורים העירוניים בישראל יוכפלו. כלומר בערים יהיו יותר בניינים, יותר אדמה תתכסה בטון, יסללו עוד כבישים, לוכל אלה יגרמו להגדלת כמות מי הנגר והזיהום". בונה הודה לקק"ל אוסטרליה ולאוניברסיטת מונאש שבאוסטרליה – החלוצה והמובילה העולמית בתחום ערים רגישות למים – על הסיוע ושיתוף הפעולה. בתמיכת קק"ל אוסטרליה, נוצר הקשר בתחום הערים הרגישות למים בישראל עם אוניברסיטת מונאש, והוקמו הביופילטרים בשלוש ערים כמיזם פיילוט.
הצורך בחקיקה הובע בדברי מתכננת מחוז תל אביב נעמי אנג'ל שאמרה כי תאגידי מים מקומיים צריכים להיות אחראים יותר לשליטה במי נגר מסערות גשם: "כל תכנון עירוני חייב להתבסס על טופוגרפיה ושליטה במי סערה. זו אחריות גדולה שלא די להשאיר אותה בידי הרשות המקומית בלבד כאשר גופים נוספים, כמו רשויות המים המקומיות, חייבים להיות מעורבים בה".
המתכננת העירונית והסוציולוגיות מהטכניון פרופ' נעמי כרמון, דיברה על תכנון ערים רגישות למים לטובת האנושות והטבע ואמרה שלדעתה יש לאכוף חקיקה שתכלול תכנון בין-תחומי רחב.
מנכ"ל קק"ל אמנון בן עמי נושא דברים בכנס. צילום: דניס צין
מחקרים על נושאים הקשורים במי נגר מסערות הוצגו על ידי פרופ' ערן פרידלר מהמכון הטכנולוגי בטכניון שדיבר על "החזון של ערים רגישות למים"; פרופ' רוני וולך מהאוניברסיטה העברית שתיאר את מאפייני מי הנגר העירוניים בישראל ופרופ' אביתר אראל שדן בפתרונות משולבים לתכנון ערים רגישות למים.
מתכנן שימור הקרקע בקק"ל חיים סהר מפקח שנים על תכנונים ובנייה של קק"ל. הוא הציג בני משתתפי הכנס צילומים והסביר כיצד מיזמים סביבתיים של בתחום קק"ל בוצעו בהצלחה. לדבריו, "למדנו לעבור מחסרון ליתרון בתחומים רבים, וגם במי נגר שנוצרו מסערות. כעת יש צורך להקים מבנה מינהלי נכון ברמה המקומית והלאומית כדי ליישם את הפתרונות. זאת משימה אפשרית שאני מאמין שתתבצע".