מנווה אילן לשער הגיא
נקודת מוצא: שער היישוב נווה אילן.
נקודת סיום: תחנת הדלק בשער הגיא.
אורך מסלול הנסיעה: כ-8 ק״מ.
אופי הטיול: נסיעה ברכב 4X4 וביקור באתרים. הנסיעה עד יער המכללות ואפשרות הביקור בחורבת מצד מתאימים לרכב פרטי.
המסלול: כדי להגיע ליער המכללות יש להיכנס למושב נווה אילן. כדאי לעצור מעט לאחר שער הכניסה ולעלות ימינה לשרידי נווה אילן ההיסטורית. היישוב נוסד בשנת 1946 כקיבוץ-משלט כדי לסייע בהגנה על כביש ירושלים. שלט עץ מספר את סיפור ההתיישבות וההגנה על המקום.
נשוב אל הרכב ונמשיך מערבה. מעט לפני רחבת החנייה של הבריכה נפנה ימינה לדרך עפר מסומנת בסימון שבילים בשחור. כעבור כ-300 מ׳ נגיע אל חניון רחבת הנצחה ליהודי בלגיה. מהאתר מתפצלות שלוש דרכים המובילות כולן אל גן הפסלים שביער המכללות והסמינרים.
מצפור לוקי - נבחר בדרך הירוקה (המרכזית) ונעלה בה ברכב או ברגל מרחק של כ-150 מ׳, אל מצפור לוקי. אפשר לשבת על אחד מספסלי העץ המוצלים ולצפות לעבר נחל אילן, שמורת המסרק ושלוחת משלטים שבפארק יצחק רבין. שביל אספלט סלול מעניק גישה לאנשים עם מוגבלויות.
בעל רכב 4X4 ימשיכו בנסיעה בדרך הירוקה ויגיעו לאחר כ-1.5 ק״מ לעמק קטן ובו חניון על שם בני קפלן וגן הפסלים. בעלי רכב פרטי ישובו לרחבת החניה של יהודי בלגיה ויסעו משם מערבה בדרך עפר, סלולה ברובה ומסומנת אדום, המגיעה גם היא לגן הפסלים לאחר כ-2.5 ק״מ.
גן הפסלים - גן הפסלים נוסד בשנת 1998, והוא פרי שיתוף פעולה של אגף החינוך בקק״ל וארגון המורים. בגן מוצבים חמישה פסלים: ״יעלים״, יצירתה של יעל שגב; ״רוח״ (Spirit) של אלי שוקי; כיסאות – מחווה לספר משלי, יצירתו של איציק עדי; חלון לנוף של יהודה אשל ודמות ביער מאת איילה פרידמן.
גן הפסלים הוא התחנה האחרונה לבעלי רכב פרטי, אבל גם הם יכולים לעלות ברגל לחורבת מצד, המתנשאת כ-400 מ׳ ממערב לגן.
חורבת מצד - מחורבת מצד נותרו על פני השטח שרידי אולם, שמקירותיו הבנויים אבן נותרו על עומדם שניים או שלושה נדבכים. המצד שמר על הדרך העתיקה מאמאוס שבעמק איילון לירושלים. המצד, בראש גבעה המתנשאת כ-530 מ׳ מעל פני הים, משקיף על גבעות השפלה – מודיעין, אזור יער בן שמן, רחובות ותל אביב.
החפירות באתר חשפו שבע שכבות שראשיתן בשלהי תקופת הברזל וההתקופה הפרסית (מאה 7 לפנה״ס) ואחריתן בימי הביניים. השלבים החשובים ביותר הם מתקופת החשמונאים ומהתקופה הרומית הקדומה. המצד נוסד בתקופה החשמונאית, בימי שלטונו של אלכסנדר ינאי, ומאז ידעה הנוכחות ההתיישבותית במקום עליות ומורדות המשקפים את התנודות בחשיבותה של הדרך.
בימי שלטונו של הורדוס נבנה במקום ח׳אן גדול (50X25 מ׳). המצד הוקף בחצר ונוספו בו חדרי מגורים ומחסנים. בפינה הדרומית-מזרחית, מעבר לדרך העתיקה, נבנה מאגר מים גדול. בחורבה נמצאו סימני נוכחות צבאית רומית, המלמדים שיחידות צבאיות השתמשו במצד במהלך סיוריהן לאורך הדרך.
אתר אבני המיל - מחורבת מצד נוסעים ברכב 4X4 מערבה בדרך המסומנת אדום (עבירות קשה). חולפים על פני צומת דרכים שקק״ל נטעה בו כמה עצי ארז המגוונים את יער האורנים ואת החורש הטבעי. ממשיכים במורד הדרך ״האדומה״ בין העצי היער ולאחר כ-900 מ׳ מגיעים לריכוז מרשים של אבני מיל, חלקן שבורות. אבני מיל שימשו בעבר תמרורים ונשאו לעתים כתובות בלטינית שציינו את המרחק מהעיר הקרובה, את תאריך הצבת האבן והקדשה לקיסר השליט באותה עת.
אתר אבני המיל מציין את המיל ה-14 מירושלים. אחת האבנים נושאת כתובת לטינית. זה תרגומה: ״לאימפרטור קיסר יוליוס ורוס מקסימיאנוס, ירא שמיים, בר מזל, אוגוסטוס, ולגאיוס יוליוס ורוס מקסימוס, קיסר של מקסימינוס אוגוסטוס, הבלתי מנוצחים, יראי השמיים, בני המזל״. הקיסר מקסימיאנוס שלט באימפריה הרומית בשנים 235-238 לספירה.
סיום - כ-1.5 ק"מ מאבני המיל מסתיימת הדרך "האדומה" בדרך מסומנת שחור. פנייה ימינה תיקח אותנו לפארק איילון-קנדה. נפנה שמאלה ולאחר כ-1.5 ק"מ, ליד חורבת חרסיס, נפגוש במורד דרך דיפנבייקר (סימון אדום). נפנה ימינה ונגיע מיד לתחנת הדלק של שער הגיא שבכביש 1, המסמנת את קצה המסלול.
שיקום יער לאחר שריפהבשנת 1995 השתוללה באזור שריפת שער הגיא, השריפה הגדולה ביותר בישראל עד השריפה בכרמל. בשנת 2016 השתוללה שריפה גדולה נוספת ליד היישוב נטף. שטחי יער עצומים נשרפו.
קק"ל משקמת את היערות בתהליכים טבעיים, המתחשבים בכושר ההשתקמות של הצמחייה ובמלאי הזרעים שבקרקע. רק במקרים שאין אפשרות אחרת, יערני קק"ל מתערבים ויוזמים פעולות כגון דילול נבטי אורן, כדי להקל על עצי החורש לשוב ולהתבסס בשטח.
דרך דיפנבייקר בפארק רבין
נקודת מוצא: מעגל התנועה שליד אנדרטת פורצי הדרך לירושלים, ליד מחלף שורש ומצפון לו (ווייז: אנדרטת פורצי הדרך).
נקודת סיום: תחנת הדלק בשער הגיא.
אורך מסלול הנסיעה: כ-8 ק״מ.
אופי הטיול: נסיעה בדרך עפר מתאימה לרכב 4X4.
המסלול:
פארק רבין משתרע ממזרח לשער הגיא. בימי מלחמת העצמאות פיקד באזור הזה יצחק רבין על חטיבת הראל של הפלמ״ח, שפעלה לפרוץ את המצור שהטילו הערבים על ירושלים. שתי שלוחות גבוהות מתנשאות משני צדדיו של שער הגיא. בדרום – שלוחת שיירות, שלמרגלותיה עוברת דרך בורמה. בצפון – שלוחת משלטים, שבה עוברת דרך הקרויה כיום דרך דרך דיפנבייקר.
חניון פורצי הדרך – בחניון נמצא אתר הנצחה ללוחמי הגדוד השישי של הפלמ״ח. תמצאו בו שלטי הסבר על מבצעי הגדוד השישי ועל תולדות הדרך לירושלים במלחמת העצמאות. הסלע הגדול, הנושא את הכיתוב ״פארק רבין״, הוצב ב-24 ביוני 1997, יום הכרזת הפארק.
משימתו העיקרית של הגדוד השישי בחודשים הראשונים ללחימה הייתה אבטחת הדרך לירושלים. אחת ממחלקות הגדוד הוצבה בקריית ענבים ובמעלה החמישה ותפסה משלטים לאורך הרכס. לוחמי הגדוד פעלו גם נגד כפרים ששימשו בסיס לערבים שתקפו את השיירות בדרכן לירושלים. שתיים ממחלקות הגדוד היו של ״פורמנים״ – מלווי השיירות. בהמשך המערכה השתתף הגדוד בפעולות נוספות רבות.
אנדרטת פורצי הדרך - כ-200 מ׳ ממערב לחניון עולה גרם מדרגות לראש גבעה קטנה שבה שכן בעבר כפר קטן בשם ח׳ירבת זוּנוּקָלֶה. כיום ניצבת בו אנדרטת פורצי הדרך לירושלים, יצירתה של הפסלת נעמי הנריק. האנדרטה, שנחנכה בשנת 1967, עשויה שישה מוטות מתכת המצביעים על הדרך לבירה ומסמלים את הפריצה לעיר במלחמת העצמאות.
שלוחת משלטים - ח׳ירבת זונוקלה ושלוחת משלטים נכבשו במבצע ״מכבי״ שנערך במאי 1948. על המבצע פיקד יצחק רבין והשתתפה בו חטיבת הראל בתגבור גדוד 51 מחטיבת גבעתי. המבצע החל בליל 7 במאי 1948. המשלטים ברכס נתפסו, אך הכוח נסוג בשל הסתבכות בגזרת המסרק.
בלילה שלמחרת נכשל ניסיון נוסף להשתלט על הרכס שמדרום לכביש לירושלים. בליל 9 במאי נכבשו המשלטים שמשני צידי הכביש, והכוחות הכובשים עמדו בהצלחה כנגד מתקפות בלתי פוסקות של הערבים, שנמשכו כמה ימים. חלק מהמשלטים עברו מיד ליד, אך בסופו של דבר נותרו בידי כוחות מחטיבת הראל, חטיבת גבעתי וכוחות סיוע מירושלים.
אתר המשוריינים – נשוב לחניון פורצי הדרך. מהחניון יוצאת דרך דיפנבייקר, העוברת בראש שלוחת משלטים. הדרך, המסומנת באדום, קרויה על שמו של ג׳ון דיפנבייקר, ראש ממשלת קנדה בשנים
1963-1957 וידיד נאמן של ישראל.
סעו לאט! מחניון הפורצים יוצאת דרך מסומנת אדום לכיוון מזרח. הדרך מקיפה את שלוחת החניון ממזרח ומשנה כוון מערבה. לאחר כחצי קילומטר מגיעים לאתר המשוריינים. סימן ההיכר של המקום הוא שלטי ההסבר שבו. כדי לראות את המשוריינים בכבודם ובעצמם יש לחצות בשביל מוסדר את כרם הזיתים הקטן שמשמאל לדרך. כאן, בין הכרם לכביש 1, נחים שרידיהם של שבעה משוריינים מימי מלחמת העצמאות. הם מוצבים כך שהנוסעים בכביש יכולים לראותם.
משלטים וגן יפני - נמשיך בנסיעה בדרך המסומנת אדום. הדרך ההולכת ומתגבהת מעל כביש 1 ממחישה היטב את הערך האסטרטגי העצום שנודע לשלוחת משלטים בימי מלחמת העצמאות. ניסע במעלה השלוחה ובמרחק כ-1.5 ק״מ מאתר המשוריינים נפגוש את הגן היפני (כאן מתפצלת ימינה דרך מסומנת בירוק המובילה לחורבת עלקת).
הגן הוא מקבץ סלעים בצמחייה הטבעית המוקדש לאב אוצוקי – מייסד האגודה הנוצרית "בית שלום יפן". על פי אמונתם של חברי הקהילה, ירושלים היא המפתח לשלום העולם, ולכן הגן נמצא על אם הדרך לבירה. ליד הגן שכן בימי מלחמת העצמאות משלט 5, אחד המשלטים שחלשו על הדרך לירושלים.
בהמשך הנסיעה, לנוכח נופי שער הגיא, נעבור על פני שלט הנצחה לעוזי נרקיס, שפיקד במלחמת העצמאות על הגדוד הרביעי של חטיבת הראל והשתתף באבטחת שער הגיא. בהמשך הדרך מציינים שני עצי אלון גדולים יחסית חלקת יער המוקדשת לזכרו של זבולון המר, שר חינוך לשעבר בממשלת ישראל. דרך עפר קצרה מובילה משם למשלטים 7 ו-8.
בדרך למשלט 9 נפרשים לפתע לנגד עינינו נופי השפלה. העיר מודיעין נראית היטב ועימה ערי השפלה רחובות ורמלה. ביום בהיר נראים גם המגדלים הגבוהים של תל אביב. אחריו נגלה את השלט המספר על משלט 10, שתפס עמדה מול ״רכס התותחים״ הירדני שבאזור לטרון (כיום בתחום פארק איילון-קנדה).
הדרך יורדת בתלילות לנחל אילן ופוגשת בו צומת. נפנה שמאלה ולאחר שנחלוף על פני חורבת חרסיס נסיים את הטיול בתחנת הדלק שבשער הגיא.