מהדמאות לוויין ועד מודלים הידרולוגיים: המחקר שמספק כלים לצמצום הזיהום בנחלי הגולן

שם המחקר: השפעות אקלימיות ומרחביות על זיהום אגני הניקוז במרכז רמת הגולן
חוקר ראשי: אלעד דנטה, בית הספר למדעי הסביבה, אוניברסיטת חיפה (לשעבר ממכון שמיר למחקר)
חוקרים: אורן רייכמן, החוג למדעי הסביבה ומוקד המחקרים בחולה, המכללה האקדמית תל-חי; לאה ויטנברג, שלומית פז, נורית שטובר, בית הספר למדעי הסביבה, אוניברסיטת חיפה; תום קולייר, המכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן גוריון בנגב (לשעבר מהמכללה האקדמית תל-חי)
רפרנט המחקר בקק"ל: ד"ר יהונתן בר-יוסף

קיץ 2018. כלי התקשורת מכריזים על מקרי הדבקה בעכברת - מחלה חיידקית שעוברת מבעלי חיים לבני אדם – ובמהרה אתרי תיירות ושמורות טבע רבות בגולן מתרוקנים ממטיילים. התוצאה: נזק כלכלי נרחב לתושבי הגולן שמתפרנסים מתיירות.

אך העכברת היא רק דוגמה אחת, ונחלי הגולן רושמים לעתים קרובות ערכי זיהום חריגים בשל הימצאות קוליפורמים ומזהמים נוספים. כך למשל, הדיווחים על ערכי קולי צואתי גבוהים והמלצות על הימנעות מרחצה בנחלים. ואם לא די בכך, נחלי הגולן נשפכים אל הכנרת – ובכך משפיעים על איכות המים בה.

באביב 2024 התפרסם דוח מסכם של מחקר שנערך ביחידת המדען הראשי בקק"ל: "השפעות אקלימיות ומרחביות על זיהום אגני הניקוז במרכז רמת הגולן". המחקר עסק בניתוח מקיף לאיתור מזהמים הגורמים לפגיעה באיכות המים של נחלים ברמת הגולן. בנוסף, הוא נועד לספק המלצות להגברת ניטור ואכיפה שיצמצמו זיהום מים, ואף ישמשו לקק"ל כדוגמה לפתרונות מומלצים בשטחי הניהול שלה.

הרבה יותר מעכברת: השפעת זיהום הנחלים

אגני הניקוז של הגולן מאופיינים ברגישות הידרולוגית גבוהה ופעילות ניכרת שמקורה באדם ובהשפעותיו על הטבע. כך למשל, פעילות חקלאית, צבאית, תיירותית והתיישבותית.

בשנים האחרונות מתרבים הדיווחים על ערכי זיהום חריגים בנחלי הגולן הנשפכים אל הכנרת. זיהומים אלו, ובפרט הדיווח על הדבקה בעכברת של מטיילים שרחצו לאורך הנחלים משושים, יהודיה, דליות, הירדן והזוויתן בקיץ 2018, הביאו כאמור לסגירת שמורות טבע ולנזק כלכלי רב.

אך מעבר לכך, אין ספק כי לזיהום בנחלים אלו עשויה להיות השפעה על המערכות האקולוגיות האקווטיות (אקווה=מים), על היכולת לנצל את המים לצורך הפקתם כמי שתייה והשקיה, וגם על איכות המים בכנרת. מחקרים קודמים הצביעו על מספר גורמים אפשריים לזיהום. כך למשל, ירידה בספיקת הערוצים בעקבות שנות בצורת, רעיית-יתר של בקר בקרבת הערוצים, זיהום על ידי חזירי בר נגועים וגם אירועי זיהום נקודתיים מעשי-ידי האדם - מרפתות ועד בסיסים צבאיים. וכמובן, אירועי זליגה של שפכים עקב כשלים במערכת הביוב-  האזרחית והצבאית.

ועוד בהקשר של מחקרים קודמים: מסתבר כי רוב המחקרים שנעשו עד כה על הזיהום באגני הניקוז של מרכז רמת הגולן, התמקדו בניתוח דגימות ממורד הערוצים. ניטור זה הוא בעל ערך רב למניעת הזרמת מים מזוהמים לכנרת ולמניעת הדבקת מטיילים בתחלואה שמקורה במעלה הערוצים. עם זאת, גישה זו - שמתמקדת בהסעת מזהמים אל הכנרת - מוגבלת מבחינת זיהוי מוקדם של מקורות הזיהום במעלה אגן הניקוז. למעשה, זיהוי מקורות אלה הוא חיוני למניעת זיהומים עתידיים לאורך כל הערוץ, מקו פרשת המים ועד השפך, ויכול להפחית את המקרים שבהם הזיהום מנוטר לאחר שכבר הגיע לערוץ ואף לכנרת.

עושר של נתונים

על סמך הנתונים הזמינים כיום מחישה מרחוק וממדידות ישירות של הגורמים השונים הפועלים באגנים, ניתחו החוקרים את מקורות הזיהום הפוטנציאליים ואת דרכי ההסעה שלהם ברחבי אגני הניקוז של מרכז הגולן. על מנת להבין את התהליכים המרחביים וההידרולוגיים ארוכי הטווח באגני הניקוז של מרכז רמת הגולן, שילבו החוקרים מספר מרשים של שיטות לאיסוף נתונים. כך למשל, נתוני איכות הנחלים התקבלו מרשות המים וממשרד הבריאות, נתוני גשם הורדו מאתר השירות המטאורולוגי, ונתוני שימושי קרקע התקבלו ממכון דש"א. פיתוח המודל לאיתור ושחזור שטחי מרעה פעילים התבסס על קשר ישיר עם בוקרי רמת הגולן, דיווחי המועצות המקומיות ומשרד החקלאות, כמו גם באמצעות צילום רציף של שטחי מרעה ונתונים לווייניים מארבעת העשורים האחרונים.

"את המודל ההידרולוגי יישמנו בכל אגן ניקוז כדי לאתר את האזורים בהם פוטנציאל הסעת המזהמים הוא הגבוה ביותר, והצלבנו עם אירועי זיהום מדווחים", מציינים החוקרים בדוח המסכם של המחקר. "בנוסף, פיתחנו קוד שיהיה נגיש ויסייע בניתוח מהיר של נתונים הידרולוגיים לקבלת החלטות אופרטיביות בניהול אגני הניקוז".

מעניינת במיוחד העובדה שבמסגרת המחקר פותח כלי ראשון מסוגו לאיתור שטחי מרעה פעיל על סמך נתוני חישה מרחוק. השימוש בנתוני הלוויינים איפשר שחזור של שינויים בפני השטח מאז 1984. מטרת השחזור הייתה לאתר שינויים בהיקף המרעה ברמת הגולן, כדי לבחון את הקשר בין שינויים אלו לשינויים באיכות מי הנחלים.

הממצאים מנחלי הגולן

בנהר הירדן ההררי נמצא שיפור באיכות מי הנחל לאורך העשורים האחרונים. זאת, לצד מספר חודשים (קיץ וחורף) בהם נרשמו ערכי קולי צואתי גבוהים. מלבד חודשים אלו, ערכי הקולי הצואתי מאז שנת 2017 נמוכים מערך הסף המקובל היום לרחצה לתיירות.

מפתיע לגלות שבניגוד לטענה הקושרת בין שנים שחונות לזיהום בנחלים, בכל התחנות ההידרולוגיות שנבחנו במחקר הנוכחי, לא נמצא קשר מובהק בין השנים שבהן הספיקה הייתה נמוכה מהממוצע הרב שנתי לבין איכות ירודה של מי הנחלים.

זאת ועוד: בגשר הפקק (במעלה הירדן ההררי) נמצא שערכי הקולי הצואתי גבוהים באופן מובהק בשנים עם ספיקה גבוהה יחסית. בנוסף, בנחלים יהודיה ומשושים, נרשמו ערכי זיהום גבוהים באופן מובהק בשנים המאופיינות בספיקה גבוהה.

בנוסף, תוצאות המחקר והצלבתם עם דיווחים על גלישות שפכים חוזרות ונשנות, ובעיקר בשנים גשומות, מצביעים על הצורך בהגברת האכיפה למניעת אירועי גלישות אלו וביצוע פעולות לאצירתם בסמוך למקור הזיהום, עוד לפני שיגיעו אל אזורים רגישים.

תוצאות ניתוח הרעייה על סמך חישה מרחוק הראה שהיקף הרעייה הפעיל לא השתנה באופן משמעותי בעשורים האחרונים. זאת, לצד צמצום שטח הרעייה הפעיל במורד אגני הניקוז לעומת עלייה במעלה האגנים. תוצאות אלו לא סותרות זיהום אפשרי שמקורו ברעייה פעילה בנחלים עצמם. המודל אף זיהה אזורי מרעה פעיל שלא דווחו בנתוני הרשויות המקומיות.

"ישנה מגמה ברורה של שיפור ברמת הזיהום בנחלי אגן היקוות הכנרת בעשורים האחרונים", מוסיף יהונתן בר-יוסף, רפרנט המחקר מטעם קק"ל. "זאת בעיקר הודות להעלאת המודעות בקרב החקלאים, הרפתנים והגברת הפיקוח ושיקום התשתיות מצד רשות המים. עם זאת, ישנם שני גורמים שראוי לציין - מגמת המעבר של שטחי המרעה למעלה הנחלים, מאפשרת לבקר גישה ישירה למים - לכל אורך השנה. בנוסף לכך - אירועי גלישות ביוב אזרחי וצבאי זורמים באגני הנחלים השונים (בעיקר בחודשי החורף). ייתכן שישנו קשר בין שני אלה לאירועי הזיהום של השנים האחרונות. המרעה משפיע לכל אורך השנה ובאופן כרוני, והכשלים במערכת הביוב באירועים גדולים וקיצוניים - בעיקר בחורף, אך מדי פעם בעונות אחרות".

הפן היישומי של המחקר

איזו חשיבות או בשורה מביא עמו המחקר שלכם? "ישנם מספר רבדים להשלכות וליישומיות של המחקר", אומר החוקר הראשי, ד"ר אלעד דנטה, מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה. "בהמשך למחקרים קודמים שנעשו, אנו מדגימים את הצורך לנטר ביתר שאת את הזיהומים בגולן – שהוא אזור רגיש מאוד מבחינה הידרולוגית. המחקר הראה שיש צורך להגדיל את תדירות והיקף הניטור  – כמו גם את האכיפה".

דנטה מוסיף כי הרובד הנוסף מגיע בדמות המודל ההידרולוגי שפותח במחקר, מודל שנועד לזהות פוטנציאל הסעה של מזהמים. "אם אותר זיהום במעלה האגנים, נוכל לדעת מה הפוטנציאל שלו לזרום למקור מים, ולאיזה כיוון הוא זורם. הדבר עשוי להשפיע על תכנון ופיתוח עתידי ברמת הגולן. המודל גם מאפשר מבט לתהליכי עבר ובחינת הקשר בין אירועי זיהום באגנים לביטוי שלהם באיכות מי הנחלים.

כאמור, ממצאי המחקר יאפשרו ניהול מיטבי של השטחים הפתוחים והממשק שלהם עם אזורים בנויים וחקלאיים לטובת השמירה על הערוצים עצמם, על איכות מי הכנרת ועל הפעילות הכלכלית באזור – בין אם חקלאית ובין אם תיירותית. בהמשך ניתן יהיה להרחיב את הגישה הזו גם לאזורים נוספים ברחבי הארץ. בנוסף, הכלי שפותח במהלך המחקר והתבססותו על נתוני חישה מרחוק יאפשר איתור אזורי מרעה פעיל בעתיד וגם באזורים נוספים המאופיינים באקלים דומה.

נחל בגולן. צילום: איל שפירא